עוד לפני שנדע אם יש בחירות חמישיות, מערכת בחירות דרמטית נוספת עומדת להתרגש עלינו לטובה - הבחירות לנשיאות. הנשיא ראובן ריבלין מסיים את כהונתו בתחילת יולי, והבחירות צפויות להתקיים בחודשיים שלפני כן. סמיכות הזמנים בין הבחירות לנשיאות לבחירות הבלתי נגמרות לכנסת הובילה לכך שאחת האפשרויות המועלות השכם וערב כפתרון אפשרי לפלונטר, היא בחירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד.
לפי ההיגיון בבסיס המתווה, מעבר של נתניהו לנשיאות ישחרר את המערכת הפוליטית מהמלכוד בו היא מצויה כבר יותר משנתיים, יאפשר לליכוד לבחור מנהיג חדש שלא יהיה פסול על ידי כמחצית מחברי הכנסת, ויוביל להקמת ממשלה יציבה ומתפקדת של הרוב הימני בכנסת. הוא קוסם במיוחד ליורשים הפוטנציאלים של נתניהו בימין, שמייחלים ליום שבו יעזוב את הזירה, אבל גם בסביבת נתניהו בחנו את המהלך יותר מפעם אחת בחודשים האחרונים. אחרי הבחירות הרביעיות, הוא שוב חזר להיות על השולחן.
לקריאה נוספת בנושא
במסגרת ההתייעצויות שנתניהו מקיים עם מקורביו בימים האחרונים, הוא בודק ברצינות גם את ההיתכנות של מתווה הנשיאות, על שלל ההיבטים הפוליטיים והמשפטיים הכרוכים בו.
לפי דיווח בחדשות 12, נתניהו השיב בשלילה להצעת מקורביו לקדם את מתווה הנשיאות ואמר שהוא מעדיף להישאר ראש הממשלה. אבל הוא אכן בוחן את המהלך, ואם כל הדרכים לבלפור יהיו חסומות - לא מן הנמנע שינסה לסלול את דרכו לבית הנשיא. במקביל לסיכון הפוליטי שבהפקדת גורלו בהצבעה חשאית של 120 ח"כים - החשש המרכזי בבלפור הוא מהצד המשפטי: בניגוד לסברה הרווחת, שמניחה שהנשיאות יכולה לשמש מפלט נוח לנתניהו שיעצור את המשפט בתיקי האלפים, או לפחות יעכב אותו - בכלל לא ברור שהחסינות שהחוק מעניק לנשיא חלה על משפט שכבר החל ומתנהל.
לנשיא המדינה יש שני סוגי חסינות, שמוגדרים ב"חוק יסוד: נשיא המדינה": חסינות מהותית על כל דבר שקשור במילוי תפקידו, וחסינות דיונית - מפני העמדה לדין פלילי במהלך תקופת כהונתו - גם על עבירות וחשדות שנחקרו לכאורה עוד לפני כהונתו. סעיף 14 לחוק היסוד קובע כי "הנשיא לא יובא לדין פלילי" והופך אותו למעין חוק צרפתי שמונע העמדה של נשיא לדין כל עוד הוא ממלא את תפקידו. אבל לשון החוק צנועה ומצומצמת: פירוש מילולי שלו מתייחס רק להליך של הגשת כתב אישום. הוא לא מתייחס בכלל לאפשרות שייבחר נשיא שכבר עומד למשפט פלילי, וגם אין לכך תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל - ולכן פתוח לפרשנות.
"מוסד הנשיאות לא יהפוך לעיר מקלט"
"אין תשובה חד-משמעית לשאלה אם החסינות הדיונית שמוקנית לנשיא המדינה חלה גם על הליך שהחל לפני בחירתו של הנאשם לתפקיד", אמר לוואלה! פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית ומומחה למשפט חוקתי. לדבריו, מהפסיקה של בג"ץ בעניינו של הנשיא לשעבר משה קצב אפשר ללמוד על מגמה של פרשנות מצמצמת - בית המשפט קבע אז שהחסינות לא תופסת לגבי שלבים שקודמים להעמדה לדין, ואפשר לנהל חקירה פלילית ואפילו הליך שימוע לנשיא מכהן.
בהתבסס על לשון החוק, מדינה מעריך בזהירות שאם נתניהו ייבחר לתפקיד הנשיא, בית המשפט ינקוט באותה גישה ויקבע שהחסינות לא תעצור את המשפט. גם לחברי כנסת, אגב, אין חסינות מכתב אישום שהוגש לפני שהושבעו לכנסת. באופן מהותי, הוא מסביר, תכלית הסדרי החסינות היא למנוע התנכלות לנושא המשרה, לנשיא או לח"כ, ולכן אין הצדקה להחיל אותם על כתב אישום שהוגש לפני הבחירה לתפקיד.
"ככל שהמטרה העיקרית של בחירת נתניהו לתפקיד היא להקנות לו חסינות, תתחזק הנטייה לפירוש האמור, כדי שלא לאפשר להפוך את מוסד הנשיאות ל'עיר מקלט'. המטרה היא להגן על מוסד הנשיאות, לא על נאשם שמבקש להתחמק מאחריות פלילית", הוא אומר. "כאמור, אין עדיין הכרעה שיפוטית בנושא, כך שאי אפשר לקבוע זאת בוודאות, אבל ההערכה שלי היא שייקבע שהחסינות אינה חלה כאן".
כל דיל של נשיאות-חסינות, אם כך, עלול להעמיד את נתניהו בסיכון כפול: הנשיאות לא מובטחת פוליטית, כי היא תלויה בידיים של 119 ח"כים מאחורי הפרגוד, והחסינות לא מובטחת כי היא תלויה ופתוחה לפרשנות בידי בג"ץ. רק אם יבוצעו תיקוני חקיקה דרמטיים בחוק יסוד: נשיא המדינה - בית הנשיא יוכל לספק לנתניהו ודאות וביטחון.
לפי גורמים פוליטיים, בכירים בליכוד כבר דנים באפשרות להעביר הוראת שעה שתהפוך את הבחירות מחשאיות לגלויות ותוכל להבטיח לנתניהו שליטה בהצבעה בכנסת. כדי לסגור את פרצת החסינות יידרש שינוי משמעותי וחודרני עוד יותר בנוסח חוק היסוד. בפלונטר הנוכחי בכנסת יהיה קשה למצוא רוב למהלך כה פרסונלי וגורף, אבל אם יתגבש דיל נשיאות בין נתניהו וכל יריביו - הוא עשוי לגבור עליו.