יובל דיסקין, גדי איזנקוט, אמיר אשל, ציפי לבני, עמוס ידלין, עמוס גלעד, נועם תיבון - שמות כל החברים ברשימת הביטחוניסטים המפוארת הזו נזרקו לחלל האוויר בשבועות האחרונים כמועמדים פוטנציאליים לשריון בעבודה. מאז שנבחר לראשות העבודה בתחילת החודש שעבר, עמיר פרץ הכריז מעל כל במה כי הוא מתכוון לחזק את המפלגה בשמות חדשים, והעיתונים הוצפו מדי יום בדיווחים על מגעים עם שם נוצץ אחר.
בסוף השבוע, אחרי סגירת הרשימות, אף אחד מהשמות הללו לא הופיע ברשימת העבודה-גשר שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית ביום חמישי האחרון. מלבד אורלי לוי - שחברה לפרץ אחרי שבועיים יחד עם זכות וטו על חיבורים מפלגתיים נוספים, וכמה חברים פחות מוכרים ממפלגת "גשר", פרץ לא הצליח לגייס שום מועמד כוכב לחיזוק שורות העבודה. אבל זה לא מנע ממנו לעשות שינויים דרמטיים ברשימה, לקדם את מקורביו ונאמניו במעלה הסולם ולדחוק את מתנגדיו וכל מי שאי פעם תמך במישהו אחר.
אל תפספס
לפי הסקרים האחרונים, העבודה ממשיכה את השפל מהבחירות האחרונות ומספר המקומות הולך ומתקרב לאזור אחוז החסימה. עם 5-7 מנדטים, רוב המועמדים ברשימת העבודה גם כך נמצאים במקומות לא ריאליים. אבל מה שפרץ עשה ברגע האחרון לפני סגירת הרשימות קרוב מאוד לטבח בתוצאות הפריימריז שבהן הצביעו יותר מ-30 אלף מתפקדים לפני קצת יותר מחצי שנה.
למרות החלטה רשמית של ועידת מפלגת העבודה להקפיא את הרשימה מהבחירות הקודמות ולעשות בה מה שמכונה "צילום מצב", הרשימה הנוכחית רחוקה מאוד מקודמתה. הפרישות של שלי יחימוביץ' וטל רוסו והעריקה של סתיו שפיר ויאיא פינק לשורות המחנה הדמוקרטי היו אמורות לאפשר למועמדים שנבחרו בפריימריז להתקדם לעבר מקומות יותר ריאליים. אבל רק המובחרים והחזקים שבהם אכן הוקפצו למעלה. החל מהמקום ה-7 והלאה, יש מעט מאוד דמיון בין הרשימה הקודמת שנבחרה בפברואר האחרון לבין הרשימה החדשה. פרץ נלחם בזמנו שהחלטת הוועידה על צילום המצב תשאיר בידיו את הסמכות לעשות שריונים נוספים, והוא ניצל את הסמכות הזו עד תום, עם שינויים מפליגים - לטובת מקורביו.
מזכ"ל מפלגת העבודה, ערן חרמוני, אחד מאנשי אמונו הקרובים ביותר של פרץ, הוקפץ מהמקום ה-11 למקום ה-8, וסאלח סעד, שהיה במקום ה-17 בפעם הקודמת, הוקפץ למקום ה-9. המקום ה-7 וה-10 נמסרו לידיהם של אנשי גשר, חגי רזניק וכרמן אלמקייס, ולמקום ה-11 פרץ הצניח את מקורבו ח"כ לשעבר חיליק בר. בר הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים לפני הבחירות הקודמות ולא התמודד בפריימריז האחרונים, אבל עם שובו של פרץ הוא עשה קאמבק מפואר וגם קיבל תואר מפוצץ "ראש המטה המדיני". בר, אגב, הוא הח"כ היחיד בעבודה שמעולם לא התמודד בפריימריז: בבחירות 2013 ו-2015 שוריין מתוקף היותו מזכ"ל המפלגה, ב-2019 סבב א' לא התמודד, ועכשיו קיבל מפרץ מקום בלי התמודדות.
מהצד השני, מועמדים אחרים - שציפו לקפוץ 3-4 מקומות קדימה בעקבות הפורשים והעורקים - היו פחות ברי מזל. מיכל בירן נותרה במקום ה-13 שבו הייתה בבחירות הקודמות, וכך גם אמילי מואטי שנשארה במקום ה-18. בירן ומואטי עתרו לבית המשפט וניסו לעצור את המהלכים של פרץ אך ללא הצלחה. לאה פדידה, שהוצבה בפעם הקודמת במקום ה-19, גולגלה לאחור למקום ה-21.
"השתלטות אלימה"
24 השעות שקדמו להגשת הרשימות בעבודה נראו כמו פארסה אחת גדולה. פרץ דחה את כינוס ועידת המפלגה לאישור הרשימה עד הרגע האחרון - כדי למנוע מרידות פנימיות אבל גם ביום רביעי עדיין לא היה ברור איך נראית הרשימה. פרץ הודיע על שריון של שלושה אנשים - נחמן שי במקום ה-14 וגלעד קריב במקום ה-19. שי וקריב מחו על השריון הלא נדיב שלא שיפר את מצבם - וקריב שוריין בסופו של דבר במקום ה-11 במחנה הדמוקרטי. שי, שהיה אמור להתקדם למקום ה-8 כי הוא נבחר ברשימה הארצית ולא במקומות השמורים למחוזות, הודיע לפרץ שבשום פנים ואופן אינו מוכן למקום שהוקצב לו ועם פרסום הרשימה דרש למחוק עצמו ממנה.
שעתיים בלבד לפני סגירת הרשימות פרץ הודיע על עוד שורה של שריונים ומיצובים - את המועמדת החרדית שתמכה בו לאורך כל הדרך, מיכל צ'רנוביצקי, הוא קידם מהמקום ה-25 למקום ה-16. במקום ה-14 הציב את אחסאן חלילה, נציג המגזר הערבי, במקום ה-15 את עמיר ריטוב, עוד מקורב המושבים, ובמקום ה-19 פרחאן אבו ריאש, נציג המגזר הבדואי.
מבולבלים? גם בעבודה. השורה התחתונה: פרץ שמר על צמרת הרשימה - ולא פגע בח"כים החזקים במקומות הראשונים שנהנו מההקפצה קדימה - מרב מיכאלי, עמר בר-לב ורויטל סויד עלו בשלושה מקומות ברשימה. אך שם זה הסתיים. לפרץ יש נימוקים טובים שמצדיקים קידום של מועמדים מגזריים כדי לתת ייצוג לכל חלקי האוכלוסייה - דרוזים, ערבים, בדווים וחרדים, אך גורמים בעבודה אומרים כי בתווך הוא פגע בכל מי שהתנגד אליו או היה מזוהה מיריביו וקידם רק את מי שתמך בו והיה חייב.
"זה שיא חדש של השתלטות אלימה של מקורבים. פרץ שריין את כל החיילים שהלך להם גרוע בפריימריז", אמר פעיל בכיר בעבודה. גורם אחר אמר כי מה שפרץ עשה זו "שערורייה" שנועדה בעיקר לפגוע בבירן, מואטי ופדידה שהיו מזוהות עם היו"ר הקודם אבי גבאי - מואטי גם פלרטטה עם אהוד ברק בשבועות האחרונים. בנוסף לכך, פרץ החל לבטל את חברותם של פעילי עבודה שהביעו תמיכה באהוד ברק ובמחנה הדמוקרטי.
אחרי הפרישה של יחימוביץ', פינק ושפיר - לא נשארו לפרץ עוד מתנגדים אמיתיים עם כוח בעבודה אך פעילים רבים הביעו שאט נפש מהמהלכים שלו ומזהירים מהמשך הנטישה ההמונית של המפלגה. "זאת לא העבודה, אלא עם אחד או סיעה בהסתדרות", אמרו.
עם סיעה קטנה ונשלטת, לפרץ יהיה הרבה יותר קל לשלוט במפלגה ולהכריע בנושאים כמו כניסה לממשלה. פרץ אמנם מכחיש בימים אלה כל דיווח או הערה שחוזה שהוא ייכנס לממשלה עם הליכוד ונתניהו, אך הוא גם אמר יום אחרי שנבחר ש"כל האיחודים והחיבורים על השולחן וייעשו ללא כל שיקולים פרסונליים". ובסוף, אחרי הצירוף של לוי, הוא פסל לגמרי כל חיבור עם ברק או מרצ, כך שכדאי לזכור שבפוליטיקה הכול אמת לשעתה.
