פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      השנה שבה בחרנו, פעמיים

      צילום: עיבוד תמונה

      לראשונה בישראל התקיימו שתי מערכות בחירות בהפרש של ארבעה חודשים בלבד זו מזו. ברקע שני האירועים המכוננים, וואלה! NEWS מציגה כמה נקודות מבט היסטוריות על מערכות הבחירות לאורך השנים, שכללו עימותים מרתקים, מדגמים מותחים - וגם לא מעט הסתה, השמצות ושקרים. מיוחד

      השנה שמסתיימת כעת תיזכר כשנה שבה התקיימו שתי מערכות בחירות לכנסת. רק ארבעה חודשים הפרידו בין בחירות לבחירות - דבר שכמוהו לא היה עוד בישראל. שתי מערכת הבחירות הצטיינו בהשמצות והסתה, אבל מבט לאחור מגלה שגם בעבר הפוליטיקאים הישראלים ואנשי התעמולה לא בחלו השלכת רפש איש על רעהו.

      מה השתנה לאורך השנים בבחירות לכנסת ואיזה מרכיבים עדיין נשמרים? וואלה! NEWS מציגה כמה נקודות מבט היסטוריות על מערכות הבחירות הישראליות לאורך השנים.

      רגעי השפל

      שתי מערכות הבחירות שעברנו השנה הצטיינו בהרבה רגעים נמוכים של הסתה, השמצות ושקרים. נדמה שהכול כמעט היה מותר והרשתות החברתיות סייעו להדהד ולהעצים את האמירות הקשות.

      סרטון התעמולה של הליכוד בבחירות באפריל האחרון, שצולם ברקע מצבות חללי צה"ל, לא היה כמובן הראשון לעורר סערה בישראל. איומים בחלוקת ירושלים, "מנשקי הקמיעות" ודיונים במוצא אמו של פרס - אלו הם רק חלק מציוני הדרך המכוערים במלחמה בין המחנות הפוליטיים לאורך השנים.

      מבט לאחור מגלה שגם בעבר הרחוק יותר, מערכות הבחירות בישראל ידעו חילופי מהלומות מעל - ומתחת לחגורה.

      תעמולת הליכוד בבית העלמין לחללי צה"ל (אתר רשמי)
      מערכות בחירות עמוסות הסתה, השמצות ושקרים. סרטון תעמולה של הליכוד מבחירות אפריל (צילום מסך)

      עימותים טלוויזיוניים

      במשך 19 שנה עימותים טלוויזיונים בין שני המועמדים המובילים לראשות הממשלה היו האירוע המרכזי של מערכת הבחירות.

      החל מבחירות המהפך ב-1977 ועד נצחונו של נתניהו ב-1996, הציבור הישראלי היה מרותק מול מסך הטלוויזיה בליל העימות. ההצעה הג'נטלמנית של בגין והקיבעון של פרס, האגרסיביות של מרדכי והמסקנה המנצחת של שרון: מה שהחל כחובת התייצבות מול המצלמות והעם כולו, הפך עם השנים לזיכרון רחוק.

      אלו היו רגעי השיא של אותם עימותים מצולמים.

      ראש הממשלה שמעון פרס וסגן ראש הממשלה יצחק שמיר, נובמבר 1985 (לשכת העיתונות הממשלתית)
      הציבור הישראלי היה מרותק למסכים. פרס ושמיר (צילום: לע"מ)

      מדגמים

      מדי מערכת בחירות, אזרחי ישראל יושבים צמודים למסכים ומחכים לתוצאות המדגמים. לאורך השנים, כשהציגו הסוקרים תוצאות ש"קלעו בול" הם זכו לכבוד מלכים, וכשפרסמו מדגמים ש"אפשר לזרוק לפח" ספגו כעס וביקורת קשה.

      רגע סגירת הקלפיות ופרסום תוצאות המדגמים של ערוצי הטלוויזיה נחשב לרגע המתוח ביותר ביום הבחירות. לאותו רגע מתנקזים כל אותם שבועות מאומצים, התקוות והחלומות.

      המדגם הטלוויזיוני נמצא איתנו כבר 50 שנה ולא אחת תוצאותיו היו שונות מתוצאות האמת, ובכל זאת כל פעם מחדש אנחנו מחכים לאותו רגע.

      זו ההיסטוריה של מדגמי ליל הבחירות.

      עיתון דבר 1969 (אתר רשמי)
      לא אחת תוצאות המדגם שונות מתוצאות האמת. מתוך עיתון דבר 1969

      קמפיינים

      הרבה לפני הלינקים ביוטיוב והצפת הסרטונים בפיד, המפלגות השתמשו באמצעים יצירתיים כדי לפמפם מסרים בדרך לקלפי. בדרך שבין "ישראל מחכה לרבין" ל"פרס יחלק את ירושלים", המתמודדים הספיקו להקניט, לתקוף, ללעוג ואפילו לגייס סלבס

      במערכות בחירות בהן בוטים מזוייפים משכפלים מידע שקרי ומעצמות זרות מתערבות בחשאי בנעשה בבחירות רחוקות, תעמולת הבחירות בטלוויזיה נראית תמימה ורחוקה כל כך.

      עם זאת, במשך שנים הקמפיינים הטלוויזיונים היו לב לבה של תעמולת הבחירות בישראל.

      מונית עם כרזות בחירות של תנועת הליכוד בתל אביבי, ביום הבחירות לכנסת 23 ביולי 1984 (לשכת העיתונות הממשלתית , נתי הרניק)
      מונית עם כרזותב בחירות ב-1984 (צילום: נתי הרניק, לע"מ)

      הקמת ממשלה

      ב-1955 חלפו מאה ימים בין הבחירות לבין הקמת הממשלה. בשנת 1961, נקלע ראש הממשלה הראשון למו"מ מורכב ונכשל בהקמת הקואליציה. שנים לאחר מכן, ב-1990 פרס עמד בפני מבוכה שנצרבה בהיסטוריה בשם "התרגיל המסריח" וכנשיא היה עד לכשלונה של לבני ב-2009.

      תהליך הקמת הממשלה דורש הרבה סבלנות, לא רק מהנושאים והנותנים אלא גם מהציבור הישראלי. משחק השחמט שמנהלים כעת גנץ ונתניהו התקיים תמיד בהליך של הקמת קואליציה.

      כמו בעבר, גם היום תוצאות הבחירות הן רק נקודת התחלה לתהליך הקמת הממשלה ולמאבקים הפוליטיים החריפים ביותר.

      ציפי לבני (יח"צ , ליאור מזרחי)
      השיבה לנשיא את המנדט. לבני ב-2009 (צילום: ליאור מזרחי, לע"מ)