פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      תמיכה בישיבה בקואליציה - ובנתניהו: עמדות הציבור הערבי לקראת הבחירות

      מסקר של אוניברסיטת ת"א עולה כי רוב המגזר הערבי תומך בהשתלבות בממשלה. רבע מהנשאלים רואים את נתניהו כמועמד הראוי ביותר, ואחריו ברשימה - עודה וגנץ. כמו כן, יותר מחצי מהאזרחים הערבים צפויים להצביע ורק 13% מהם רואים את הבעיה הפלסטינית כנושא החשוב על סדר היום

      תמיכה בישיבה בקואליציה - ובנתניהו: עמדות הציבור הערבי לקראת הבחירות
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: אביעד בללי

      יותר ממחצית מהאזרחים הערבים (56%) צפויים להצביע בבחירות לכנסת ה-22 - כך עולה מסקר שמתפרסם היום (רביעי) שמטעם אריק רודניצקי מתכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. הנתונים חושפים עלייה קלה בשיעור ההצבעה של האוכלוסייה הערבית לאחר השפל ההיסטורי בבחירות האחרונות (49.2%).

      מהסקר עולה כי 32% מהנשאלים השיבו כי בכוונתם להצביע ביום הבחירות, 26.4% אינם מתכוונים להצביע, והרוב (42%) מתלבטים אם להצביע. הממצאים מצביעים על חזרה לממוצע (55.4%) שאפיין את שיעור ההשתתפות של הבוחרים הערבים בעשור שקדם להקמת הרשימה המשותפת בבחירות לכנסת ה-20.

      ג'סר א-זרקא, 24 במרץ 2019 (ראובן קסטרו)
      עלייה מסתמנת באחוזי ההצבעה, תמיכה גורפת ברשימה המשותפת. ג'סר א-זרקא (צילום: ראובן קסטרו)

      לפי תוצאות הסקר, הרשימה המשותפת עתידה לזכות בתמיכה גורפת של 80.5% מאלה שמתכוונים להצביע ביום הבחירות. התמיכה במפלגות היהודיות עתידה להיחלש במידה ניכרת, והתמיכה במפלגות השמאל המסורתיות (העבודה ומרצ) עתידה לרדת לשפל היסטורי. רשימות ערביות נוספות שזוכות לתמיכה בציבור הערבי הן רשימת "האחדות העממית" שהוקמה בידי פרופ' אסעד גאנם מאוניברסיטת חיפה (3.3%), ורשימת "כבוד ושוויון" (כראמה ומוסאווה, 3.1%). רק 6.1% מהמצביעים עתידים לתת את קולם למפלגות היהודיות ו-7% עדיין לא החליטו למי יתנו את קולם.

      בציבור הישראלי הרחב זוכה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעדיפות על פני יו"ר כחול לבן, בני גנץ. על פי הסקר, מתברר שגם בציבור הערבי זוכה ראש הממשלה המכהן לתעודת הערכה. כמעט רבע מהציבור הערבי סבורים שנתניהו הוא המועמד הראוי להיות ראש הממשלה הבא. אחריו ברשימה מופיע יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, ולא הרחק מאחוריו - גנץ. הבאים בתור הם אהוד ברק (שהיה ראש הממשלה בעת התרחשות אירועי אוקטובר 2000), יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר ימינה איילת שקד.

      רוב גדול מאלה המתכוונים להצביע (77.8%) תומכים בשילוב מפלגה ערבית או חברי כנסת ערבים בקואליציה ממשלתית, או לכל הפחות בתמיכה בממשלה מבחוץ (גוש חוסם). עוד עולה מהסקר כי הציבור הערבי כמה להשפעה פוליטית. מחצית (49.0%) מאלה שמתכוונים להצביע ביום הבחירות סבורים שבנסיבות הנכונות, מפלגה ערבית צריכה להצטרף לקואליציה ממשלתית. 28.8% סבורים שאסור למפלגות הערביות להיכנס לממשלה אך מותר להן לתמוך בה מבחוץ. רק 12.8% מאלה שמתכוונים להצביע בבחירות ממשיכים להחזיק בדעה שהמפלגות הערביות לא צריכות להצטרף לממשלה וגם לא להיות חלק מגוש חוסם.

      אלימות ופשיעה, כלכלה ותעסוקה

      רוב הנשאלים (59.2%) סבורים כי הבעיות הפנימיות של החברה הערבית - אלימות ופשיעה, כלכלה ותעסוקה, עוני ורווחה, תכנון ובנייה - צריכות לעמוד בלב סדר היום הפוליטי של הציבור הערבי. 27.5% מהנשאלים ציינו סוגיות הקשורות ביחסים שבין הציבור הערבי לרוב היהודי ולמדינה: 14.2% דירגו את שאלת היחסים בין יהודים לערבים כחשובה ביותר, ו-13.3% ציינו את המאבק לביטול או תיקון חוק הלאום.

      תלמידי התיכונים בתל-אביב-יפו בכנס בחירות וחינוך לדמוקרטיה, מוזיאון ארץ ישראל , ספטמבר 2019 (ראובן קסטרו)
      בראש סדר היום של הציבור הערבי - פשיעה, תעסוקה ורווחה. אילוסטרציה (צילום: ראובן קסטרו)

      רק 13.3% סבורים שהבעיה הפלסטינית היא הנושא החשוב ביותר שצריך לעמוד על סדר היום הפוליטי של הציבור הערבי. עוד עולה מהסקר כי האזרח הערבי מחזיק ברושם כללי חיובי על מדינת ישראל, ובדרך כלל זוכה ליחס שוויוני, אך תחושת השייכות שלו למדינה די נמוכה.

      הסקר נערך באמצעות מכון "כיוון - מחקר, אסטרטגיה ותקשורת" בהנהלת מיטשל ברק. הנתונים נאספו בתאריכים 21 באוגוסט - 8 בספטמבר 2019 באמצעות יישומי טלפונים ניידים, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל (גיל 18 ומעלה). גודל המדגם: 716 נסקרים (מתוך 4,500 משתתפים). טעות הדגימה: 3.6%.