טל רוסו, מפקדי היקר, אכזבת אותי. אתה שיודע את האמת על יכולותיו של בני גנץ, אתה שביקשת את אמון הציבור בחבירה הסהרורית שלך למפלגת העבודה שאיבדה את דרכה הלאומית לפני שנים רבות, אתה שתמכת תמיד בהימצאות מנהיגים בחזית הלחימה - אתה קורא לאיתמר בן גביר, שמגיע לכל אירוע לתמוך בחיילים שבני גנץ מפקיר, איש מסוכן.
מה קרה לך, טל רוסו? איך הדרדרת להיות כלי נשיפה בקונצרט האבובים החלולים של השמאל, ולהמשיך לרקוד לחלילם של המסיתים ומהנדסי התודעה השקרית. אתה שסמכת עלי, כמעט בעיניים עצומות, בהפעלת האש של פיקוד דרום, לא סומך על שיקול דעתי בהצטרפותי לעוצמה יהודית.
אני, האלוף טל רוסו, לא השתנתי. נשארתי אותו צביקה המסור ואוהב המדינה. אתה, לצערי השתנת ולרעה. חבל. התבלבלת קצת, המפקד רוסו, איתמר בן גביר לא מסוכן ליהודים, הוא מסוכן לאויבינו. הם מבינים את זה. אתה וחבריך לשמאל ההזוי, לעומת זאת, עדיין לא הפנמתם: איתמר הוא מנהיג ציבור, בלי דרגות על הכתפיים אבל עם הרבה אופי, חזון ואהבת הארץ.
פעם יכולתי לומר זאת גם עליך. היום, אני בספק. לא ראיתי אותך יוצא נגד הכינויים שהודבקו לי, אבל לא היססת לזרוק רפש ורעל על עוצמה יהודית. אני כולי תקווה שתקום ממשלה בישראל ושאיתמר יהיה בה שר לביטחון פנים, או אז אני מקווה שיהיה בך את אותו עוז לקום ולהודות בטעותך. אולי נשאר בך עוד קורטוב של הגינות ויכולת להבחין בין אויב לאוהב. פעם היה לך את זה, אני רוצה להאמין שלא איבדת את זה לחלוטין.
צביקה פוגל הוא מועמד עוצמה יהודית לכנסת