1. שעת החרמות והפסילות
שבועיים לבחירות, תמונת הסקרים קפואה למדי ונראה שגם ב-24 במרץ לא תהיה הכרעה ברורה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והמחנה שמתנגד לו. בכל הסקרים, גם אלה שבהן מספר מפלגות שמאל מתחת לאחוז החסימה, אין לגוש הימין-חרדים הקלאסי 61 מנדטים, ובצד השני - אגו, פסילות וחרמות מסבכים מאוד את היכולת לבנות קואליציה להחלפת השלטון.
מה שנותר עד אז הוא לשפר את המיקומים והעמדות על המפה - לצבור כמה שיותר כוח לקראת המשחק הפוליטי המורכב שיתחיל ביום שאחרי - והדרך לשם עוברת במאבק על הקולות הצפים, המתלבטים והמתנדנדים בתוך כל גוש, ולשכנע אותם לצאת מהבית. זה שלב הג'ונגל: כולם צדים אחר הטרף ביער סבוך של מנדטים.
בליכוד תרים אחר התומכים של יו"ר תקווה חדשה גדעון סער ויו"ר ימינה נפתלי בנט, שמנסים להוכיח לבייס את ימניותם ונאמנותם ומתחרים בקרב צמוד על תואר היורש לכתר על ידי שחרור הצהרות נגד יו"ר יש עתיד יאיר לפיד. וגם: בצלאל סמוטריץ' נגד בנט במאבק על הציונות הדתית, מפלגת העבודה וכחול לבן בתחרות השמצות על לבבות המרכז-שמאל, המשותפת נגד רע"מ ומרצ נגד כולם, ובעיקר נגד כל מי שקורא לה לפרוש כי היא לא עוברת את אחוז החסימה.
לקריאה נוספת על בחירות 2021
זו שעתן הגדולה של ההצהרות והפסילות, אלה שכבר למדנו לקחת בעירבון מוגבל מאוד. נתניהו, שמסתובב מעיר ליכודית אחת לשנייה, מתחייב בכל תחנה לתכנית גרנדיוזית אחרת: מפעל חיסונים בצפון, מכללה חדשה בנגב, מיליארד שקלים למאבק בפשיעה במגזר הערבי. יריביו מסתפקים בשיחות זום, ועידות וריאיונות, בהם הם גם מפזרים התחייבויות - אבל על הרכב הממשלה הבאה.
בנט מנסה לבנות את עצמו כלשון מאזניים אבל בה בעת שולל ישיבה תחת לפיד ועם מרצ, סער מפקפק ביכולת של לפיד להקים קואליציה, ליברמן מחריף את הטון נגד החרדים, ולפיד פותח את הדלת לרשימה המשותפת ובה בעת מצהיר שכדי להחליף את נתניהו, יהיה מוכן לוותר על חלומו לעמוד בראש, אבל דקה אחר כך - שולל רוטציה עם בנט. המשותף לכל ההבטחות וההצהרות הוא שהן תלויות בתוצאות האמת, ושאם כולם יעמדו במילתם - הסיכוי שתקום ממשלה הולך ומצטמצם. בינתיים, כולן אמירות עקרוניות שנכונות לשעה זו, בה המטרה היא כיבוש מעוזים בג'ונגל המנדטים.
2. תאכלו ותשתו, כי מחר - שוב פלונטר
שבועיים לבחירות, הרבה יין, בירה וצ'ייסרים זורמים ברחובות ישראל ושוטפים את הדמעות ואגלי הייאוש והחרדה של שנת הסגרים החולפת. בתזמון מדויק להפליא, מבצע החיסונים המוצלח אפשר לממשלה לשחרר את השלב האחרון של ההגבלות במשק, ולשלוח את מיליוני המחוסנים לחגוג את בוא האביב במלונות ובמסעדות. אמנם, המוטציות הבינלאומיות שיבשו את התכניות המקוריות של נתניהו לשגר המוני ישראלים לחופשות פסח באיי יוון, ומטילות ספק גם על הבטחותיו לחגוג את ליל הסדר כהלכתו.
אבל ליל הסדר הוא רק אחרי הבחירות. עד אז כולם יאכלו, ישתו ויהנו. וגם המוטציות יחגגו וימשיכו להיכנס לארץ, עם פתיחת השמים ללא מנגנוני בדיקות, בידוד ואכיפה מספיק אפקטיביים. אחרי הבחירות, בהשאלה מאחרי החגים, ישראל תתמודד עם התוצאות. תרתי משמע.
הדרך החוצה מהקורונה כבר מורגשת, אז אכלו ושתו כהוגן כי הדרך החוצה מהפלונטר הפוליטי קצת פחות. וגם אחרי הבחירות, נכונו עוד ימים, שבועות, ואולי אף חודשים, של ערפל כבד. בין אם נחגוג את הסדר עם המשפחה המורחבת או הגרעינית, קרוב לוודאי שעדיין לא נדע אם יש ומהו הנתיב להקמת ממשלה, כי המאזן הבין-גושי שוב תלוי בגורלן של שלל מפלגות קטנות. מצבן של מרצ, רע"מ, כחול לבן, ובמידה מסוימת, אך פחותה, גם מפלגת העבודה והציונות הדתית של סמוטריץ' - יכול להיקבע גם במאות קולות שייספרו רק עם הגעת מעטפות החיילים והימאים.
מספיק לחזור להיסטוריה הקרובה יחסית של בחירות מועד א' באפריל 2019, אז הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד נאבקו במשך שבועות על 1,300 קולות שהיו חסרים להם. בסקר האחרון לפני הבחירות, אגב, הם קיבלו 6 מנדטים, אבל בתוצאות האמת הם לא עברו את אחוז החסימה. בהתחשב בהגבלות הקורונה, שיאטו עוד יותר את קצב ספירת הקולות, ההמתנה והציפייה לכל אחת מהמפלגות הללו יכולה ליצור דרמה לא קטנה, וכל אחת יכולה לשנות את חלוקת המנדטים ואת גבולות המשחק בין הגושים.
3. בין גוועלד למזימת אפריל
כך, שבועיים לבחירות, מוקד הלחץ הגדול ביותר הוא בגוש המרכז-שמאל, ובחשש מאובדן קולות מתחת לאחוז החסימה שיעניקו לנתניהו את הניצחון. בשלב זה, אף אחד מהמועמדים הפוטנציאליים להדחה לא עושה סימני פרישה כלשהם, למרות הלחץ הגובר: ירון זליכה מתעקש שהוא הפתעת הבחירות ושהוא רץ עד הסוף; מרצ בקמפיין גוועלד על תפקידה ומקומה ההיסטורי בשמאל; וכחול לבן, שיציבה יחסית על 5 מנדטים אבל רחוקה מטווח ביטחון, העלתה הילוך באזהרות מ"מזימת אפריל" ומהכאוס השלטוני שעשוי להיווצר אם תיכשל בבחירות.
התרחיש האפוקליפטי של כחול לבן מתבסס על סימני שאלה משפטיים כבדים סביב חוק ממשלת החילופים, שעל בסיסו הוקמה הממשלה בשנה שעברה, ומה קורה לראש הממשלה החליפי ושריו אם הם לא נכנסים לכנסת. לפי גנץ ואנשיו, נתניהו יוכל - אולי - לפטר אותם, לבטל את הפריטטיות ולהמשיך לנהל לבד את ממשלת המעבר - ובתוך כך להשתלט על משרד המשפטים.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא הסכים לספק חוות דעת בנושא, ויש שתי פרשנויות משפטיות מנוגדות לתרחיש הזה, שאם אכן יקרה - קרוב לוודאי שיתגלגל לבית המשפט העליון. אבל לקמפיין של כחול לבן זה מספיק, בניסיון אחרון להתחזק ולהגדיל את טווח הביטחון. גנץ החל את הקמפיין בכעס על בוחריו, ועכשיו הוא מנסה להפחיד אותם אל הקלפיות.
נתניהו, יש לציין, ממלא תפקיד חשוב בגוועלד של כחול לבן, ותורם את חלקו במתקפות מחריפות על היועמ"ש שמעכב ובולם את המענקים שהוא רוצה לחלק, רגע לפני בחירות. אתמול, בסיור ליכודי בירושלים, הוא אמר לאחד מבעלי העסקים שאם גנץ והיועצים המשפטיים לא יאשרו את התוכנית, "אתה בא עם כל החברים שלך לצלאח א-דין", ותדלק את תרחישי האימה של כחול לבן באזכורים ממראות גבעת הקפיטול בינואר האחרון, יחד עם התמונות של סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. אתמול, גנץ דרש שהממשלה תאשר את המינוי שלו במשרד המשפטים כמינוי קבוע - בניסיון להתבצר מראש.
בעוד שבועיים נדע אם הפחד עבד או שנחזה במזימה מתגשמת במציאות. רק שאם גנץ לא יעבור את אחוז החסימה - יש סיכוי גבוה שבכל מקרה הוא יסלול את דרכו של נתניהו לניצחון היסטורי ולממשלת חלומותיו. הפיטורים שלו, אם יהיו, לא ממש יהיו הסיפור המרכזי. ולא צריך להרחיק עד מזימת אפריל כדי לדעת שאחרי הבחירות עשוי להיות כאוס, ושנתניהו יעשה כל מה שנדרש כדי לשמור בידיו את השלטון.