אימאן חטיב, בקרוב ח"כית, ביקשה השבוע לחכות לתוצאות הסופיות, כמעט לא מאמינה להיסטוריה שתתחולל עם כניסתה לכנסת של מוחג'בה: מוסלמית דתיה ראשונה בבית המחוקקים של ישראל, כולל החיג'אב, כיסוי הראש המסורתי שבלעדיו היא לא נראית בציבור. היא מוצבת במקום ה-15 של הרשימה המשותפת, והמתח היה גדול תוך שנמשכה ספירת הקולות טרם הכרזה על התוצאות הסופיות.
היא זוכרת היטב מתי לראשונה הבינה שנועדה לגדולות: "זה היה בכתה ד'", היא חורצת בשיחה עם וואלה! NEWS, "אנחנו משפחה של פלאחים וביום קיצי אחד אבא שלי ואח שלי קטפו את האבטיחים והלכו עם הטרקטור למכור אותם. אנחנו נשארנו בבית ומול הבית יש חצר תחומה בחומה גבוהה, אח שלי עאמר שהיה בן שנה וחצי טיפס, נפל ופתח את המצח. בעראבה אז לא היה רופא, אז אמא שלי פנתה אלי והורתה לי 'קחי את אח שלך וסעי לעכו לתפור לו את הפצע'. הוא היה תינוק בן שנה וחצי, אני ילדה כבת 10, זו היתה שעת צהריים ואין תחבורה מסודרת אז לקחתי את אח שלי ככה על המותניים, הלכתי איתו לכניסה לישוב וכשהגיעה מונית נסעתי איתו לעכו למרפאת קופת חולים כללית".
אל תפספס
"לקחתי את אח שלי, הלכתי איתו ברגל לשם וחיכינו שעתיים עד שהתברר שאין קופת חולים באותו יום. אז חזרנו לכיכר הגדולה בעכו וחיכינו למונית. אחרי שהיא התמלאה בנוסעים יצאנו לדרך חזרה לעראבה. בדרך, הפועלים מסכנין שהיו במונית התפלאו מה עושה ילדה לבדה ועוד עם תינוק. אז סיפרתי להם מה קרה והם אמרו לי: 'תשמעי ילדה, בסכנין יש שכונה של נוצרים, ושם יש רופא בשם אליאס ויש לו מרפאה והוא עושה תפירות. הורידו אותי בכיכר שעל הכביש הראשי ואני לקחתי את אח שלי על המותניים עד לשכונה ההיא, הוא תפר לו את התפירה ואני החזרתי אותו הביתה. בגאווה. אז זאת אימאן, מגיל צעיר. לא ויתרתי, קיבלתי משימה, התעקשתי וידעתי שאני אשלים אותה".
"בעיקר ידעתי שמוטלת עלי אחריות על האחר, שזה יותר מאשר על עצמי. תדע שגם כשהייתי בכיתה בלימודים גם ביסודי וגם בתיכון היו לי הרבה מאבקים עם בני כיתה שלי, תמיד עמדתי לצד הבנות ותמיד עמדתי על הזכות גם שלנו להחליט. הבנים היו מתעלמים מרצון הבנות כשרוצים ללכת לאיזה מקום כולם יחד. ואני התעקשתי שיש לנו זכות והם לא יחליטו בשבילנו. תמיד גם הייתי שליחת חוץ של המשפחה. אם זה לקופת חולים זה אני ואם לטיפת חלב גם אני, למכולת אני, ולסבתות במרכז היישוב זה אני. כאילו הייתי שגרירת חוץ של המשפחה. ככה היה גם כשהלכנו לשדות. יש לי אחות שגדולה ממני בשנה וחצי והיא בחרה להשאר בבית ולסדר ולהכין אוכל וכל זה ואני ואמא שלי והאחים הגדולים היינו הולכים לשדות. אני תמיד הלכתי לשדות והיא נשארה בבית. אז מאז ומעולם ראיתי את עצמי במקום, במרחב הציבורי, בעולם, לא בבית".
היום, ארבעה-חמישה עשורים אחר כך, הדוקטור אליאס מסכנין הלך לעולמו, עראבה מובילה עולמית בשיעור הרופאים לנפש ואימאן חטיב גאה שבין צאצאיו של סבא שלה יש כבר לדבריה 28 רופאות ורופאים מומחים. התינוק עאמר עם המצח התפור הוא היום עורך דין. אימאן, אחותו שגדלה, בעוד שבועיים תושבע כחברת כנסת.
.
"אימאן כמו כל האחים והאחיות הייתה קמה ב-4 בבוקר ועובדת בשדה לפני שהייתה רצה ללימודים שהחלו ב-08:30. אומר האח סעיד יאסין בן ה-63, שנותר חקלאי ונותר על הקרקע המשפחתית בחירבת מסלחית דרומית לעראבה. "מזה אפשר להבין את הרקע, הכל משם, מהחינוך בבית. עכשיו היא לקחה על עצמה פרוייקט גדול, זה תפקיד לא קל, ואנחנו גאים בה מאד. משהיתה קטנה ידענו שהיא תעשה דברים גדולים. זאת האמת. היא הייתה ילדה חכמה מאד עם עקרונות. אם היא הייתה מחליטה על איזה דבר היא הייתה הולכת איתו עד הסוף ולא מוותרת לאף אחד עד שהיא מצליחה בו. את הדברים עליהם החליטה היא בחרה בקפידה, ובעיקר החליטה על הדברים החשובים והטובים שנותנים לזולת".
עוד על הרקע המשותף שלהם הוסיף: "אבא שלנו המנוח מלמעלה גאה בנו וגאה בה ובדרך שלה. אבא שלנו חינך אותנו הבנים והבנות אותו חינוך: להיות בני אדם קודם כל. לא להסתכל על שום דת או גזע אלא על הבן אדם עצמו, כי אלוהים ברא את כל בני האדם ונתן להם אותה נשמה. הוא תמיד אמר לנו להסתכל על הנשמה של הבן אדם: אם הנשמה טובה אז הוא בן אדם טוב ואם הפוך אז כנראה הוא בכלל לא בן אדם. אנחנו ממשיכים בדרך הזו".
זו הפעם השנייה שאימאן חטיב הייתה בין מועמדי הרשימה המשותפת, אחרי שבמפלגתה, רע"ם (הרשימה הערבית המאוחדת של התנועה האסלאמית), קיימו ביולי אשתקד בחירות פנימיות לקביעת הרכב רשימתה ושבמסגרתן עשתה כבר היסטוריה כשהייתה האישה הראשונה להיבחר לאחד מהמקומות הראשונים במפלגה.
קדם לכך מאבק פנימי ארוך. נשים היו נבחרות לרשימת המפלגה לכנסת, אבל עם כ-90% גברים בין החברים, הן אף פעם לא זכו למקום ריאלי. אחרי שנבחר היו"ר החדש, מנסור עבאס, חטיב התעקשה, התקנון השתנה, והיא זכתה להיכלל. בספטמבר מהמשותפת נכנסו רק 13 חברי כנסת והיא נותרה בחוץ. השבוע "נהרו" לקלפיות למעלה מחצי מיליון ערבים ובסיוע יהודים שהצביעו לרשימה המשותפת בסולידריות, ייכנסו 15 בהן ארבע נשים, שתיים מהן לראשונה: סונדוס סאלח ואימאן חטיב.
הרקע הדתי של אימאן חטיב כולל עליה לרגל לפני כשנתיים למכה. מאז, מוסלמים מכנים אותה בכבוד "ח'אג'ה אום שחאדה". בשיחה עם וואלה! NEWS היא אומרת "אני מעדיפה שייקראו לי אימאן. השם הפרטי שלי לגיטימי, אני אוהבת אותו ואני גאה בו מאוד. אימאן זו אמונה ואני אשה מאמינה. יש מאחוריו סיפור משפחתי. כשאמא שלי ילדה אותי, אבא שלי שאל את המיילדת 'מה יצא', והיא חשבה אולי לא יהיה מבסוט, ואיכשהו חשבה שהיא מרככת את הבשורה כשענתה שיצאה 'בת עם אמונה באל'. אבא שלי השיב לה מיד 'נקרא לה אימאן'. מאז זה השם שלי".
האסלאם היא דת שנותנת מקום לנשים
היא בת 56. סבתא אחת שלה בדואית. היא עצמה העתיקה את מגוריה מעראבה לכפר יפיע שליד נצרת עם נישואיה למוחמד בעלה, והשניים הם הורים לארבעה, בהם שלושה בנים ובת: שחאדה (26), רוז (25), אחמד (23) וחאלד (17). היא בוגרת של מכון מנדל והייתה עד מאי בשנה שעברה המנהלת של מתנ"ס היישוב זמר אותו גם הקימה. לפניו, הקימה וניהלה במשך 14 שנה את מתנ"ס יפיע. בנצרת השכנה היא הקימה וניהלה במשך תשע שנים גם מרכז לנערות במצוקה. בנוסף היא מנהלת חשבונות מוסמכת, בוגרת קורס דירקטורים של אוניברסיטת בר אילן ובוגרת קורס גישור בסכסוכים שעשתה באנגליה.
במסגרת הלימודים במכון מנדל, היא עשתה בכנסת הכשרה מעשית בוועדה לקידום האישה. אבל, היא מתקשה להגדיר את עצמה כפמיניסטית. "אני אשה מוסלמית דוגלת זכויות אדם", היא אומרת, "אני רואה את עצמי כאשה שנאבקת למען נשים כמו שדת האסלאם נתנה מקום לנשים. אין סתירה. אני אישה מוסלמית גאה ואני תומכת ודוגלת בקידום נשים. כל אחד נותן את ההגדרה שלו. זכויות לנשים זה אני, כבוד ומעמד ראוי לנשים זה אני".
יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן, אומרת כי חטיב, כמו סונדוס סאלח, יהיו תוספת חשובה ומעניינת לכנסת: "עשייתה מביאה איתה זווית מעניינת ששוברת את כל הסטריאוטיפים על נשים ערביות דתיות. היא תהווה דוגמא וקול לנשים רבות, כולל יהודיות".
"אימאן תישאר אימאן", הבטיחה חטיב כשהגיעה השבוע לביקור אצל עמיתיה לשעבר במועצה המקומית יפיע, רגע לפני שהיא נכנסת לבית המחוקקים בירושלים. "היא אף פעם לא אמרה לאנשים 'לא'", אומרת מנהלת אגף החשבונות, האחראית גם למעמד האישה במועצה המקומית, רימה סרחאן. "כמנהלת מתנ"ס היא כל הזמן נתנה. גם על חשבון המשפחה שלה. יש לה לב גדול. יש לה אנרגיות. עכשיו שהיא תהיה חברת כנסת. זה לא מוסיף לי אישית אבל אנחנו בונים עליה הרבה בחברה הערבית שהיא תביא את הדברים כמו שצריך ותשרת את כולם".
בלשכתו של ראש המועצה, מאהר חליליה, היא זוכה לפרחים וברכות. אחר כך מביאים קפה, שתיה קלה וכנאפה, והעובדים מגיעים לאחל לה הצלחה בדרכה. "זה יראה למגזר היהודי מה זה מוחג'בה", אומר ראש המועצה חליליה על הערך המוסף בבחירתה של אישה מוסלמית דתיה, חובשת חיג'אב. "יראו אותה על הבמה בכנסת, עם הראש, עם הידע, עם ההשכלה וכמובן כנציגת האוכלוסייה הערבית בכלל ושל המוחג'בות בפרט. היא תייצג גם את הנשים שיש להן דברים שאנחנו כגברים לא מודעים להם. צריך להגיד: אנחנו האוכלוסייה הערבית התפתחנו באופן משמעותי בתקופה האחרונה, כבר אין הבדל בין אישה לגבר. עכשיו יש לנו ארבע נשים בסיעת הרשימה המשותפת וזה מראה כמה אנחנו דואגים לאשה ומראים לכולם, לא רק לחברה הישראלית אלא לחברה העולמית, שאנחנו חברה מפותחת. גם כמובן שבאמצעותה, לצרכים המיוחדים שלנו יהיה לנו קול לשלטון, לכנסת ולחברה הישראלית בכלל".
"אני נכנסת לכנסת קודם כל בזכות הקולות של העם שלי. נתניהו חשב שהוא יצליח להפריד בין ההנהגה שלנו לבין הקהילה אבל זה התהפך לו. הוא נהיה לנו לאתגר שחידד לנו את המטרה. אנחנו מנגד מראים שאנחנו רוצים להתאחד, יודעים להתאחד ואנחנו יוצאים לכנסת ישראל להביא את הזכויות של הבנות והבנים שלנו".
חטיב חדשה לכנסת אבל לא לזירה הציבורית. למי שחושב שהיא תכנס מהוססת נכונה הפתעה. לפני שבועיים השתתפה בפאנל בחירות של תלמידי תיכון בכפר קאסם, שארגנה עמותת "יוזמות אברהם", והתעמתה עם ח"כ רם בן ברק (כחול לבן) וח"כ משה אבוטבול (ש"ס). "נאמתי בעמידה והסברתי לנכדים של החללים של כפר קאסם שאני עומדת לכבוד השאהידים. הח"כים תקפו אותי. אמרו לי תמשיכו להביא ח"כים מסיתים ופופוליסטים. זה מאד הפריע לי וקומם אותי איך בציבור היהודי לא מוכנים להבין את התוכן של הדברים ולקבל אותנו כשאנחנו מדברים בכנות ומהלב. אולי לא מצא חן בעיניהם שבני הנוער התלהבו ושהדיבור שלי דווקא נגע לליבם והם מחאו כפיים חזק כי דיברתי על המציאות שאנחנו חיים בתוכה וספציפית גם על הכפר שלהם".
היא גם התקוממה כשח"כ אבוטבול שיבח את עשיית הממשלה למען המגזר הערבי ואמר "צריך לדעת לומר תודה". חטיב יאסין: "אמרו לי 'תגידו תודה על מה שאתם מקבלים ותקבלו עוד יותר'. אנחנו אומרים 'אל חמדו לאללה', השבח לאל. הוא מי שנותן ומה שאנחנו מקבלים באופן אישי ולכן התודה היא לו".
הדברים שאמרה בערבית לתלמידים בכפר קאסם יקוממו ציבורים נרחבים בחברה הישראלית ובפוליטיקה שלה. "כל המפלגות הישראליות תומכות בכך שישראל היא מדינה יהודית וכל מה שהם אומרים הוא קוסמטיקה, איפור. אנחנו המיעוט הפלסטיני, בעלי האדמה המקוריים בארץ הזאת", אמרה לקול תשואות התלמידים.
"אומרים שיש לנו זכות חוקית מלאה להיות במדינה הזאת ועם זכויות מלאות, אלה הזכויות האזרחיות והדמוקרטיה ששמענו אותם. אין אותם בחוק הלאום, אין להן בסיס בחוק. אם יש מפלגה בארץ הזאת שתגיד שאנחנו בעלי האדמה המקוריים ותתייחס אלינו על הבסיס הזה שתבוא ותגיד את זה. אנחנו אחים ואחיות יודעים את האמת שלנו, יודעים את הזהות שלו, כן, אנחנו בעלי אזרחות ישראלית, אבל הזהות הלאומית שלנו ברורה ואנחנו יודעים שכל אפליה גזענית נגדנו בכל הסוגיות היומיומיות, מהריסת בתים לחוק הלאומיות, למצב החינוך, לכל הנושאים. כל אלה בעיות שהשורשים שלהן טמונים בהשתייכות הלאומית שלנו לא יותר ולא פחות. בגלל זה ההסתה נגדנו היא רק מהמקום הזה".
היא מגדירה את עצמה "פלסטינית המחזיקה בתעודת זהות ישראלית" ובשיחה עם וואלה! NEWS חידדה: "אני אזרחית ישראל, אבל הזהות שלי ערבית-פלסטינית. אני הולכת עם זה זקופה עד הסוף. השורשים שלי פלסטינים. נכון אני אזרחית ישראל ואני רוצה לחיות במקום הזה כי נולדתי כאן ואבא שלי נולד כאן והסבים והסבתות שלי נולדו כאן. גם הילדים שלי נולדו כאן ואנחנו מתכוונים לחיות כאן בכבוד. אבל אף אחד לא יצליח לגזול מאיתנו את הזהות הלאומית שלנו. זה לא קשור לזה שאנחנו אזרחי ישראל. עם העובדה הזו כולנו השלמנו מאז 1948".
לראש הממשלה בנימין נתניהו היא מוסרת, "תודה, מקווה שאת השיעור קיבלת ולמדת, ההסתה הזו רק מחזקת אותנו". היא מבקשת להדגיש: "אני אומרת את זה גם לכל גזען ולכל מי שמסית. הסתה זה דבר פסול. אנחנו כאן רוצים לחיות בכבוד. בשלום. אנחנו אזרחי המדינה ואנחנו רוצים לעשות את העבודה שלנו למען החברה שלנו".