בעוד קצת יותר משבוע יתקיימו הבחירות החמישיות בישראל והטרנד היום הוא לדבר על ה"קול הערבי". רוב המפלגות משקיעות הון עתק בהגעה אלינו, הבוחרים והבוחרים הערבים, משקיעות בקמפיינים לעידוד הצבעה, מתוך מחשבה אינסטרומנטלית שזה ישנה את תוצאות הבחירות ואת מצב הגושים.
שערו בנפשכם שהייתם נזכרים בנו כל השנה ולא רק לפני בחירות. שהייתם רואים בנו כשווים, שהייתם משקיעים בנו באמת, בחינוך ובעיקר בהתמודדות עם הביטחון האישי המופקר והחסר. אז, לא הייתם צריכים לרדוף אחרינו ולעודד אותנו.
כידוע, המצב בחברה הערבית בכי רע. מצב הרוח ירוד, האלימות והפשיעה מאיימים על כולנו, אין לכך מענה והתחושה היא שלא משנה למי נצביע, נקבל את אותה התעלמות ואת אותו חוסר ייצוג. האכזבה אדירה. רבים מהעסקים עוד לא התאוששו מתקופת הקורונה, שגם בה הועמקו הפערים בין החברה היהודית לערבית, שכן גם ההסברים על הדרך לצלוח את המשבר - לא הועברו כראוי ולא הוסברו כראוי בחברה הערבית.
בחירות 2022 | טורים ופרשנויות
ולצד זאת, דומה שבכל יום נופלת על החברה הערבית מכה חדשה. במקום שמול כל האלימות תעמוד חברה חזקה ושלטון שרוצה שנחיה בביטחון, אנחנו שומעים שמי שרצח מקבל עונש שלא מרתיע מספיק וכשהעונשים לא מרתיעים, ישנה זילות של חיי אדם.
מול כל הקשיים והבעיות, מה עשו הפוליטיקאים הערבים? מה עשו נבחרי ונבחרות הציבור שלנו? אכזבו. איש מהם לא הציע להשקיע יותר בחינוך, לייסד תכניות של חינוך בלתי פורמאלי ואיש לא ניסה להביא תעסוקה ופיתוח פתרונות חברתיים.
זה לא הגיוני שאנחנו תקועים עם פוליטיקאים שמעדיפים לעשות הכל מלבד לייצג אותנו ולפתור את הבעיות שלנו וזה לא מקרי שיותר מ65% מהציבור הערבי מעדיפים לבחור במפלגות יהודיות שישבו בקואליציה. אז מה הפתרונות? במקום קמפיינים לעידוד הצבעה, שינוי תמהיל הייצוג שלנו. מהמפלגות הערביות הקיימות, לא ייצא משהו חדש. אבל כדאי לראות איך מתנהגים ציבורים אחרים בישראל שרוצים להרגיש שווים.
למשל, החרדים. שימו לב שלכל רשימה חרדית, יש מועצה ציבורית שהמפלגות כפופות אליה והיא מחליפה נציגים ומדיחה נבחרי ציבור לא יעילים ולא אפקטיביים. האם החרדים העלו בדעתם שלא להצביע? ההיפך. הם מצביעים בהמוניהם, באחוזי הצבעה הגבוהים ביותר, תוך שהם מכוונים לממשלה ויעילים מאוד בדאגה לציבור ששלח אותם לכנסת.
כולנו יודעים שהפוליטיקאים החרדים לפעמים מנהלים פוליטיקה של פנקסנות מדוקדקת ויש מי שמזלזלים בה ומכנים אותה "פוליטיקה של חנות מכולת", פוליטיקה מגזרית שדואגת קודם כל לרווחתם של מי שהם מייצגים, אך אסור לזלזל בה, אלא ללמוד ממנה על היעילות, הנמרצות והנחרצות של הנציגים החרדים.
הפתרון השני, הוא לעודד נשים לקדמת הבמה ולבחור בנשים שישימו את החינוך בראש סדר העדיפויות, יהיו מספיק נחושות להיאבק בפשיעה ובאלימות, כמו שמנהיגות נשים בכל העולם עושות.
עד שנצליח לתקן ולהחליף את הנציגים שלנו, אנחנו חייבים וחייבות לצאת ולהצביע. אנחנו מיעוט, אסור להשאיר את הזירה הפוליטית הישראלית ריקה מערבים, כי כך נרגיל את הרוב להתעלם מאיתנו ומהזכויות שלנו, והכי גרוע: לא נוכל לעולם להתקדם ולפתור את הבעיות שלנו. ביום הבחירות - צאו להצביע.
הכותבת אשת עסקים, מייסדת עמותת "אישה חזקה".