לא מעט ליכודניקים פתחו הבוקר שמפניות, אחרים התעוררו דווקא עם תחושת חמיצות, אבל לפני שנגיע למנצחים ולמפסידים האישיים - הווינרית הגדולה של פריימריז 2019 היא מפלגת הליכוד עצמה. במחזה שהולך ונהיה נדיר במחוזותינו, הבחירות המקדימות היו מפגן של דמוקרטיה, וזו לא קלישאה. תשומת הלב התקשורתית הייתה נתונה מטבע הדברים בעיקר לדילים ולרשימות החיסול, אך הנבחרת הסופית שהגיעה לצמרת מגלה כי השפעתם מוגבלת, וכי הליכודניקים אינם עדר שמצביע לפי הנחיות וצווים מוכתבים מלמעלה, וגם לא נוהר אחרי הלייקים של מירי רגב ואורן חזן.
ההיפך הוא הנכון. העשירייה הראשונה שתוצב אחרי נתניהו מציגה נבחרת שמעדיפה חריצות ורצינות על פני סיסמאות וצעקות פופוליסטיות, ובסוף, ההיגיון הקולקטיבי הוא שעיצב את פני הרשימה. עם הנבחרת הזו, הליכוד יוצאת מחוזקת לקמפיין בחירות, שעלול להפוך - בצל חקירות ראש הממשלה - למאבק ממשי על השלטון. חברי הרביעייה הפותחת - יולי אדלשטיין, ישראל כץ, גלעד ארדן וכמובן גדעון סער - ידעו כולם בקדנציה האחרונה עימותים ומתיחויות קשים עם יו"ר התנועה, ודווקא מירי רגב, שהייתה הנאמנה לו ביותר, נדחקה לאחור; שטף ההערצה, הנאמנות והגיבוי למנהיג צבעו בשנים האחרונות את הליכוד בגוון מאוד ביביסטי, אבל הפריימריז מוכיחים שמפלגת השלטון היא הרבה יותר מרק נתניהו.
בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS
אדלשטיין ראשון, חזן בחוץ: רשימת הליכוד לכנסת
נרגשים, מצטנעים, עייפים: תגובות בכירי הליכוד
ניצחון ליולי, גול עצמי של ביבי
יו"ר הכנסת הוא הזוכה הגדול של פריימריז 2019, וזה ניצחון משולש. בקודקוד, מן הסתם, הזכייה במקום הראשון וההכתרה כמלך הפופולריות החדש של הליכוד. אבל אדלשטיין לא רק זכה בבכורה אלא גם סגר חשבונות היסטוריים עם שני יריבים קשים שמיררו לו את החיים במהלך הקדנציה האחרונה. רגב, שהובילה קרב אימים מול אדלשטיין בטקס הדלקת המשואות בשנה שעברה, שאפה לכבוש את המקום הראשון, אך נחלשה משמעותית עד המקום האחרון בחמישייה הפותחת, ואילו אורן חזן, שהטריל וגידף וטינף נגדו ללא הפסקה, נשלח הביתה. זהו הישג ממשי לשלטון הממלכתי והמכבד שאדלשטיין ניסה להוביל מול הרעש הפרובוקטיבי הגדול של רגב וחזן, ותעודת כבוד ממתפקדי הליכוד, שבחרו בו למרות, ואולי בגלל, ש"העז" להגן על כבוד הכנסת ולהתנגד לנאום ראש הממשלה ביום העצמאות ה-70. התקרית האמורה זיכתה את אדלשטיין במנת מרור גם מנתניהו, אבל מתפקדי הליכוד חיבקו אותו חיבוק גדול. ישראל כץ, שלפני שנתיים וחצי ספג מנתניהו איום פיטורים חריג סביב משבר עבודות הרכבת בשבת, כבש את המקום השני והפגין שהוא לא הצליח לקצץ לו את השפתיים.
גם כץ, ארדן וסער, השלישייה בצמרת אחרי אדלשטיין, אכלה הרבה קש מנתניהו ונאמניו בשנים האחרונות, אך שמרה על פופולריות כנגד כל הסיכויים. כל אחד מהם הוא מנצח בפני עצמו: ארדן אמנם איבד את המקום הראשון מפריימריז 2015, אך אחרי קדנציה מורכבת ורגישה במשרד לביטחון פנים, שבמהלכה נפתחו החקירות נגד ראש הממשלה ובכירים אחרים בליכוד, נחשב המקום השלישי להישג מכובד ונאה. בנסיבות אחרות, שיפורטו בהמשך, ייתכן והוא אפילו היה שומר על המקום הראשון.
הניצחון המרתק של סער הושג, בין היתר, בזכות גול עצמי מפואר של נתניהו, שכשל בניסיון חיסולו. במשך חודשים ניסה נתניהו להכפיש את סער ולסמן אותו כאויב מבית שמנסה לחתור תחתיו ולהחליף אותו בשלטון. מתפקדי הליכוד דחו את התיאוריה וקיבלו בחזרה בזרועות פתוחות את סער, שחתם קאמבק פוליטי מפואר למקומו הטבעי בצמרת הרשימה. הכותרות המפחידות של נתניהו על פוטש ומלחמות המשפחות המכוערת שהוביל בנו יאיר בניסיון להכפיש את שמו של סער ולתייג אותו כשמאלן לא רק שלא הזיקו לו, אלא להיפך. נתניהו בא לקלל אך למעשה יצא מברך: המתקפות בימים האחרונים הביאו את סער לפתוח את כותרות המהדורות בערב שלפני הפריימריז, דחיפה קדימה שעמיתיו היו יכולים רק לחלום עליה, ואשר הרימה אותו עוד יותר. מקורבי נתניהו טוענים שהמטרה שלו הייתה רק למנוע מסער את המקום הראשון, שממנו יכול היה לכאורה להשיק את מזימת המאה, אבל ההצלחה של סער היא בהכרח הכישלון הישיר של היו"ר - וזה מתבהר עוד יותר כשבוחנים את תמונות המנצחים במחוזות.
למרות ניסיונות הבלימה של נתניהו, המועמדים שבהם תמך סער ובן בריתו הפוליטי השר חיים כץ, שמחזיק גם בכסא היוקרתי של יו"ר המרכז, הביסו את כל המועמדים שאותם ראש הממשלה. זהו יום ניצחון לכץ גם כן, שהצליח אפילו לשפר את מעמדו ברשימה לעומת פריימריז 2015, למרות החקירות בתעשייה האווירית שהיו יכולות לפגוע לו בבסיס הכוח. כץ ספג מסע נגטיבי דומה לזה של סער וצפה בנתניהו הולך לו על הראש, אבל כל מנצחי המחוזות נכנסו בסופו של דבר בזכותו, ו"חייבים" לו כעת את מקומם בכנסת. מיכל שיר, שמקורבת לסער, ניצחה במחוז תל אביב את המועמד שזכה לחיבוק פומבי חם מנתניהו - ראש המטה שלו לשעבר דוד שרן, החשוד בפרשת הצוללות. מקורבי כץ מחייכים אף הם: פנחס עידן, יו"ר ועד רשות שדות התעופה, שזכה במחוז שפלה, יתברג במקום ה-19, וראשת הלשכה שלו לשעבר אתי עטיה, שגברה על המועמד של נתניהו אביהו סופר במחוז שפלה, תוצב במקום ה-23. כץ תמך גם באופיר כץ, שזכה במחוז גליל (22) ובמנצח הדרומי שלמה קרעי במחוז הנגב (27).
נתניהו ניסה לסגור את הדלת על כץ, אבל הוא הגיח מהחלון. אחד מתרחישי הבלהות שמקורבי נתניהו הריצו בחודשים האחרונים במסגרת מסע הפאניקה מפני שובו של סער כלל הקמה של "סיעת בת" של ח"כים הנאמנים לסער וכץ בכנסת, שאיתה יצליחו לקרוא תיגר על נתניהו. ובכן, התשתיות לתרחיש הזה למעשה הונחו.
אפקט גנץ, אפקט רושטילד
העשירייה הראשונה של הליכוד היא בדרך כלל מועדון די סגור, וח"כים ושרים יכולים לעבוד במשך שנים כדי להיכנס אליו. יריב לוין, שסוגר 10 שנים חרוצות בליכוד, שיפר את מקומו הקודם (9) ונכנס לשביעייה הפותחת, ואילו גילה גמליאל, לאחר 16 שנה במפלגה, רשמה כניסת בכורה לעשירייה הראשונה. לעומתם, שני כוכבים חדשים - יואב גלנט וניר ברקת - קיבלו גישה לנתיב המהיר לצמרת, ורשמו הצלחה מסחררת. גלנט, שהגיע מ"כולנו", רכב על גבי אפקט גנץ והפחד שמפלגת הגנרלים מעוררת בליכוד אל תואר הביטחוניסט הבכיר, וגם סגר לא מעט דילים חכמים עם ראשי הערים החזקים במפלגה, שהביאו לו אלפי מתפקדים והישג מטורף בדמות המקום השישי. כמו גלנט, גם ברקת, עם טון ממלכתי וניסיון הייטק מנצנץ, עשה בשנים האחרונות ימים כלילות בעבודת שטח, שתובלה בהמון כסף, כדי לעשות קפיצה גדולה מכיכר ספרא היישר למשרד ממשלתי פוטנציאלי ברחוב קפלן בירושלים. אבי דיכטר, שסוגר את העשירייה הראשונה, נהנה גם הוא מאפקט גנץ ורושם קפיצה מרשימה לעומת הפריימריז הקודמים, שבהם השתחל בקושי ברשימה, בעזרת עתירות בבית המשפט.
אך עם כל הכבוד לרוח החדשה של גלנט וברקת, המרעננים הגדולים באמת של הליכוד בפריימריז האלה הם הליכודניקים החדשים. עד היום, הם היו בעיקר בלון תקשורתי גדול שהכניס לחרדה גדולה את בכירי המפלגה, אך מהבוקר התברר עד כמה הייתה למהלך ההתפקדות ההמוני השפעה אדירה, וכמה ממושמעות היו הצבעות אנשיו. שמונה שנים לאחר מחאת רוטשילד שעוררה את קבוצת המתפקדים התל-אביבית לנהור לליכוד כדי "להשפיע מבפנים", הם הצליחו לעשות את זה - ובענק.
הליכוד לא עשה להם חיים קלים בכלל, והם נלחמו על זכותם הדמוקרטית להתפקד ולהשפיע מול חזית נוקשה של הליכים משפטיים ומפלגתיים, שנועדו לפסול את ההתפקדויות וההתמודדויות שלהם ולהוציא אותם מהשורות. הם הוחרמו על ידי מרבית השרים שרואים בהם "שתולים של השמאל", וספגו אינספור קללות, נאצות וגידופים. הגדילה לעשות, כמובן, מירי רגב, שביום הפריימריז השוותה אותם לסודנים שכובשים את דרום תל אביב. ביום הבחירות, כשהחלו להגיע הדיווחים מהקלפיות בעיר, תפסו שרים בכירים את ראשם ותהו שמא עשו טעות. קרוב ל-9,000 מתפקדים הצביעו עבור ניר הירשמן, המועמד של הליכודניקים החדשים. חלקם תוצר של דילים פוליטיים מתוחכמים, אבל רוב הקולות הגיעו מליכודניקים שהצביעו כמו חיילים עבור רשימת המומלצים שהקבוצה הפיצה לפני הפריימריז כמו שאר קבוצות הכוח.
זה לא הספיק בשביל להכניס את הירשמן לכנסת, אבל אלה הקולות שסייעו להקפיץ את ישראל כץ ויולי אדלשטיין בפער גדול לצמרת הרשימה, וגם הבטיחו את מקומם של ברקת וגמליאל בעשיריה הפותחת. אלה גם הקולות שנתנו ליובל שטייניץ וצחי הנגבי מקום בעשירייה השנייה ומנעו מהם ללכת הביתה. ח"כים מומלצים אחרים, כמו שרן השכל, יהודה גליק ונורית קורן אמנם לא הגיעו למקומות ריאליים, אבל בכל זאת עקפו מתמודדים כמו ירון מזוז, נורית קורן ונאוה בוקר, ואת הנשים החדשות, קרן ברק וקטי שטרית, הם הביאו לעמדת הובלה על משבצת האישה החדשה.
בכירים בליכוד אומרים שהקבוצה באה לנצח, שאלפי המתפקדים שלה הגיעו לקלפי נחושים להצביע בדיוק כפי שהורו להם, ולכן ניתן לחשב איך הייתה נראית צמרת הרשימה בלעדיהם. אדלשטיין וכץ, לדוגמא, לא היו שני הליכודניקים הבכירים, אלא דווקא סער וארדן. בעקבות ההישגים בפריימריז, הליכודניקים החדשים כבר החלו במהלך התפקדות המוני לגיוס קולות חדשים, במה שמסתמן כאחד מהסיפורים הגדולים של הקדנציה הבאה. יהיה מעניין לבדוק כיצד יעמוד המהלך החילוני-ליברלי מול המפקד הגדול ביהודה ושומרון, שהכתיב עד היום את הכיוון המדיני-ימני של רוב בכירי הליכוד.
מקורבי נתניהו תידרכו בסוף היום שהוא "מרוצה מאוד" מתוצאות הפריימריז, אבל האמת היא שאין לו כמעט אף סיבה לחגוג, פרט אולי לדחיקתו של איוב קרא מחוץ למקומות הריאליים. נאמניו של נתניהו - ביטן, אמסלם ומיקי זוהר, כמו גם אמיר אוחנה ויואב קיש, הצליחו לעבור בהצלחה את המשוכה בהתמודדות הארצית, אבל קשה לומר שהם התברגו בצמרת הרשימה. עד עכשיו מנהל יו"ר המפלגה קמפיין בחירות של איש אחד, ולא ברור אם יש בכוונתו לשנות את זה, אבל הנבחרת הנוכחית של הליכוד יכולה דווקא לעזור לו לתת פייט לחקירות ולהמלצות. השאלה אם הוא ישכיל לשלב איתה ידיים או ימשיך בניסיונות לקפד את ראשם, וכמה הם כבר מריחים את היום שאחריו.