בבחירות הקרובות צפויים 88% מהדרוזים, שהיו מזוהים עד כה בעיקר עם הימין, לתת את קולם למפלגות המרכז והשמאל - כך עולה מסקר שנערך בשבוע שעבר על ידי מכון סטאטנט, המצביע על מהפך בדפוס ההצבעה בעדה הדרוזית. בבחירות לכנסת ב-2015 הצביעו למפלגות המרכז והשמאל רק 42% מהמצביעים הדרוזים. הסיבה לשינוי לפי מבצעי הסקר - חוק הלאום.
"שיעורם (של המצביעים למפלגות המרכז-שמאל - י"א) יכול לגדול עוד", אומר יוסף מקלדה, מנכ"ל ובעלים של מכון המחקר סטאטנט, המתמחה במחקרים וסקרי דעת קהל בקרב ערבים בישראל וברשות הפלסטינית. "זה שינוי דרסטי. ב-2015 הימין קיבל מהדרוזים 58% מקולות המצביעים. הסקרים שלנו מראים כי הפעם יקבל הימין רק כ-12% אצל הדרוזים, ומספר זה עלול או עשוי עוד להצטמצם".
הסקר של סטאטנט בוצע לפני שבוע ב-83 יישובים במגזר הערבי וביישובים יהודיים שבהם תושבים ערבים. במדגם השתתפו 500 נשאלים. סקר נוסף, שנערך בתחילת פברואר ונתוניו מופיעים כאן, כלל 350 נשאלים בכפרים דרוזיים שאינם ברמת הגולן. "זו מעין נקמה, ולא רק בססמאות. יש פגיעה אמיתית בימין שתמך בחוק הלאום ובמי שמבחינת בני העדה מייצג את המדינה, דהיינו הממשלה. נוצר חוסר אמון גדול. זה משבר שלפני חוק הלאום, גם חוק קמיניץ לא גרם", מסביר מקלדה.
בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS
זעקת ה"גוועלד" של נתניהו עלולה להכניס את המפלגות החרדיות לצרות
גילת בנט תקפה את נתניהו: "מושחת ומעדיף את מפלגות השמאל"
למרות החשיפות בפרשת הצוללות: הפערים בין נתניהו לגנץ נשמרים
לפי הנתונים, הזוכה הגדולה בעדה הדרוזית, ובפער גדול, צפויה להיות מפלגת כחול לבן החדשה, שלפי הסקר זוכה לתמיכת 56% מהמצביעים. לפי מקלדה, עד שהוכרז האיחוד בין חוסן לישראל ויש עתיד, שיעור המצביעים לשתי המפלגות יחד היה 58%. אחרי ההכרזה השיעור ירד משמעותית ל-44%, אך אחוז זה גבוה מאחוזי התמיכה שקיבלו כל מפלגות המרכז-שמאל יחד בבחירות הקודמות. לאחר מכן עלו אחוזי התמיכה והתייצבו שוב, כאמור, על הנתון הנוכחי של 56%.
"עצם העובדה שכחול לבן מתחזקת, הוא הסיבה להתחזקותה עוד", מסביר יוסף מקלדה. "בכל הקשור לחוק הלאום, תומכיה מרגישים שיש סיכוי, מרגישים שיש מישהו שעשוי להושיע, וזה כלשעצמו יוצר מומנטום והתחזקות בהעדפה של מפלגה זו. היא נתפסת כמשיח, כרובין הוד של הדרוזים". הוא סבור כי "הם עוד עלולים להתבדות, לגלות שקיבלו 'ליכוד ב' בכל עניין הזכויות שלהם ועניין חוק הלאום. ה'סקסיות' במפלגה הזו עלולה להתפוגג כמה חודשים אחרי הבחירות".
לעומת כחול לבן, לפי הסקר מתרסקת מפלגת העבודה בקרב המצביעים הדרוזים, וזוכה לאחוז תמיכה אחד בלבד. לטענת מקלדה, הנתון עוד יכול לעלות מעט. לשם השוואה, בבחירות 2015 הייתה המחנה הציוני הרשימה המובילה בקרב הדרוזים, עם 22% תמיכה. 18% הצביעו לישראל ביתנו, 16% לכולנו ו-15% לרשימה המשותפת, שמתחזקת גם בסקר הנוכחי.
נתון מעניין נוסף הוא אחוזי התמיכה היציבים יחסית שלהם זוכה מפלגת הליכוד. בסקר הנוכחי קיבלה מפלגת השלטון 8.3% מקולות הדרוזים, בדומה לבחירות הקודמות, שבהן זכה ראש הממשלה בנימין נתניהו ל-9% תמיכה. "שוב אתה רואה שהליכודניקים הם ליכודניקים. לא משנה מה הליכוד עושה. חוק הלאום לא משנה להם בכלל", אומר מקלדה. "אותם אנשים שהצביעו ליכוד, יצביעו ליכוד. גם לא משנה להם אם יהיה להם שר או לא יהיה, לא משנה להם כמה חברי כנסת ברשימה ובטח לא משנה להם מי הם. הם נאמנים". הוא אומר כי באותה מידה, "השפעת הצבתה של הדרוזית רדיר מריח ב'כחול לבן' להעלאת מספר המצביעים, היא זניחה".
בסקר שבוצע בקרב הדרוזים בלבד, נשאלו הנדגמים באיזו מידה אנשי מפתח דרוזים מייצגים אותם היטב בכל הקשור לשוויון לעדה. בראש הטבלה עומד מי שכלל אינו מתמודד - תת-אלוף (במיל') אמל אסעד, ממנהיגי המאבק נגד חוק הלאום. בתחתית הרשימה השר איוב קרא מהליכוד, שהנדגמים מאפיינים אותו במובהק בעמדה של "אין לי בו שום אמון". בכלל, הליכוד זוכה לחוסר אהדה בעדה - במענה לשאלה למי לא תצביע בשום אופן ענו 25% מהנשאלים כי לא יצביעו לליכוד. בהמשך למהפך מהנטייה ימינה לעבר המרכז והשמאל, ארבע מפלגות ימין "מככבות" ברשימת חמשת הרשימות שלהן אומרים הדרוזים שבבירור לא יצביעו.
"את הליכוד לא באמת מעניין אחוז ההצבעה למפלגה בקרב העדה הדרוזית", אומר מקלדה, "בסך הכול מקבלים מהעדה כ-5,000 קולות. זה שום דבר. המינוי של קרא נועד כדי לגייס את האצבע שלו, שתהיה מורמת בישיבות הממשלה, או אם תרצה, כחותמת גומי. הוא נועד כדי שנתניהו יוכל לומר בארץ ובעולם, 'הנה השר שמיניתי להם - והוא בעד חוק הלאום'".
לפי מקלדה, "חוק הלאום גרם במובהק נזק לאמון של החברה הדרוזית במדינה ובממשלה". 73% מהנדגמים מהעדה אומרים כי הייתה לו השפעה שלילית על האמון שלהם במדינת ישראל ובממשלת ישראל. 19% אמרו כי אין לו השפעה, 6% לא הביעו דעה ורק 2% אמרו כי יש לו השפעה חיובית. "הדרוזים תמיד נותנים אמון בממשלה בפרט ובמדינת ישראל בכלל, באחוזים גבוהים. גבוהים יותר מאשר בכל מגזר. גבוהים יותר אפילו מהמגזר היהודי, בשקלול החרדים, כמו בגיוס לצה"ל וליחידות קרביות", הוא מוסיף. "ברשתות החברתיות, ומדובר בעיקר בפייסבוק, ניתן למצוא מאות פוסטים שמדברים בגנות כל מי שחושב להצביע למפלגה שתמכה בחוק הלאום, ובראשן הליכוד, אבל גם נגד ישראל ביתנו ונגד כולנו". מקלדה מדגיש כי "אין לבלבל את זה עם שירות בצה"ל. אצלנו אומרים שקודם כל צריך למלא את החובות. שהזכויות באות אחר כך. לא רוצים להרגיש חייבים שום דבר לאף אחד".
למרות השפעתו השלילית של חוק הלאום, הסקר צופה כי אחוזי ההצבעה בקרב העדה הדרוזית יישארו, פחות או יותר, דומים לבחירות 2015. להערכת מקלדה, כל העדה מונה כ-90 אלף בעלי זכות בחירה - כמות בוחרים שגם אם הייתה מצביעה כולה למפלגה אחת, לא הייתה עוברת את חוז החסימה. ב-2015 היו 77 אלף בעלי זכות בחירה דרוזים, מהם הצביעו 42,800 איש, כ-55%, המהווים כ-1.2 מנדטים.
