בנאום מוקפד בנצרת, שמר הערב (חמישי) יו"ר רע"ם מנסור עבאס על "ממלכתיות". הוא הדגיש כי כל האופציות פתוחות, לא פסל אף מועמד וגם לא הודיע על מי ימליץ. יהיו שיגידו כי מדובר היה בנאום היסטורי, ובינתיים את המחמאות הוא קוצר בעיקר בשמאל הישראלי. לעומת זאת, בימין הקיצוני, כמו גם בחברה הערבית, מתקשים לקבל אותו כאותנטי.
"אני מנסור עבאס, איש התנועה האסלאמית, ערבי ומוסלמי גאה, אזרח מדינת ישראל", כך הציג את עצמו סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה, בהצהרה ששודרה בכל ערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל. זה היה נאום של ניואנסים, ויותר ממה שהיה בו, צריך לשים לב למה שלא היה, בדגש על המילה "פלסטיני". בכלל, השם "פלסטין", על כל הטיותיו, נעדר לחלוטין מהנאום, ודגלי פלסטין לא התנוססו בחדר.
בנאום נעדרו גם התייחסויות ל"אל קודס", ירושלים, זכות השיבה, חוק השבות, תיקון חוק הלאום או ביטול חוק קמיניץ. "אני מושיט יד כדי לייצר הזדמנות לחיים משותפים בארץ הקדושה והמבורכת לבני שלושת הדתות ושני העמים", אמר עבאס, וקרא "לחפש את המכנה המשותף. זה הזמן ליצור מציאות אחרת, עבור כלל האזרחים במדינה".
לקריאה נוספת בנושא
בחברה הערבית עוד מעכלים את "הבשורה" שהביא עבאס, ובעוד בחלקים נרחבים בה בירכו על הפרגמטיות בשיח על כבישים, מיטות בבתי חולים, שוויון, מיגור פשיעה ורווחה, היו כאלו שחסרה להם האידיאולוגיה הלאומית שטיפחו מנהיגי החברה הערבית בישראל מאז היווסדה, אל מול זו הציונית. עבאס גם הזכיר כי אינו מנהיג שולי, וכי הוא "עומד בראש התנועה הפוליטית הבכירה והגדולה ביותר בחברה הערבית".
ואכן, עם ארבעת המנדטים שהשיגה רע"ם בבחירות, היא נעשתה למפלגה הערבית היחידה ששמרה על כוחה מהכנסת הקודמת. זאת, לעומת 3 המנדטים שהשיגה חד"ש, ביחס ל-5 שהשיגה בכנסת הקודמת, 2 המנדטים שקיבלה תע"ל ו-1 של בל"ד, להן היו קודם לכן שלושה נציגים בכנסת.
צריך לזכור שחשיבותו של הנאום היא כבר בעצם קיומו: תחילה, נמנעה רע"ם ממתן הצהרות מאז הבחירות. כמו כן, מדובר בנאום בעברית, אחרי שהקמפיין שניהלה רע"ם היה כולו בערבית. המסרים של עבאס התפרשו כאוניברסליים. יש בחברה הערבית כאלו האומרים שהדברים צריכים להיות מובנים מאליהם, שהבסיס לאזרחות במדינה היא לא איזו אידיליה נכספת.
במקום לומר במי יתמוך, הודיע עבאס כי אינו רוצה להיות חלק משום גוש בימין או בשמאל. "אני כאן בגוש אחר, הגוש שבחר בי לשרת את בני עמי ונתן לי מנדט להפוך את דרישות הציבור הערבי ששנים נשארו בגדר דרישות לתכנית עבודה ממשית".
בחברה הערבית מפרשים את הנאום, בעיקר על סמך הדברים שעבאס לא ציין, כסלילת הדרך לחבירה עם גוש הימין, אפילו בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במידה רבה, קיימת אפשרות שעבאס מסנדל את ראשי המפלגות הציוניות ואומר להם 'הנה, הסרתי כל זכר למה שהציבור היהודי-ציוני אלרגי לו'. בכך הוא פותח דרך חדשה של שיח אודות עתיד אזרחי, שגם הוא, ככל הנראה, אינו מכשיר משום מה את הציבור הערבי כפרטנר.
"נאום דו-קיום דתי קלאסי", מגיב לנאום ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל. "נעדר ממנו המרכיב הלאומי הפלסטיני. הוא מדגיש את הנושאים האזרחיים, לא פליטים ולא מדינה פלסטינית לצד ישראל. לראשונה מנהיג ערבי מתעלם מפתרון שתי המדינות, ויתכן שהוא צועד לכיוון הפתרון של מדינה אחת מהים עד הירדן. מדינה בה יעסקו בשירותים ופחות בהגדרה העצמית הלאומית".
פרח מוסיף כי עבאס "היה חייב לפסול את הגזענים אך בחר לא לעשות זאת. הוא נאם בעברית אך פנה לערבים בהודאה מפורשת שמפלגתו הפכה למפלגה הערבית הגדולה. הוא מתנהג ככוכב, והעלים את חבריו לסיעה שלא הורשו לעמוד לצידו. נתניהו ולפיד צריכים את ארבעת המנדטים ממנו, אך בסוף הם ישמשו למשא ומתן ולא לקואליציה אמיתית". לדבריו, "המשבר הבא יהיה דווקא תגובת ישראל לבחירות הפלסטיניות".
ניתן לומר כי עבאס מהלך על חבל דק - כל מילה שלו לבניית גשר של פיוס עם הציבור היהודי-ציוני נקראת, ומילים אלו ישמשו נגדו ברחוב הערבי בישראל ובעולם המוסלמי בכלל.
ביום שבת צפויה להתכנס בכפר קאסם מועצת השורא, המוסד הדתי המייעץ להנהגה הפוליטית בחברה הערבית, בדומה לאופן בו מועצת גדולי התורה שבחברה היהודית מייעצת לש"ס. בתוך ההנהגה הדתית קיימות דעות לכאן ולכאן. רק לאחר ההתכנסות של המועצה יוכל עבאס לדעת אם על בסיס הנאום שהציג היום יש לו מנדט להיות חלק מקואליציה של מפלגות ציוניות.
"פסוק הקוראן שבו פתח עבאס את נאומו - 'בראנו אתכם מזכר ונקבה ועשינו אתכם עמים ושבטים כדי להכיר זה את זה' - לרוב מרבים להשתמש בו כאשר מבקשים את ידה של כלה", ציין גורם בחברה הערבית. "לא הייתה כאן כלה בנאום, אלא חיזור אחרי ציבור הציונות הדתית - 'אני איש של שלום ומושיט לכם יד, באתי לעסוק בענייני כבישים'".