היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יתייצב היום (ראשון) בעצמו לישיבת הממשלה, כדי להדגיש בפני השרים את התנגדותו לקידום הצעת החוק לצילום בקלפיות. אף שמנדלבליט אינו מתנגד באופן גורף להסדר שמוצע בתזכיר החוק, הוא סבור כי תיקון החוק ימים בלבד לפני שאזרחי ישראל ילכו לקלפיות, הוא הליך חריג, קיצוני ופגום בצורה כזו שלא ניתן להצדיק אותו מבחינה משפטית - ולכן אסור לבצעו.
עמדתו של מנדלבליט מתייחסת לתזכיר החוק שהפיצו בשבור שעבר שר הפנים אריה דרעי ושר המשפטים אמיר אוחנה. התזכיר מציע לתקן את החוק כך שיתיר לעובדי ועדת הקלפי ולמשקיפים מטעם המפלגות לצלם את הליך ההצבעה. זאת לאחר שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, קיים דיון מיוחד בעניין ואסר זאת. מלצר קבע כי מי שיוכלו לצלם הם רק מפקחי טוהר הבחירות מטעם הוועדה ומזכירי ועדות הקלפי, אשר יורשו לעשות זאת רק אם יתעורר חשד סביר לביצוע עבירה פלילית במקום, ובאישורו.
לקריאת המסמך המלא
אל תפספס
הן מלצר והן מנדלבליט הדגישו כי האפשרות המועדפת היא להסדיר את הנושא בחקיקה - אלא שהם לא התכוונו לחוק שמשנה את הליך ההצבעה פחות משבועיים לפני הבחירות. מנדלבליט סבור, על בסיס עמדתו של מלצר, כי שינוי החוק כעת יביא, "קרוב לוודאי, לפגיעה ביכולת לקיים את יום הבחירות לכנסת באופן תקין וסדיר כנדרש במשטרנו הדמוקרטי... בכך יש כדי לפגוע הן במימוש של זכות היסוד לבחור והן בביצוע החובה החוקתית לקיים בחירות חופשיות, חשאיות ושוויוניות".
העמדה אף מפרטת דרכים שונות בהן שינוי החוק כעת עלול לפגוע ביום הבחירות. "מובן שלא ניתן יהיה בפרק זמן קצר כל כך, לקבוע את כלל הנהלים הנדרשים לשם הבטחת יישומו של החוק כדין", נכתב, "להכשיר את מזכירי ועדות הקלפי ואת עובדי הוועדות האזוריות ולערוך את ההסברה הנדרשת לציבור על מנת למנוע אנדרלמוסיה ואי תקינות בעת שיתקיימו הליכי ההצבעה".
גם המשטרה מסרה ליועמ"ש את עמדתה, ממנה עולה כי היא סבורה שתיקון החוק בעת הזו עלול להביא ל"התלהטות הרוחות בקלפי עד כדי הפרת הסדר הציבורי באופן שעלול לפגוע במהלכן התקין של הבחירות". בנוסף, הודגש בחוות הדעת של המשטרה כי "נוכח הקשיים המפורטים לעיל והמורכבות שיחייב יישום החוק הן בהיבטים המבצעיים והן בהיבטים החקירתיים, המשטרה תתקשה מאוד להיערך בתקופה כה קצרה למשימה מורכבת זו".
זאת ועוד, המשטרה טוענת כי קבלת תזכיר החוק כעת אף תקשה לחקור זיופים. "יש להניח", נכתב בחוות הדעת של משטרת ישראל, "כי ההסדר המוצע יקשה על יכולתה של המשטרה לחקור באופן יעיל וממצה חשדות לעבירות על טוהר הבחירות, וזאת הן בשל ההיקף הצפוי של החומרים שיעברו למשטרה והן בשל איכות החומרים, מהימנותם המוטלת בספק (צילום יתר, צילום חסר ועריכה) והן בשל יכולת מוגבלת של המשטרה לטפל בחומרים בהיקף כזה".
כשהיועמ"ש הביע התנגדות חריפה ליוזמת חוק
היועמ"ש מדגיש כי אף שהחקיקה עצמה היא כמובן פעולה של הכנסת, הרי שייזום החקיקה נעשה על ידי הממשלה, שהיא חלק מהרשות המבצעת וחלות עליה מגבלות רבות יותר. כך מנדלבליט: "האם רשאית רשות מנהלית, אף רשות מנהלית בכירה ותהא זו אפילו הממשלה עצמה, להחליט החלטה מנהלית שתוצאתה, קרוב לוודאי, היא שיבוש של ניהול תהליך ההצבעה ביום הבחירות לכנסת? השכל הישר והדין משיבים בקול אחד - לא".
חוות הדעת מציינת כמה פעמים כי הממשלה לא קיימה כל עבודת מטה או תהליך מקצועי כלשהו לפני פרסום תזכיר החוק. בנוסף, קוצר הזמן שניתן להערות הציבור, ובסדר הזמנים עד לבחירות ספק אם ההערות הרבות שבכל זאת התקבלו - ממשרדי ממשלה, ארגוני זכויות אדם, גופים אקדמאיים ואזרחים מן השורה - יזכו להתייחסות ראויה.
בפעם הקודמת שמנדלבליט הביע התנגדות כה חריפה ליוזמת חוק, הייתה זו הצעה שיזמה שרת המשפטים דאז אילת שקד, שהייתה מגבירה את מעורבות השרים במינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה. הוא הגיע אז לישיבת ועדת החוקה של הכנסת, הביע את התנגדותו המנומקת, יחד עם יועמ"שים לשעבר ושורת גופים אזרחיים. אגב, גם שר המשפטים אוחנה, אז חבר כנסת, הביע באותה ישיבה את התנגדותו לנוסח ההצעה, שאכן לא קודמה בסופו של דבר. אלא שבלוח הזמנים הנוכחי, ספק אם דיון כזה יוכל להתקיים ברצינות, או בכלל.
נקודה חשובה נוספת אותה מעלה היועמ"ש היא כי הממשלה מכהנת בפועל כממשלת מעבר, ואינה נהנית מאמון הכנסת. "הפרקטיקה הנוהגת שנים רבות היא שהכנסת, ככלל, אינה עושה שימוש בסמכות החקיקה בתקופת הדמדומים שאחרי ההכרזה על פגרת הבחירות, אלא במקרים חריגים המשקפים הסכמה ציבורית רחבה", נכתב. "מובן כי ככל שמועד הבחירות קרב ובא הרי שהקושי הכרוך בקידום של הליכי חקיקה מעצים. ייזום הצעת חוק חדשה בידי הממשלה, שלא בהסכמה רחבה בכנסת, אשר אינה נוגעת לתפקוד הממשלה, בשבוע האחרון שטרם יום הבחירות הוא מעשה חריג וקיצוני ולמיטב ידיעתי תקדימי".
לבסוף מזכיר מנדלבליט גם בעייתיות העולה מנוסח תזכיר החוק, בהתבסס על עמדת הרשות להגנת הפרטיות, שהועברה לידיו במהלך השבוע. נוסח ההצעה הנוכחי מחריג מתוקף חוק הגנת הפרטיות את הצילומים שייעשו בקלפיות. על כך העירה הרשות כי "ביזור המצלמות והצלמים והצילום הרציף המתאפשרים בתזכיר, יגבירו מאוד את הסיכון ליצירת מאגרים ביומטריים רחבי היקף בידי גורמים לא מורשים ולשימושים בלתי חוקיים... בנוסף על סיכוני הפרטיות, יש לבחון האם דליפה של 'מאגרי צל ביומטריים' כאמור, לא תהיה כרוכה גם בהשלכות ביטחוניות".
לאור כל אלה, חוזר לבסוף מנדלבליט על עמדתו: "הגם שאני סבור כי הסדרה חקיקתית של סוגיית הפיקוח על טוהר הבחירות באמצעות מצלמות נכון וראוי שתיעשה, הרי שלאור עמדת גורמי המקצוע ובראשם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, בדבר הסכנה הקרובה לוודאי לניהולם התקין של הליכי הבחירות - לעמדתי קמה מניעה משפטית לאישור הצעת החוק הנדונה בעת הזו". היום הוא יאמר זאת פנים מול פנים לשרי הממשלה, בתקווה שיקשיבו.