בחודש שעבר, ביום שזהבה גלאון הכריזה לראשונה שהיא חוזרת להתמודד על ראשות מרצ לקראת הבחירות לכנסת, היא מיהרה להקדים את המאוחר וכינתה את עצמה בהודעה לתקשורת "מנהיגת מרצ", וחטפה ביקורת כי הכריזה על ניצחונה מבעוד מועד. אמש (שלישי) היא זכתה בקידומת בהן צדק, ובקול רעש גדול.
אומנם, מלכתחילה היא הייתה המועמדת הפייבוריטית, והקאמבק שלה מראש היה מהונדס לניצחון. היא נכנסה למרוץ בלחץ של ח"כים במפלגה ואנשי המנגנון שנזעקו להגן על המפלגה מפני יאיר גולן, שנתפס כנטע זר ולא מרצניק שורשי. גלאון, שהפכה בעיקר מאז פרישתה לאייקון נשי שמאלני המוכרת גם בכינוי "קווין זי", הייתה התשובה הניצחת וגולן היה אמור להיות רק מהמורה קטנה שצריך לעבור בדרך. אבל בחודש האחרון הקרב ביניהם, שהתנהל בעיקרו באולפנים, הידרדר להשמצות והתקפות קשות והתפתח לאירוע פוליטי ותקשורתי בוטה ובולט. המרוץ היה הרבה יותר צמוד ממה שציפתה לו מלכתחילה.
בסופו של דבר, גלאון ניצחה את גולן עם 60% מהקולות, והוא קיבל ממעוזי הכוח שלו, בקיבוצים ובבדואים, קרוב ל-40%, אבל שילם את מחיר ההתמודדות על הראשות במקומו ברשימה. הוא הגיע רק למקום הרביעי בין הח"כים, כלומר החמישי ברשימה, שלפי הסקרים הנוכחיים מתנדנד על גבול הריאלי. בכך, הניצחון של גלאון בפריימריז הפך כפול, והקאמבק שלה עלה לדרגת מפואר. לשלושת המקומות הראשונים לפני גולן, בצמרת הרשימה, נבחרו אנשי אמונה ושלומה, חברי הכנסת מוסי רז, מיכל רוזין ועלי סלאלחה.
בחירות 2022
רז ורוזין, כמו גם גבי לסקי שהגיעה למקום החמישי, הם מוותיקי מרצ וכיבושניקים אידיאולוגים, שמייצגים בדיוק את העמדות המסורתיות של המפלגה שגולן קרא לשנות ולתקן כדי לפנות לקהלים חדשים. מתפקדי מרצ אמרו את דברם, והכריעו שהקו האידיאולוגי של גלאון והמחנה שלה מובילים יהיה הקובע. גם מחנה האדומים במרצ, יוצאי מפ"ם וממשיכי דרכו של אילן גילאון, לא הצליחו להביא לבחירת מועמד במקום ריאלי, והרשימה נצבעה בצבע כיבושניקי בוהק. אבל אליה וקוץ בה. עם שוך ההייפ של הפריימריז, הנבחרת מאחורי גלאון אומנם ותיקה, אך גם ממוחזרת. גלאון תתקשה להמשיך לטעון שמרצ מתחדשת, ותצטרך למצוא דרך אחרת למכור עוד מאותו דבר, מינוס חלק מהדמויות הבכירות והמוכרות יותר שהובילו אותה בשנים האחרונות.
הדרמה הגדולה של הערב לא הייתה בניצחון של גלאון, וגם לא בהפסד של גולן, אלא בתבוסה של יו"ר המפלגה היוצא, ניצן הורוביץ, שהגיע למקום השביעי ברשימה וקיבל תמיכה מ-23% מהמתפקדים בלבד. הורוביץ ידע שהוא עשוי לשלם את מחיר האכזבה מנפילת הממשלה שמיוחסת במידה רבה לח"כ ג'אידה רינאווי זועבי שהייתה שריון אישי שלו, והחליט מראש לא להיכנס להתמודדות מחודשת על כיסא היו"ר. אבל הוא קיבל את עונשו בכל זאת בבחירות לרשימה, שם הוא נדחק לספסל אחורי.
כמו במפלגת העבודה, שמוקדם יותר החודש הדיחה את שריה, עמר בר-לב ונחמן שי, שנבחרו למקומות לא ריאליים ברשימה, גם שרי מרצ לא שרדו את הבחירות הראשונות אחרי חזרתם ההיסטורית לשולחן הממשלה. תמר זנדברג ועיסאווי פריג' פרשו מראש, והורוביץ, שדווקא קידם במשרד הבריאות אג'נדה להט"בית ליברלית קלאסית של מרצ, לא צלח את מבחן המתפקדים.
תוצאות הפריימריז בשמאל, כמו גם מצבם העגום של איילת שקד ויועז הנדל בימין, מבשרות על קריסה של הקונספציה לפיה לישיבה סביב שולחן הממשלה ועשייה במשרד ממשלתי יש ערך פוליטי. לרשימת ההישגים הארוכה שממשלת השינוי של בנט ולפיד מתפארת בה אפשר להוסיף הישג נוסף: קבורה פוליטית, לפחות זמנית, של רבים ממי שישבו מסביבה, כמו גם של זה שעמד בראשה.
בנט פרש, בעבודה ובמרצ הפרלמנטרים הראו לשרים את הדלת החוצה, ושקד והנדל עוד מחפשים את הקהל שיעביר אותם את אחוז החסימה. מפלגת תקווה חדשה של שר המשפטים גדעון סער ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון הצליחה למצוא מחסה אצל בני גנץ רגע לפני קריסה. גם ישראל ביתנו של שר האוצר אביגדור ליברמן מאבדת גובה ומרחפת לא רחוק ממנו באזור החמישה מנדטים בסקרים. כולם היו בניו.
הפרלמנטרים כבשו גם את הפריימריז הפתוחים הראשונים של מפלגת הציונות הדתית אתמול בערב. 19 אלף מתפקדים הביעו אמון מחודש בארבעת הח"כים המצטיינים שכיהנו לצדו של בצלאל סמוטריץ' בשנה וחצי האחרונות, אופיר סופר, אורית סטרוק, שמחה רוטמן ומיכל ולדיגר, ודירגו אותם בצמרת הרשימה ורק אחריהם את הפנים החדשות.
עם תום עונת הפריימריז, יושק שלב האיחודים והמיזוגים, וחלק מכובד מנבחרי הציונות הדתית ידרדרו כנראה בהמשך למקומות לא ריאליים בריצ'רץ' עם עוצמה יהודית של איתמר בן גביר. יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו התחיל את הלחץ לאיחוד אתמול בצהריים, עוד לפני שנסגרו הקלפיות, בקריאה פומבית לסמוטריץ' ובן גביר לא לקחת סיכון ולרוץ יחד "כדי להבטיח ממשלה בלי המשותפת".
הלחץ של נתניהו צפוי להתגבר ככל שיתקרב 15 בספטמבר, מועד סגירת הרשימות. במקביל, סמוטריץ' מנהל מגעים גם עם עמיחי שיקלי, שמתלבט איפה למקם את ביתו הפוליטי החדש. משחק הפאזל בימין, לפי המסורת, נמשך ממש עד הרגע האחרון. ולרוב נתניהו מצליח להנדס אותו כרצונו.
גם בשמאל צפוי להתחדש הלחץ על העבודה ומרצ להתאחד לרשימה משותפת, אבל גלאון ומרב מיכאלי הן שחקניות הרבה פחות נוחות לתמרון. נכון לעכשיו, מיכאלי מסרבת בתוקף לכל הצעה לחיבור, והרשימה המאוד שמאלנית שנבחרה במרצ צפויה לחדד את הטיעונים הנחרצים שלה נגד. אבל שתי המפלגות מתנדנדות במרחב של סכנה שבין ארבעה עד שישה מנדטים ואם אחת מהן לא תעבור, היא תעניק, או לכל הפחות תקרב, את נתניהו למנדט ה-61.
ראש הממשלה לפיד, שבבחירות הקודמות חס על המפלגות הקטנות ונזהר מלשאוב להן את המנדטים, לא מתכוון להיות הפעם כל כך נדיב, ובשבועות הקרובים, עד סגירת הרשימות, הוא צפוי להגביר את הלחץ לאיחוד בשמאל ולהטיל על כתפיהן של גלאון ומיכאלי את גורל הגוש כולו.