משחקי פאזל בימין, הליכוד נגד אדלשטיין וסגירת קצוות בשמאל: סיכום היום הפוליטי

בעוד בכנסת החל מצעד המפלגות להגשת הרשימות הסופיות בבחירות, בימין הדתי עדיין לא סיימו סופית לסדר את חלקי הפאזל. אמש (שני), בשעת לילה מאוחרת, נפתלי בנט סיכם עם בצלאל סמוטריץ' על חיבור של האיחוד הלאומי עם הימין החדש, אבל נתניהו ממשיך ללחוץ עליו להגיע לאיחוד מלא, שכולל גם את הבית היהודי ועוצמה יהודית.

בנט הבהיר כי אין בכוונתו לסגת מהתנגדותו לא לרוץ עם איתמר בן גביר, וכעת הבחירה בידיים של רפי פרץ - לחבור לימין החדש או להישאר לצד עוצמה יהודית. זה מסלול אכזרי עבורו: אם יסרב להיפרד מבן גביר, הוא מסתכן בכך שהבית היהודי לא תעבור את אחוז החסימה ותימחק מהמפה הפוליטית, ואם יפר את ההסכם איתו, הרי שהחתימה שלו תאבד ערך, והוא כפוליטיקאי עשוי להימחק. נכון לשעה זו, הוא לא מראה סימני שבירה, ובכוונתו ללכת עם עוצמה יהודית ובן גביר עד הסוף.

ומאחורי הקלעים: ההסכם של בנט ושקד עם סמוטריץ' נחתם פחות מעשר שעות אחרי שראשי הימין החדש הצהירו בפומבי שבכוונתם לרוץ לבד בבחירות. השינוי בא בתום פגישה שיזם בנט עם יו"ר זהות לשעבר משה פייגלין, שדחה הצעה לרוץ יחד איתם בימין החדש. בנט הפנים שהחלום לעבור את אחוז החסימה באמצעות קולות ימין ליברלי הולך ומתרחק וחזר ברגע אחד להתמודד על הקולות שמצויים בציונות הדתית, יהיו שיאמרו, מקומו הטבעי.

סמוטריץ' מצדו טען הבוקר שחתם עם בנט אחרי שהבית היהודי לא עמדו בסיכומים עם מפלגתו, אבל גורמים המעורים במשא ומתן טענו שהוא רק חיפש תירוצים לנקום ברפי פרץ ובבית היהודי, שלושה שבועות אחרי שחתמו על הסכם עם עוצמה יהודית מאחורי גבו. עד מחר בלילה, המועד האחרון להגשת רשימות, כל הפוליטיקה הזו תהיה מאחור, ונדע מי מבין ראשי המפלגות הדתיות ימצמץ ראשון, אם בכלל.

זרקור החסינות עובר ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שניצב בין הפטיש לסדן. במשך שנים הוא עמל כדי לקנות את מעמדו הממלכתי, וכעת הוא קרוע בין דרישת כחול לבן לסכל את החסינות לנתניהו עוד לפני הבחירות לבין הדרישה של הליכוד לא לאפשר כל דיון עד אחרי הבחירות.

בתחילת השבוע, היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון לכאורה שיחרר אותו מהדילמה, כשסיפק חוות דעת שקבעה שאין לו סמכות למנוע את הקמת ועדת הכנסת שתדון בבקשת החסינות של נתניהו, אבל בלשכת ראש הממשלה לא מוותרים כל כך מהר. ביומיים האחרונים נתניהו ומקורביו סימנו בזעם את יו"ר הכנסת כמי שאחראי לסיטואציה, וכעת הם דורשים ממנו לא לכנס את המליאה להצבעה על הקמת הוועדה. זאת בזמן שכחול לבן ושאר סיעות האופוזיציה דורשות לעשות זאת כבר מחר. אדלשטיין, בינתיים, לא ממהר: בסביבתו אומרים כי הפניה לכינוס המליאה הוגשה אליו רק היום, והוא יבחן אותה "בקרוב".

מבחינת נתניהו, אדלשטיין צריך להשאיר את הכנסת סגורה עד אחרי הבחירות, וגם אם יוגש בג"ץ נגדו - עליו להתנגד בטענה שמדובר בפגיעה בהפרדת הרשויות. בליכוד נעזרים בתקנון הכנסת שקובע שבתקופת פגרה אפשר לכנס את המליאה רק בנסיבות מוגבלות מאוד; כך הם מקווים לעקר גם את האיום להדיח את אדלשטיין מהתפקיד - בשביל להחליף יו"ר צריך לכנס מליאה, ובליכוד מצפים שאדלשטיין פשוט לא יעשה את זה - למרות שיש רוב ברור של 65 ח"כים שמעוניין להתחיל בדיוני החסינות בכל מחיר. המטרה של נתניהו היא בעיקר למשוך זמן - כדי לדחות את הקמת הוועדה עד למועד קרוב לבחירות.

לעומת אדלשטיין, לראשי בלוק הימין אין בכלל ספק. דרעי, ליצמן, גפני, בנט, שקד, סמוטריץ' ופרץ הופיעו הבוקר במשרדו של נתניהו לישיבה מיוחדת על החסינות, במטרה לגבש אסטרטגיה שתבלום את מהלכי כחול לבן. בסוף הפגישה, הם הוציאו מכתב משותף לאדלשטיין בו דרשו לא לכנס את המליאה עד אחרי הבחירות, מה שלמעשה מעקר לגמרי את הכנסת מתוכן. הבלוק, שהחל כמהלך פוליטי מבריק מבית מדרשו של דרעי, הפך היום, בהתנדבות, בעיקר לשחקן משנה בהצגה הפרטית של נתניהו בדרך לבית המשפט.

אחרי ההכרזה על החיבור הדרמטי, הוועידות של מפלגת העבודה ומרצ התכנסו היום, במרחק של כשני קילומטר אחת מהשנייה בתל אביב, כדי לאשר את הסכמי הריצה המשותפת. בעבודה זה היה פשוט, וההצעה של עמיר פרץ לחיבור עברה ברוב גדול, אבל במרצ היו צריכים לעבור כמה מהמורות.

הח"כים לשעבר עיסאווי פריג' ומוסי רז עתרו הבוקר לבית הדין של התנועה, ודרשו לקיים הצבעה נפרדת על החיבור עם האלוף (במיל') יאיר גולן, שחתם בשבוע שעבר עם מרצ על הסכם לפיו ישוריין במקום ה-3 במפלגה. פריג', שמשובץ במקום ה-5 במרצ ובמקום ה-11 ברשימה המשותפת, טען שאין במרצ שריונים ומחה על דחיקת הנציג הערבי הבכיר למקום לא ריאלי, וגם על חוסר האיזון המגדרי שנוצר ברשימת מרצ, שבה יש רק אישה אחת בשביעייה הראשונה. העתירה התקבלה, ואילצה את יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, לקיים שתי הצבעות נפרדות - אחת על ההסכם עם העבודה-גשר, והשנייה על ההסכם עם גולן.

בסופו של דבר, הוועידה אישרה את שתי ההצעות, אבל התוצאה נותרה זהה: רשימת השמאל המאוחדת תרוץ ללא מועמד ערבי בעשירייה הראשונה. בעבודה מקווים שכחול לבן יפתרו להם את כאב הראש, ויסכימו לשריין אצלם מועמד בולט כדי לפנות מקום לפריג' במקום ריאלי, ואילו במרצ - הורוביץ התחייב שאם המפלגה תיכנס בעתיד לממשלה - הוא יתפטר במסגרת חוק נורבגי כדי לפנות מקום למועמדים נוספים להיכנס לכנסת.

מבחינת ייצוג נשים, מרצ אמנם בייצוג חסר, אך רשימת השמאל המאוחדת צפויה להיות הרשימה עם האיזון המגדרי הטוב ביותר, עם ארבע נשים בעשירייה הראשונה: אורלי לוי-אבקסיס, תמר זנדברג, מרב מיכאלי ורויטל סויד. האישה שנותרה בחוץ, סתיו שפיר, עדיין מתלבטת על המשך דרכה הפוליטי, אחרי שבשתי המפלגות החליטו שהיא לא רצויה באיחוד. שפיר עדיין שוקלת להגיש מועמדות בראשות המפלגה הירוקה, ועד מחר ב-22:00 בלילה תצטרך לקבל החלטה.