פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מיום הכיפורים עד "צוק איתן": הבחירות שנערכו בצל מבצעים ומלחמות

      מערכת הבחירות הנוכחית אינה הראשונה שמתקיימת ברקע הסלמה ביטחונית, דבר שלמעשה החל כבר במלחמת השחרור. לאורך השנים, תרמו סבבי לחימה ופיגועי טרור למהפכים פוליטיים - וחיזקו בעיקר את הצד הימני של המפה. ומה יקרה הפעם?

      מיום הכיפורים עד "צוק איתן": הבחירות שנערכו בצל מבצעים ומלחמות
      צילום: דובר צה"ל, עריכה: מתן חדד

      בשבועות האחרונים עומד הקרב הפוליטי במרכז סדר היום הציבורי - אנחנו מופגזים בסרטונים בפייסבוק ובטוויטר, בבאנרים באתרי האינטרנט ובסמסים מרגיזים המבקשים לדעת למי נעניק את קולנו בקלפי. כמו בכל מערכת בחירות בישראל, הנושא הביטחוני נמצא על סדר היום, ברקע צעדת המיליון, יום האדמה ואירועי הירי וההסלמה האחרונים מול רצועת עזה, שעוררו חשש לסבב לחימה נוסף. מערכות בחירות רבות בישראל כבר התנהלו בצלן ולצדן של מלחמות, מערכות צבאיות ואירועי טרור, ובימים אלה נשאלת השאלה - מה יקרה אם ישראל תצא למבצע צבאי בדרום או בצפון בימים שנותרו עד 9 באפריל?

      ממשלת נתניהו כבר הכילה שלושה אירועים ביטחוניים משמעותיים בתקופת הבחירות הנוכחית. האחד היה הירי מעזה לעבר אזור המרכז שבו לא היו נפגעים. השני, בשבוע האחרון של חודש מרץ, היה הירי לעבר מושב משמרת שבשרון, שבעקבותיו נפצעו שבעה בני אדם בפגיעה ישירה בבית מגורים. תקיפות חיל האוויר והירי מעזה לעבר יישובי הדרום שככו לאחר פחות משתי יממות. האירוע השלישי והאחרון - ההפגנות בהשתתפות עשרות אלפי פלסטינים ביום שבת בגבול רצועת עזה - הסתיימו בכמה הרוגים בצד הפלסטיני, אך לא הציתו עימות בין הצדדים.

      בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS
      הכיסא הריק ניצח, ישראל הפסידה: למה הפוליטיקאים מפחדים מעימות?
      מנאום הצ'חצ'חים ועד ל"ערבים הנוהרים": רגעי השפל במערכות הבחירות בישראל
      מהכרזה ועד היוטיוב: ההיסטוריה של שידורי התעמולה

      טנקים בגבול עזה, 26 במרץ 2019 (ראובן קסטרו)
      טנקים בגבול רצועת עזה, בשבוע שעבר (צילום: ראובן קסטרו)

      במקרה של הסלמה פתאומית, עשוי הנושא הביטחוני להשתלט לחלוטין על סדר היום ולהפוך לפרמטר המכריע בבואנו, האזרחים, להכריע ביום הבוחר. בין היתר, הבחירות האחרונות עמדו תחת הרושם שהותירו קיץ 2014 ומבצע "צוק איתן" בציבוריות הישראלית. תוצאות הלחימה, ובהן 74 הרוגים ישראלים, מתוכם 68 חיילים, ו-50 ימי לחימה - לוו בתחושות קשות שהשפיעו גם על אופן ההצבעה במערכת הבחירות שנערכה כחצי שנה לאחר מכן. גם אחוז ההצבעה הושפע לעומת בחירות 2013, ועמד על 72.3% - עלייה של 4.6%.

      בחירות 1949 - בצל מלחמת העצמאות

      אך כאמור, הבחירות לכנסת ה-20 לא היו הראשונות שהתקיימו בצל מבצע צבאי. מערכת הבחירות הראשונה בינואר 1949 עמדה בסימן הכרעת גורלה של מלחמת העצמאות, והשאלה אם לחתור להמשך הלחימה או להסכמי הפסקת אש. היא אף נדחתה פעמיים בשל המלחמה, והסתיימה בניצחונה הגדול של מפא"י שדגלה בהפסקת הלחימה, בשמירה על הגבולות הקיימים ובחתימה על הסכמי שביתת נשק עם מדינות ערב.

      בחירות 1969 - בצל מלחמת ההתשה

      גם מערכת הבחירות של 1969 התקיימה בעיצומה של מלחמת ההתשה, וחשוב מכך, פחות משנתיים מסיומה של מלחמת ששת הימים והניצחון הצבאי הגדול לו זכתה ישראל. משה דיין, שהיה שר הביטחון של לוי אשכול בששת הימים נתפס כאבי הניצחון, והמערך שבראשו עמדה גולדה מאיר לאחר מותו של אשכול כשמונה חודשים קודם לכן, זכה לגדול שבהישגיו - וקיבל 56 מנדטים.

      בחירות 1984 - בצל מלחמת לבנון הראשונה

      גם תוצאותיהן של בחירות 1984, שהובילו בפעם הראשונה בהיסטוריה הפוליטית של ישראל לרוטציה בראשות הממשלה, הושפעו מתוצאותיה של מלחמת לבנון ב-1982. הרוטציה התקיימה בין מועמד המערך שמעון פרס וראש הממשלה המכהן יצחק שמיר, שהחליף בתפקידו את מנחם בגין, שפרש ב-1983. רבים טוענים כי אחת הסיבות שהובילו את בגין לפרוש הייתה מלחמת לבנון ותוצאותיה. בין הנושאים שהעסיקו את הציבור הישראלי היו גם המשבר הכלכלי החריף של תחילת שנות ה-80, משבר מניות הבנקים ומאות אחוזי האינפלציה, אבל גם הישארותו של צה"ל בלבנון אחרי תום המלחמה בספטמבר 1982 היוותה נושא מרכזי במערכת הבחירות.

      שמעון פרס ויצחק שמיר, 1986 (AP)
      פרס ושמיר בתקופת הרוטציה (צילום: AP)

      בחירות 2009 - בצל מלחמת לבנון השנייה

      בחירות 2009 הושפעו בין היתר מתוצאותיה הקשות של מלחמת לבנון השנייה. 121 חיילים ו-44 אזרחים נהרגו, אי-מוכנותו של צה"ל נחשפה לכל והדבר פגע במעמדו של ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, עוד קודם להסתבכותו בפרשות פליליות והתפטרותו מראשות הממשלה טרם הוגש נגדו כתב אישום. התפטרותו של אולמרט הובילה לבחירות פנימיות בקדימה, בהן ניצחה שרת החוץ דאז ציפי לבני. לאחר שלבני הודיעה לנשיא שמעון פרס שלא הצליחה להרכיב ממשלה, הוכרזו בחירות שבהן שב הליכוד בראשות נתניהו לשלטון. קדימה אמנם קיבלה מנדט אחד יותר מהליכוד באותה מערכת בחירות, אבל גוש הימין היה גדול יותר ועל נתניהו המליצו 65 חברי כנסת - שיעור חשוב ורלוונטי גם לאנשי כחול לבן במערכת הבחירות הנוכחית.

      בחירות 1973 - הפעם היחידה שנדחו בחירות

      מערכת הבחירות היחידה שנדחתה בעקבות מלחמה מאז מלחמת העצמאות, הייתה מערכת הבחירות של שנת 1973, שנערכה בצלה הכבד של מלחמת יום כיפור. הבחירות, שנועדו להיערך ב-30 באוקטובר, נערכו לבסוף ביום האחרון של השנה האזרחית. יותר מ-2,200 הרוגים ומראותיה הקשים של המלחמה השפיעו רבות על האופן שבו נתפסה מערכת הבחירות בציבוריות הישראלית, שעה שעשרות אלפי חיילי מילואים היו עדיין מגויסים. המלחמה נצרבה בזיכרון הלאומי הישראלי כאירוע שגרם לרבים לפקפק לראשונה בהנהגת המדינה, וניתן לומר שהזרעים למהפך של 1977, שסיים את 29 שנות שלטון מפא"י, נזרעו כבר ב-1973.

      עיתוני התקופה, הן "דבר" המזוהה מפלגתית עם המערך של גולדה מאיר, והן עיתון מרכזי וחשוב כ"מעריב", שלא היה מזוהה מפלגתית, סיקרו את מערכת הבחירות באופן דל יחסית. הידיעות על מערכת הבחירות כמעט לא הגיעו לעמוד הראשי של העיתון, זאת עד הימים האחרונים שלפני יום הבחירות. הנושאים המרכזיים שעל סדר היום כללו בעיקר את המלחמה ותוצאותיה ואת ועידת ז'נבה בין ישראל, מצרים וירדן, בתיווכן של ארה"ב וברית המועצות, שהחלה עשרה ימים לפני הבחירות. למעשה, ההתייחסות הראשונה למערכת הבחירות שנכנסה לעמוד הראשי של "מעריב" המופיעה רק יום אחד לפני יום היציאה לקלפיות. כותרת העיתון הייתה "המפלגות עורכות הסתערות אחרונה על רבבות בוחרים שטרם החליטו", וכותרת נוספת בעמוד הראשי "אווירת שעת אפס לפני קרב" בועידת הבחירות המרכזית. השימוש הבולט במושגי מלחמה רק הדגיש עד כמה נערכה מערכת הבחירות בצל המערכה ביום כיפור.

      מלחמת יום כיפור, ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין בפגישה עם חיילים לוחמים, רמת הגולן,אוקטובר 1973 (GettyImages)
      גולדה מאיר במפגש עם חיילים בזמן מלחמת יום כיפור (צילום: GettyImages)

      על אף תוצאות המלחמה, זכתה המערך בראשות גולדה מאיר ב-51 מנדטים, ירידה של חמישה מנדטים מהבחירות של 1969. המערך הרכיבה את הממשלה, בעוד שרשימת הליכוד שהוקמה בספטמבר 1973 ובראשה עמד מנחם בגין, איחדה את חירות, הליברלים ומפלגות נוספות, וזכתה ל-39 מנדטים - כוח גדול יותר מסך חלקיה בבחירות הקודמות.

      בחירות בצל האינתיפאדות

      גם לאירועי טרור לפני בחירות הייתה חשיבות והשפעה על הכרעת הבוחרים. יומיים לפני בחירות 1988, נשרפו למוות אם ושלושת ילדיה לאחר שבקבוק תבערה פגע באוטובוס שבו נסעו מטבריה לירושלים דרך יריחו. יש הסבורים שהדבר פגע בכוחו של המערך בראשות שמעון פרס, וסייע לליכוד בראשות יצחק שמיר. האינתיפאדה השנייה שהחלה באוקטובר 2000, לאחר כישלון המשא ומתן בין ראש הממשלה אהוד ברק ליאסר ערפאת, סללה את דרכו של יו"ר הליכוד דאז אריאל שרון ללשכת ראש הממשלה, לאחר שהציבור הישראלי מאס בברק והאמין ששרון יוכל להחזיר את הביטחון.

      אירועים ביטחוניים שונים לפני הבחירות סייעו בעבר לממשלה המכהנת, אם האירוע נתפס כהצלחה גדולה - כמו למשל במלחמת ששת הימים. אירועים מסוג זה סייעו לממשלות הקיימות גם במקרים שבהם השבר שנוצר היה עמוק במיוחד, כמו במקרה מלחמת יום כיפור, שאחריה נראה שאזרחי ישראל לא רצו לגרום לזעזוע פוליטי. ואולם, בהיסטוריה הקרובה יותר, סייעו משברים ביטחוניים לצד הימני של המפה הפוליטית. בהתאם לכך, בעת הזו, כשהירי מעזה לא מוגר וכשמול נתניהו עומדת מפלגה ובה שלושה רמטכ"לים לשעבר, ייתכן שהחלטתו שלא להרחיב את התקיפות ברצועה דווקא תשרת אותו - ביטחונית ופוליטית כאחד.