רוב ראשי המפלגות ביקשו אמש (שלישי) להמתין לתוצאות הרשמיות בבחירות לכנסת ה-24, מרביתם גזרו על עצמם שתיקה זמנית אבל אחד מהם כבר הבין שהסיבוב הקרוב מבחינתו נגמר בהפסד. יו"ר תקווה חדשה, גדעון סער, עמד אתמול בלילה על הבמה במטה המפלגה, והודה כי הייתה לו תקווה לתוצאה טובה יותר. המפלגה שבתחילת דרכה קיבלה בסקרים יותר מ-20 מנדטים זכתה לחמישה עד שישה בלבד, על פי המדגמים, וזאת תוצאה מאכזבת למדי.
אם להיזכר בימיה הראשונים של תקווה חדשה, לסער היה חלום אחר: לצרף לרשימה בראשותו את גדי איזנקוט כמספר 2 ולמשוך קולות מהמרכז ויחד עם מצביעי ימין שמאסו בבנימין נתניהו לכבוש את ראשות הממשלה. איזנקוט נשאר בחוץ, והסוף כבר היה ידוע בסגירת הרשימות: סער נותר עם רשימה ימנית מאד.
ההיגיון הפוליטי היה שסער ובנט היו צריכים לרוץ יחד, ברשימה אחת שתאחד את הימין שרוצה את נתניהו מחוץ לבלפור. אבל בנט בחר במדיניות עמומה שבה ניסה לרקוד בשתי חתונות יחד וסער פסל את נתניהו. כך, במקום לאחד כוחות, בנט וסער התחרו זה בזה, איבדו מומנטום, דיממו בסקרים ומצאו עצמם מבזבזים את זמנם במאמץ לשכנע אנשים לא להצביע למפלגה שהכי דומה להם.
אל תפספס
ההנחה הייתה שמי מהשניים שיביא יותר מנדטים יוכל עוד להשביע ממשלה, אבל לפי התוצאות המסתמנות - שניהם נותרו כמעט בלי ברירה פוליטית. לבנט לא ברור שתהיה בכלל אפשרות להיכנס לממשלה בראשות נתניהו אם התוצאה הסופית לא תספק 61 מנדטים, וסער לא באמת יוכל לשבת בממשלה יחד עם העבודה ומרצ. האחרון אולי לפחות יוכל להתנחם בהישג ששניים עד ארבעה מנדטים שהצליח להשיג בימין חסמו כנראה את הדרך של נתניהו להרכיב ממשלה.
בנט אמר במהלך הקמפיין כי "את נתניהו אפשר להחליף רק מהימין" אבל התוצאה הפושרת שקיבל, לצד ההתרסקות של סער, מלמדת בעיקר שכל עוד נתניהו מכהן בתפקידו - זה מהלך קשה עד בלתי אפשרי. הבחירות לכנסת ה-24 מלמדות כי מי שירצה להיות "היורש" של נתניהו - יתקשה לעשות זאת אם בדרך הוא חושב למנוע ממשלה בראשותו.
זה כבר מזמן לא מאבק על דרך או אידיאולוגיה. המנהיג הבא של ישראל, אם יבוא מהימין, יהיה "ביביסט" שתומך תמיכה בלתי מתפשרת במהלכיו ובעמדותיו, גם אם אלה נעשו לטובתו האישית. נתניהו הוא זה שיסמן אותו ל"יורש" ויסמן אותו ככזה. אלה שניסו אחרת, נכשלו.
ובכל זאת, יש דרך אחת שבה סער ובנט יוכלו למצוא עצמם חזרה על המסלול. אם גוש מתנגדי נתניהו יצליח להשיג 61 מנדטים, תהיה אפשרות לקדם בכנסת חוק נגד נתניהו שמכהן עם כתבי-אישום. במצב כזה, השניים יעמדו בפני דילמה מרכזית שעשויה גם להיות אכזרית: האם לסמן את תאריך התפוגה של נתניהו?