בזמן שאומת הטוויטר רעשה וגעשה מההקלטות של גנץ והבוטים של ביבי, חברי סיעת כולנו התכנסו אתמול (שני) לישיבת סיעה בדן פנורמה בתל אביב. הרחק מהסקנדלים של כחול לבן והקמפיינים הנמוכים של הליכוד, שר האוצר היה עסוק בנושא הרבה פחות אטרקטיבי: מסביב לשולחן מרובע התכנסו כ-25 ראשי ארגונים של סקטורים עסקיים שונים, נציגים של מתווכי הנדל"ן, סוכנויות הנסיעות, הקבלנים ונהג המוניות, יועצי המס ומורי הדרך, המייצגים יותר מחצי מיליון משפחות עצמאים בישראל, ודנו בתוכנית מקיפה לחיזוק העצמאים והעסקים הקטנים בישראל. הם אפילו היו מתוגברים בסלבס - הזמר גבי ברלין שייצג את האמנים הוותיקים, ואבק כוכבים עדכני יותר של המאסטר שף חיים כהן, שהגיע מלווה בראשי ארגוני המסעדנים והכריז על סולחה היסטורית עם שר האוצר - אחרי עימותים של חודשים.
מלבד העסקים הקטנים, לכחלון היה הרבה על מה לדבר: בבוקר הוא חתם על הסכם לקיזוז כספי טרור מהפלסטינים, הוא קרא לנתניהו לכנס קבינט על עזה, תקף את בנק ישראל והטיף לו מוסר על הקצאת אשראי ועידוד התחרות. "המערכה האחרונה היא הבוטים, התחלנו בחיבורים, פלאפונים, חפרפרות והיום זה בוטים. אותנו במסיבת העיתונאים הזאת, לא מעניין הבוטים אלא החיים עצמם", הוא אמר בליווי העקיצה הכחלונית המוכרת, אבל אפילו זה לא החזיק עד המהדורות. בשטף מסיבות העיתונאים וסרטוני הקמפיין, בבחירות האלה החיים עצמם קצת הלכו לאיבוד, ולכחלון נותר שבוע אחד בלבד כדי למנוע מעצמו ומפלגתו ללכת לאותו מקום.
בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
"בסוף נתניהו ישאב לנו קולות": כחלון יוצא לקרב על עתידו הפוליטי
כחלון לקראת החלטת היועמ"ש על נתניהו: "יש שמים וארץ לפני ואחרי שימוע"
כחלון: "אם תכנית טראמפ תלויה בפלסטינים - זה לא יקרה"
הסולחה עם המסעדנים תגרום אולי להיעלמות "מס כחלון" ששטף בחודשים האחרונים את חשבונות הסועדים במסעדות ובבתי הקפה, אבל לא בטוח שהיא תספיק כדי להתגונן מפני סכנת השאיבה הגדולה של הימים האחרונים, שבהן עשויה להיות זליגה אסטרטגית של קולות לעבר הליכוד וכחול-לבן וכמעט כל המפלגות הקטנות נכנסות לכוננות ספיגה. כחלון ניסה להפגין אתמול ביטחון במומנטום והצביע על סקרים אחרונים שמייצבים אותו בחמישה עד שישה מנדטים ובטווח סביר מאחוז החסימה אבל לקראת הישורת האחרונה וככל שהקרב בין נתניהו וגנץ יתלהט, הוא נכנס לקרב אמיתי על חייו.
במערכת בחירות שבה הכל מתנקז לבחירה מכריעה בין ביבי לבני, לסדר היום שלו אין הרבה מקום, ובקמפיינים נוטפי שקרים והשמצות קשה לדבר על נושאים אמיתיים. אחרי שעבר בימין ממלכתי וימין של בגין הוא התייצב על המסר שמנסה למכור את ההישגים הכלכליים עם המחויבות החברתית, אבל הוא משלם את המחיר על קדנציה לא פשוטה, קמפיין מבולבל והחלפה מרובה של מסרים. הוא לומד בבחירות האלה על בשרו את השיעור שלמד לפיד בבחירות הקודמות: הציבור לא אוהב שרי אוצר, וכשהם עומדים בראש מפלגה - הוא גם מעניש אותם על כך. לפיד ירד מ-19 ל-11 אחרי קדנציה של שנתיים בלבד; ארבע השנים של כחלון באוצר היו סוערות עוד יותר ורצופות בקרבות פוליטיים ומקצועיים לא פשוטים, ומעשרה מנדטים הוא ירד לחמישה עד שישה מנדטים במקרה הטוב, ובמקרה הרע הוא מתנדנד באזור אחוז החסימה ועשוי להיעלם לגמרי מהמפה. ב-2015 הוא היה מפלגת האווירה הלוהטת של הבחירות - הפעם משה פייגלין הוא הבאזזר המרכזי.
הקרב בין נתניהו לגנץ תופס את אור הזרקורים אבל למפלגות הקטנות, שירכיבו בקולותיהם את רוב הממליצים אצל נשיא המדינה שיקבע מי הוא המנצח, יש תפקיד מרכזי בעלילה, והסיפור של כחלון הוא כנראה הדרמטי מכולם. על פניו, לגוש הימין שימליץ על נתניהו יש יתרון די מוצק, אבל הוא מורכב מהרבה מפלגות קטנות שעשויות להימחק אם המאבק היצרי בין הליכוד לכחול לבן ישלהב את ההמונים ולפורר את הגוש.
בליכוד מודעים היטב לרגישות ורפיפות הבסיס הקואליציוני שלהם, ונמנעים כבר שבועות מירי בתוך הנגמ"ש וממקדים את כל חצי הקמפיין והנגטיב שלהם אך ורק לכיוונו של גנץ, בזמן שבכחול לבן מכוונים הפוך: הדיבורים וההכרזות על הצורך בפער של יותר מחמישה מנדטים נועדו בעיקר כדי להכניס את נתניהו והימין ללחץ ולאלץ אותם לפצוח בקמפיין גוועלד שישתה אליו את בוחרי המפלגות הקטנות, ורוב השותפים הטבעיים של נתניהו - כחלון, ליברמן, דרעי, ובנט ושקד - נכנסו למגננה.
הפריצה המטאורית של פייגלין לזירה מטלטלת מלכתחילה את החלוקה הגושית המקובלת והסטנדרטית, וכל מפלגות הלוויין יעשו בשבוע הקרוב מאמצים גדולים כדי לקחת לו את התהילה ולהחזיר קצת בוחרים הביתה. התחזיות האופטימיות לגבי פייגלין לעומת אלה הפסימיות של כחלון, בנט ושקד - מהשרים החרוצים והמסורים בממשלה - משקפת מסר עצוב ועגום מהציבור לנבחריו.
כחלון עשה לא מעט טעויות פוליטיות וכלכליות באוצר, ספג הרבה ביקורת על פופוליזם וחלוקת צ'קים ללא כיסוי, ולא הצליח לעמוד ביעד המרכזי של הורדת מחירי הדיור. אפשר להתווכח עם הרבה מהצעדים שלו - אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שהוא ניסה. רוב הפוליטיקאים מפזרים הבטחות מפוארות, אבל מעטים מהם אכן מקדישים את הקדנציה שלהם למטרה שהובטחה. כחלון ביקש להגיע לאוצר והתחייב להילחם במחירי הדיור, וזה בדיוק מה שהוא עשה. אם התשובה לקיום הבטחות היא טריקת דלת עצבנית הרי שאין באמת משמעות לדרישה שהפוליטיקאים שלנו יקיימו הבטחות ומחויבויות אלא רק לתדמית, קמפיין ואווירה.
חסם בפני קואליציית ימין
אבל מאחורי מצבו המתנדנד של כחלון יש דרמה פוליטית גדולה עוד יותר, בעלת משמעות מיוחדת לעתידו של ראש הממשלה. הבחירות האלה הן לא באמת בין ימין ושמאל, ולא רק בין בני לביבי, אלא גם חלק ממהלך הגנה מתוחכם של ראש ממשלה שנמצא בקרב הישרדות פלילי ומשפטי - ולכחלון יש תפקיד מכריע ביכולת של נתניהו להוציא את התוכניות שלו לפועל. לכחלון היו יחסים מיוחדים ומסובכים עם נתניהו בקדנציה האחרונה: הוא היה היחיד מבין ראשי המפלגות שהעז לבלום אותו מפעם לפעם. הוא מנע ממנו לסגור את התאגיד ולקדם חקיקה פרסונלית שנועדה להטיב את מצבו המשפטי, אבל הוא לא היה מספיק אנטי-ביבי בשביל מצביעי המרכז והשמאל, שנטשו אותו במהלך הדרך.
כמו בבחירות 2015, כחלון מקפיד מאוד לא להיכנס לתוך קרב בין בני לביבי ונשאר על הגדר בשאיפה להרוויח את הקולות המתנדנדים ולשמור את כל האופציות פתוחות; אבל הוא היחיד משותפיו שהכריז און-דה-רקורד כי הוא לא יוכל להמשיך לכהן אחרי הגשת כתב אישום, והיחיד שמתנגד לכל מיני סוגי חוקי חסינות שעפים באוויר שנועדו להציל את נתניהו ממשפט.
בריאיון הנרחב שהעניק לקרן מרציאנו, ראש הממשלה נתניהו התחמק מלהשיב נחרצות לשאלה האם הוא מתכנן חוק צרפתי כלשהו שיעניק לו חסינות מפני אישום. אבל ההערכה הרווחת היא שאם הוא ייבחר שוב לראשות הממשלה - הוא ינסה לסדר לו עוד זמן על הכיסא. בצלאל סמוטריץ' הנלהב אפילו הניח כבר הצעת חוק מוכנה לשליפה הישר לתוך המשא ומתן הקואליציוני. כל שאר השותפים הפוטנציאליים של נתניהו בימין יתנו לו כנראה את מבוקשו אם יקבלו את מבוקשם, אבל כחלון היחיד שהצהיר כי הוא יתנגד לכל חקיקה פרסונלית. בסיטואציה הנוכחית, כחלון עשוי להיות החסם האחרון העומד בפני הקמת קואליציית ימין מובהקת שתיתן לנתניהו חסינות מפני העמדה לדין, והיחיד שיוכל למנוע "קואליציית חוק צרפתי" שבראשה יעמוד ראש ממשלה שמואשם בשוחד שבמקביל לניהול עניני המדינה, גם מבקר בבתי המשפט שלוש פעמים בשבוע.