פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נקודת התורפה של נתניהו: הרקטות מעזה חדרו עמוק למערכת הבחירות

      שנה שלמה של סבבי הסלמה חוזרים ונשנים שחקה את המותג הבטחוני של ראש הממשלה, וכשתיק הביטחון בידיו - אין לו מישהו אחר לגלגל אליו את האחריות. האירוע החריג אולי הסתיים, אך גלי ההדף שלו עשויים להמשיך עד 9 באפריל

      נקודת התורפה של נתניהו: הרקטות מעזה חדרו עמוק למערכת הבחירות
      צילום: סרטוני גולשים

      שתי הרקטות שנורו אמש (חמישי) מעזה לגוש דן הרעידו את הקירות והחלונות, ולמרבה המזל לא גרמו לנזק או נפגעים. אבל במקום אחד השיגור הקלוקל הצליח: 26 יום לפני הבחירות, הרקטות חדרו עמוק עמוק למערכת הפוליטית.

      בשבוע שהתחיל בעימות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ורותם סלע והסתיים בעימותים קולניים בבית המשפט העליון ופריצת סייבר איראנית מסתורית לטלפון של בני גנץ, האזעקות בתל אביב גדעו באחת את רעשי הרקע של הקמפיין והחזירו את תשומת הלב למה שמכונה "החיים עצמם".

      בין עפיפונים, בלונים, הפגנות שבועיות על הגדר ומזוודות של כסף קטארי, עזה היא נקודת התורפה של נתניהו, וכל יריביו יודעים את זה. שנה שלמה של סבבי הסלמה חוזרים ונשנים וניסיונות מדיניים יגעים להגיע להסדרה ארוכת טווח שחקו לו את המותג הביטחוני, והירי על תל אביב סיפק לכלל השחקנים - מימין ומשמאל - הזדמנות למתוח עליו ביקורת. כך שהאירוע החריג הסתיים, אבל גלי ההדף שלו עשויים ללוות אותנו עד ה-9 באפריל.

      בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות:
      דיווח: איראן פרצה לטלפון של גנץ; כחול לבן: הפרסום מעלה תהיות
      ציטוטי דרוויש ומסרים נגד הכהניסטים: בחד"ש-תע"ל מבטיחים "לנהור לקלפיות"
      שמאלנית שנטשה את לפיד ורב שנבעט מש"ס: האנשים שנשבו בקסם של פייגלין

      תקיפות צה"ל ברצועת עזה בעקבות שיגור הטילים לגוש דן, 15 במרץ 2019 (רויטרס , REUTERS/Mohammed Salem)
      אם עזה תמשיך לבעור, הכנפיים של נתניהו עשויים להיות בסכנה (צילום: REUTERS/Mohammed Salem)

      אם לשפוט לפי העבר, מה שהיה הוא שיהיה. זה כמעט נוהל קבוע: נתניהו מכנס במהרה התייעצות ביטחונית בקריה ומוציא הנחיה לשרים שלא להתראיין. אם לשפוט לפי העבר, הוא יעשה הכל, בגיבוי מוחלט של הצמרת הביטחונית, כדי להימנע מהסלמה משמעותית ברצועה וינסה לשמור על תגובה ממוקדת ומדודה שלא תגרור הידרדרות נוספת. המתווכים המצרים, הקטארים, ושליח האו"ם למזרח התיכון עובדים גם כך שעות נוספות. חמאס והג'יהאד האסלאמי עשו אמש מאמץ גדול להתנער מכל קשר לירי בניסיון להרגיע את המצב, וגם בצה"ל מעריכים כי הירי בוצע בטעות על ידי פעילי שטח של חמאס - ולא בהנחיית הדרג הבכיר.

      בהסתמך על העבר, גם אם נתניהו ייגרר בעל כורחו למבצע צבאי מצומצם וממוקד, זה לא בהכרח יפגע בו בבחירות. ב-2013 אחרי עמוד ענן, וב-2015 אחרי צוק איתן הוא ניצח בענק. ב-2019, על אחת כמה וכמה - סדר יום ביטחוני יכול להדיח סופית את החשדות וההמלצות מהכותרות ולהשכיח את האישום המבצבץ בשוחד - בדיוק בישורת האחרונה. אבל בתקופת בחירות, לא בטוח שכדאי להסתמך על ניסיון העבר, כי הניסיון מלמד שהכללים לפעמים משתנים. במיוחד אם יש שחקנים חדשים בזירה.

      המלכוד של נתניהו וגנץ

      עזה מייצרת מלכוד מיוחד עבור נתניהו: אחרי עשר שנים בשלטון, וכשתיק הביטחון בידיו, אין לו מישהו אחר לגלגל אליו את האחריות לתחושת חוסר הביטחון של האזרחים. ברצף שידורי הארכיון שלו קורא להכניע את שלטון חמאס ב-2008, האזעקות בתל אביב מעלות את רף הדרישות והציפיות של הציבור והחצים הפוליטיים מופנים רק אליו. ובפעם הראשונה מזה שנים, יש מולו אלטרנטיבה ביטחונית, ו-117 שנות ניסיון של 3 רמטכ"לים לשעבר שתקפו אתמול בשלושה קולות את "ההרתעה שנשחקה". למזלו של נתניהו, גם כחול-לבן עשויה להיכנס למלכוד כתוצאה מהתחממות ביטחונית: כל עוד הוא פועל בתיאום וגיבוי מלא עם הרמטכ"ל וראשי זרועות הביטחון - גנץ, יעלון ואשכנזי יתקשו לבקר ולתקוף אותו, ויצטרכו לשמור על קו ממלכתי, בדיוק בזמן שהם צריכים ללכת על הראש שלו בכל מה שקשור לשחיתות. הסלמה בעזה יכולה לשתק להם את הקמפיין לחלוטין.

      מצד שני, עבור ראשי המפלגות בימין שנלחמים בליכוד על כל קול וקול כדי לעבור את אחוז החסימה, זה נושא חם ולוהט שבאמצעותו הם יכולים להחזיר מנדטים הביתה - כך שגם שם התנפלו אמש על נתניהו כמוצאי שלל רב, עם עצות ביטחוניות תקיפות ודרישה להביא את ראשיהם של ראשי חמאס. אביגדור ליברמן שש להזכיר שהוא היה הראשון שזיהה את הסכנה שבדמי הפרוטקשן, בנט קרא לכנס את הקבינט ולהציג תכנית להכרעת החמאס, רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ דרשו תגובה לא-מידתית. קשה לראות איך צה"ל משביע את תאבונם, ואיתם ומולם נתניהו יצטרך להתמודד במידה וימשיך לחתור להסדרה ולאיפוק.

      ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו מקיים התייעצות ביטחונית עם ראשי מערכת הביטחון בקריה בתל אביב 14 במרץ 2019 (משרד הביטחון , אריאל חרמוני/ משרד הביטחון)
      נתניהו בהתייעצות ביטחונית עם ראשי מערכת הביטחון בקריה, אמש (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

      התזמון הפוליטי הרגיש של הירי על גוש דן, פחות מחודש לפני הבחירות, מעלה את מפלס הלחצים, אבל לא משנה את האינטרס העיקרי שנתניהו מקדם בעזה: שקט, ובמיוחד בטיימינג הזה. שבועיים אחרי החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף לשימוע, הסקרים מבשרים עבורו רק טובות: המומנטום הראשוני של כחול-לבן נבלם ואפילו התהפך, וגוש הימין שהצהיר שימליץ עליו בכל מחיר חזר להוביל בפער גדול. הקמפיין המקרטע של גנץ וחבריו לא מצליח לאתגר את מכונת המסרים והתעמולה המשומנת שפועלת ממצודת זאב, ורק השבוע הוא התחיל לתפוס תאוצה אחרי שלפיד מונה לנהל אותו והזריק בו קצת קצב ואגרסיביות.

      אולם, לנתניהו יש עוד שפנים גדולים לשלוף מהכובע בישורת האחרונה: הוא אמור לנסוע לבית הלבן ולהצטלם עם הנשיא טראמפ, אולי אפילו לקבל הכרה אמריקאית היסטורית בריבונות הישראלית ברמת הגולן, ואחר כך לארח את נשיא ברזיל לביקור היסטורי בירושלים. הידרדרות ביטחונית בעזה - או בגדה - עשויה לשבש חלק מהתוכניות. בפתח סוף שבוע מתוח בגבול הרצועה, מוקדם להתנבא מה ילד יום: בגודש האירועים אליו התרגלנו עד ה-9 באפריל הירי על גוש דן עשוי להירשם כאפיזודה קצרה בלבד, שתיבלע בתוך כל הרעש הפוליטי וההישגים המדיניים שיירשמו בספרי דברי הימים. אבל אם עזה תמשיך לבעור, הכנפיים של נתניהו עשויים להיות בסכנה - משני צדיו.