מועמדי הליכוד לכנסת התכנסו אמש (רביעי) בירושלים הקפואה לגיבושון במעון הרשמי של ראש הממשלה בעיר. אחרי הביקורת שנמתחה על הראוותנות וחוסר הרגישות החברתית שהפגינה המפלגה באירוע דומה שהתקיים לפני כחודש במלון דן פנורמה בתל אביב, שכלל שלל מטעמים יוקרתיים, הפעם כלל הכיבוד אך ורק פשטידות, גבינות, ירקות ויין פשוט. "התחושה היא שדאגו שנראה שאין פאר", סיפר אחד המוזמנים.
לא ממריא: חודש לבחירות, הרצוג עסוק בלשכנע את המשוכנעים
"ישבנו בפאטיו, היה שם קר. גם ביבי וגם שרה הצביעו על רהיטי הגן שאמורים להופיע בדוח מבקר המדינה על הוצאות מעון ראש הממשלה, שיתפרסם בשבוע הבא, וביקשו שנתרשם מהם. שרה הצביעה על הטיח המתקלף ואילו ראש הממשלה אמר 'כאן זה לא הבית הלבן'", מספר חבר כנסת שהיה נוכח באירוע. נתניהו ניצל את הבמה וקרא לחבריו להגדיל את המעורבות שלהם בקמפיין. "אזכור זאת כשאחלק את התיקים", הזהיר. לפי אמירה זו, אפשר כבר להמר ולומר שמירי רגב, שחורשת בימים אלה את השטח עם המירי-ואן ונפגשת עם מאות פעילים ביום, בדרך לשולחן הממשלה.
ההתייחסות של ראש הממשלה ורעייתו למצבו הרעוע של המעון הרשמי, כמו גם לריהוט בגינה, לא נראתה מקרית לכמה מהנוכחים באירוע. לדברי חבר בסיעה, הכול נועד לשפר את תדמיתו של ראש הממשלה. "הסיבה שבגללה נתניהו רב עם התקשורת ומייצר תחושה שכולם נגדו, היא חלק מהיערכותו לפרסום דוח המבקר על ההוצאות. ברגע שנראה שרודפים אותך ממניעים לא ענייניים, גם היחס לדוח יהיה בהתאם". לדבריו, "לי באופן אישי נראה שהוא בלחץ מזה, אחרת הם לא היו מתעסקים כל כך הרבה בלשכנע אותנו עד כמה המעון והריהוט דלים וישנים".
קמפיין חדש, סיסמאות ישנות
כשבנימין נתניהו נבחר ב-1996 לראשונה לראשות הממשלה, המועמדים המתחרים, הרצוג ולבני, עוד היו עורכי דין שטרם כיהנו אפילו יום אחד בכנסת. כמעט 20 שנה לאחר מכן, כשהוא בדרך לכהונתו הרביעית, ניתן היה להבין אם נתניהו היה מנהל מערכת בחירות חסרת אנרגיה. אלא שההיפך הוא הנכון. בעוד הצמד הרצוג ולבני עדיין מחפשים דגל לרוץ אתו, נתניהו מסתער על ראשות הממשלה כאילו מדובר היה בקמפיין הבכורה שלו, ממש כמו באמצע שנות ה-90' והוא חוזר לאותן טקטיקות שהעלו אותו לשלטון בעבר.
התבוננות מקרוב בקמפיין הבחירות של נתניהו מראה כי ראש הממשלה החליט לאמץ שורה של החלטות אסטרטגיות מאותו מרוץ דרמטי, שבסיומו ניצח את שמעון פרס והרכיב את ממשלתו הראשונה. כך, למשל, הסיסמה "פרס יחלק את ירושלים" זכתה לעיבוד, והיא מוגשת כעת בצורה העדכנית: "ממשלת נסיגות וויתורים בראשות ציפי ובוז'י, שתביא להקמת חמאסטן בלב יהודה ושומרון". קו אחר שבו נוקט נתניהו הוא הליכה לתוך הבסיס האלקטורלי של נפתלי בנט ביהודה ושומרון. בדומה לבחירות 1996, הגיע אתמול נתניהו ליישוב עלי שבשומרון ובחר דווקא שם להציג את "משל בקבוקי המים", שהסביר מדוע צריך לבחור בליכוד ולא בבית היהודי.
החלטה נוספת שעושה ניחוח של קמפיין מהנייטניז היא ההתנצחות של נתניהו עם כמה מכלי התקשורת, ובראשם "ידיעות אחרונות". מדובר בהחלטה מודעת לחלוטין שנתניהו לקח על עצמו: לייחס את הביקורת שיש כלפיו לקמפיין תקשורתי מתואם שמטרתו החלפת השלטון. אפשר להתווכח על הרבה מהמסרים של נתניהו, אבל בכל הנוגע לסיקור סביבו בידיעות אחרונות, נראה כי יש מידה לא מבוטלת של צדק בטענותיו.
אבל מעל כל אלה, קיבלנו בימים האחרונים את האלמנט שמזכיר את אותו קמפיין מלפני שני עשורים, והוא המלחמה ב"אליטות הישנות", כפי שהשתקפה מסערת פרס ישראל. אחרי שיועצי נתניהו החליטו, כפי שפורסם ב"הארץ", להחליף שלושה שופטים מוועדת פרס ישראל, בנימוק שאחד מהם, פרופ' אריאל הירשפלד, תומך בסרבנות, ואילו אחר, אבנר הולצמן, "ביטא עמדות מזלזות כלפי מזרחים" - עלה נתניהו להתקפה.
בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו, כתב נתניהו כי לא רק שהוא עומד מאחורי ההחלטה, אלא אף נימק אותה בכך שהרכב הוועדה "חייב להיות מאוזן ולשקף נאמנה את מגוון הזרמים, העמדות והרבדים המרכיבים את החברה הישראלית (...) לעתים קרובות מדי, נדמה היה שחברי הוועדה הקיצוניים מחלקים את הפרסים לחבריהם, בשיטת חבר מביא חבר. מי שלא מזוהה עם הקו שלהם, מי שלא שייך לקליקה שלהם, התקשה מאוד להשתלב בוועדת הפרס או לקבל את הפרס". בכך, חזר נתניהו לאחת מאבני היסוד של קמפיין 1996: המלחמה באותו מועדון סגור ששולט לשיטת נתניהו בתרבות, בתקשורת, בבתי המשפט ובכל מוקדי הכוח בחברה הישראלית.
כשנתניהו נבחר לראשונה, אחת ההבטחות שלו הייתה להיאבק באותן אליטות ולהחליף אותן, כך שכוחו של הימין יבוא לידי ביטוי לא רק במספר המנדטים שקיבל הליכוד, אלא גם באותן עמדות מפתח. זוכי הפרס עדיין לא מייצגים את כל חלקי הציבור, אולם ישראל עברה כברת דרך ארוכה מאז 1996. בין הזוכים האחרונים בפרס ישראל למפעל חיים ניתן למצוא בין היתר את הרבנית עדינה בר שלום; את ראש עיריית אריאל לשעבר, רון נחמן המנוח; את כמאל מנצור, דרוזי שכיהן כיועץ לנשיאי ישראל בנושא ערביי ישראל; את הרב חיים דרוקמן, מבכירי הרבנים בציונות הדתית; ואנשים רבים מימין ומשמאל, אשכנזים ומזרחים, חילונים ודתיים. אפילו נתניהו עצמו כבר מזמן לא מדבר באותם מונחים של "קבוצה קטנה וסגורה עם עמדות קיצוניות שמעבירה את המקל מיד ליד". לכן, ההחלטה לשנות את הרכב הוועדה בסמיכות לבחירות, מדיפה ריח ברור של קמפיין.
מבחינת נתניהו, הדבר החשוב הוא שהקמפיין שלו עובד. הליכוד מצליח להעביר אליו בשבועות האחרונים מנדטים מהבית היהודי וישראל ביתנו. אתמול בבוקר, בין אובך לגשם, הכותרות עוד עסקו בפיטורים ההמוניים בדרום ובמחאת המפוטרים, ששרפו כרטיסי חברות בליכוד לעיני המצלמות. מאז אתמול בערב, לעומת זאת, כולם מדברים רק על מאבקו של נתניהו בפרופסורים ובשמאל. סיפור זה יחזיק מעמד בכותרות לפחות עוד יום-יומיים, מתודלק על ידי התבטאויות מזועזעות של השמאל נגד ראש הממשלה. אחר כך נחזור לדבר על הנאום בקונגרס, שהולך ומתקרב בצעדי ענק. אלא אם מישהו אחר יציב את העניין על ראש שמחתו, העובדים המפוטרים כנראה יצטרכו לחכות.
לפניות לכתבים:
אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il
עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il