קודם כל ברכות. תקופת ההמתנה המייגעת להחלטתו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שנמשכה כמעט חודשיים, הגיעה היום לקצה. ההתלבטות בין יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ליו"ר כחול לבן בני גנץ הוכרעה, ואיזנקוט החליט להיכנס לפוליטיקה ולחזק את חברו לנשק לשעבר, גנץ. איזנקוט נפגש ושוחח עם לפיד וגנץ עשרות פעמים בשבועות האחרונים, הציב בפניהם שאלות ודרישות, ובחן את הנתיבים הפוליטיים העומדים בפניו. לפי מקורביו, המטרה העיקרית שעמדה לנגד עיניו היא חיזוק המערכת בממלכתיות ויציבות, ושהמהלך יביא להקמת מפלגת שלטון.
עמוד הבחירות של וואלה! 2022
לכן, במערכת הפוליטית העריכו בסוף השבוע כי אם בכלל, איזנקוט יחבור לראש הממשלה לפיד, שזינק בסקר האחרון ל-25 מנדטים, ולא לאיחוד המקרטע בין גנץ ויו"ר תקווה חדשה גדעון סער, שאחרי חודש וחצי בקושי מצליח לשמור על סך חלקיו המקוריים ומתקרב לאזור חד ספרתי של מנדטים. לפיד אפילו הסכים לשקול את התנאי שהרמטכ"ל לשעבר הציג - שביש עתיד יעברו לדמוקרטיה ויערכו בבחירות הבאות הפריימריז. אבל זה לא הספיק. במהלך השבת, אנשיו של גנץ הצליחו להביא למהפך, ושכנעו את הרמטכ"ל לשעבר במה שאנחנו לא רואים עדיין במספרים: שהצטרפות ללפיד בסך הכל תזיז קולות בגוש המרכז-שמאל ואילו ל"מחנה הממלכתי" של גנץ, סער ואיזנקוט יש פוטנציאל בשינוי המפה הפוליטית.
השם שונה, האסטרטגיה זהה. גנץ מנסה לשחזר את מיזם החיבורים המקורי שאיתו נכנס לפוליטיקה לפני שלוש וחצי שנים והפך אותו למועמד לראשות הממשלה תוך חודש. איזנקוט אף ניסה בשלב מסוים להביא לקאמבק של לפיד וגנץ והציע לשניהם להקים מחדש את כחול לבן ההיסטורית, אך שניהם סירבו.
האיחוד עם תקווה חדשה של גדעון סער נועד לחזק את הדופן הימנית של המפלגה, החיבור עם איזנקוט אמור לקרוץ למצביעי מרכז-שמאל ציוני. יחד עם איזנקוט יגיע גם השר לשעבר מתן כהנא, מפליטי ימינה, שיחזק את הצבע הימני-רך והדתי-לייט ברשימה ואמור להיות בית לתומכים לשעבר של נפתלי בנט. המטרה הסופית: לחזק את הרשימה משתי קצותיה, ולצמוח לגודל לגיטימי של מפלגת שלטון, שתחזיר את גנץ למרוץ המועמדים לראשות הממשלה לצד לפיד ונתניהו ותהפוך אותו למרוץ תלת-ראשי.
בכחול לבן-התקווה החדשה-המחנה הממלכתי מאמינים שההצטרפות של איזנקוט וכהנא יכולה להיות משמעותית עבור 2-3 מנדטים מהימין הרך, אלה שנתניהו מחזר אחריהם כעת במפגני ממלכתיות כדי להשיג את המנדט ה-61 ולחזור לשלטון. הרשימה המורחבת והמשודרגת עשויה לפגוע קודם כל במפלגת "הרוח הציונית" של איילת שקד ויועז הנדל, שמקרטעת גם כך באזור אחוז החסימה. שקד והנדל בונים על קהל של ימנים רכים ודתיים מתונים, בלי אף חובש כיפה ברשימה, בעוד אצל גנץ יש עכשיו נוכחות מכובדת יותר של דתיים לייט ושומרי מסורת: כהנא, טרופר וזאב אלקין. מצד שני, ההצטרפות של כהנא, שהפך ביושבו כשר הדתות לאויבם הגדול של הפוליטיקאים החרדים, תפגע במאמץ של גנץ וסער להתקרב לחרדים ולבנות איתם ברית אלטרנטיבית, שעל בסיסה נבנה כל הקמפיין שלפיו רק גנץ, ולא לפיד, יוכל להקים ממשלה אחרי הבחירות.
ההצטרפות של איזנקוט יכולה להקפיץ את המומנטום שאבד לחיבור בין גנץ וסער, אבל היא לא פותרת את אחד האתגרים המרכזיים שלו, אלא רק מסבכת אותו: בנושאים המסורתיים של הפלסטינים ובניה בהתנחלויות.
לאיזנקוט יש עמדות חדות וברורות המנוגדות לאלה של סער ואלקין. גנץ ינסה לשחזר את הסיסמה "אין ימין ואין שמאל, יש רק ישראל לפני הכל", אך בוחרי שמאל עשויים להיות מורתעים מהאידיאולוגיים הימניים ואילו בוחרי ימין לסלוד מנוכחותם של גנץ ואיזנקוט, שבסופו של דבר, גם אם הם מנסחים זאת אחרת, תומכים בהיפרדות מהפלסטינים לקראת שתי מדינות.
אבל מבחינת גנץ, יש עוד הישג פוליטי בגיוס של איזנקוט, פשוט אך משמעותי: העובדה שלא הלך עם לפיד. חבירה של הרמטכ"ל לשעבר ליש עתיד הייתה עשויה לבצר את ראש הממשלה בצמרת המחנה ולהשאיר את גנץ עם מחצית מהמנדטים שלו ללא מנוע ליצירת מומנטום. לכן, כשבכחול לבן הבינו שלפיד נוטה להסכים לתנאי הדמוקרטיזציה הפנימית של איזנקוט, מיהרו לתת גז על מאמצי החיזור והשכנוע והסכימו לאותו מתווה: מיד לאחר הבחירות כל המפלגות במחנה הממלכתי יתפרקו לטובת מסגרת חדשה שתקיים בהמשך פריימריז דמוקרטיים לקראת הכנסת ה-26. עד אז, איזנקוט קיבל ארבעה מקומות עד המקום ה-20 ברשימה המאוחדת: בנוסף למקום השלישי ששמור עבורו והמקום התשיעי שיינתן לכהנא, גם המקום ה-16 וה-18 ברשימה יהיו שלו.
מי שמשלם את מחיר האיחוד, כמו גם את מחיר החיבור עם סער, הם חברי הנבחרת המקוריים של גנץ, שנדחקו לאחור עם הרבה פחות מקומות ריאליים. כרגע, לפי הסקרים יש להם 10-12 מקומות ריאליים, רק מחצית מהם מאוישים על ידי אנשי כחול לבן. עד המקום ה-16, יש בסך הכל שבעה מקומות לשמונת הח"כים של גנץ בכנסת היוצאת.