בחירות הן יום נחמד בישראל. הולכים לים. עושים על האש. האנשים בתור לקלפי מחייכים. מה רע להם? הם בחופש. זה לא יום לתקרית שוקולד ויראלית או למריבה בגן ציבורי בראשון לציון. ואז הגיעה תקרית ויראלית מסוג אחר לגמרי, והאחראי לה הצטלם ביודעין, בלי שמישהו בסביבה נאלץ להגניב טלפון חכם עם מצלמה: בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, הזהיר מכך ש"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים".
צריך להבהיר עד כמה הדברים חמורים. לידיעת הטוקבקיסטים: נתניהו הוא עדיין ראש הממשלה של כל אזרחי ישראל, ימנים, שמאלנים, ערבים. אם ייבחר שוב, יהיה ראש הממשלה שלהם גם בשנים הקרובות. חלק מאותם ערבים - דרוזים - משרתים בצבא. אחרים משלמים מסים. מצילים חיים של אזרחים ישראלים אחרים בבתי חולים, תוקעים גולים בנבחרת ישראל, משרתים אותם בבתי מרקחת (לא רק בארץ נהדרת), מרצים באוניברסיטאות, ממלצרים במסעדות ואפילו, רחמנא ליצלן, חברים בכנסת.
לא מדובר בפליטת פה: נתניהו הביע דאגה דומה בכותרת ראשית בישראל היום לפני שבוע וחצי ("לנו אין V15", אומר נתניהו בהמשך הסרטון. נכון, אבל יש לכם IT, Israel Today). נתניהו השתתף השבוע בעצרת בחירות שאורגנה על ידי דניאלה וייס ובשיתוף הכוחות הקיצוניים ביותר בימין. הוא נסוג מנאום בר אילן, שממילא לא התכוון לממש. המסכות נקרעו: הליכוד של נתניהו אינה מפלגת מרכז-ימין, אלא מפלגת ימין קיצוני, שמתחרה על הקולות לא עם כחלון ולפיד, אלא עם בנט וישי. וזה בסדר. אם אלו דעותיו של נתניהו, חזקה עליו שיציג אותן לציבור. אלא שהמסר שהופך את הצבעת הערבים למסוכנת אינו לגיטימי. הוא הופך אוכלוסייה של 20% מאזרחי ישראל לכוח חתרני ומסוכן.
יום הבחירות - כותרות נוספות:
נאסר על ש"ס להפיץ "קמעות" המבטיחים הגעה לגן עדן
הרצוג: "פתאום נתניהו מתראיין? מגיע לאזרחי ישראל תשובות אמיתיות"
בחירות מאוירות - המיטב || מה כתבו הפוליטיקאים בפייסבוק?
נתניהו עושה זאת אחרי שאביגדור ליברמן התנפל בברוטאליות על ראש הרשימה המשותפת, איימן עודה, בעימות בחדשות 2, ביום שבו אנשיו של נפתלי בנט שולחים מסרונים המזהירים כמוהו מהצבעת ערבים ובימים שבהם התקפה פיזית על ערבים בערים מסוימות בישראל הפכה אירוע כמעט שגרתי. בחירות הן חגיגה לדמוקרטיה, אמרתם? במקרה של 17 במרץ 2015, מדובר באסון לדמוקרטיה.
נתניהו לא לבד
זה רק סמלי שיום הבחירות מביא לשיאן מגמות שבאו לידי ביטוי לכל אורך הקמפיין, ולמעשה בזמן שלטון ממשלות נתניהו האחרונות: חוק הלאום שמפלה באופן ברור את האוכלוסייה הערבית, ושגם ליכודניקים ותיקים ושורשיים כמו רובי ריבלין, סליחה על הביטוי, הביעו רתיעה ממנו; ניסיון לשלוט בתקשורת, שהחריף בימים האחרונים, כשנתניהו סירב להתראיין בזמן שבן כספית נמצא באולפן או כשרביב דרוקר הוא אחד המראיינים, זרק צוות של ערוץ 10 מהמשכן שלו והצליח להתעמת פעמיים! עם מגישי תוכנית הבוקר של קשת, הצוות הנושך של גלית גוטמן ויואב לימור.
ביום שאחרי הבחירות, יהיה ברור שראש ממשלת ישראל רואה בחלק גדול מעיתונאים, בוודאי ברבים שעדיין כותבים בידיעות אחרונת על שלוחותיו, אויבים. גם זו בעיה קשה בחברה דמוקרטית. אלא שנתניהו לא לבד: יאיר לפיד, שמפלגתו, יש עתיד, הפיצה בשעות הצהריים מסרון שטוען כי "נתניהו והרצוג ישלמו לחרדים", לא טוב ממנו. גם הוא מוציא מחוץ לגדר קבוצה גדולה וחשובה בחברה הישראלית. גם הוא, אגב, הזדעזע כשעלתה האפשרות שייכנס לקואליציה עם ה"זועביז".
החל ממחר, כל הקטבים האלה אמורים לשבת ביחד ולתפקד כחלק מאותה מדינה, גם אם לא מאותה קואליציה. כשהעומדים בראש מדינת ישראל עושים הכול כדי להפריד ולא כדי לחבר, זה אך טבעי שבשל השברים והשסעים הם ייאלצו להתמודד על כיסאם לפחות פעם בשנתיים. ממש חגיגה.
לפרסום מאמרים בוואלה חדשות לחצו כאן.
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.