פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "הליכוד עשה את שלו": אחרי המחאה, יוצאי אתיופיה מחפשים בית פוליטי חדש

      אחרי שיצאו לרחובות בעקבות הירי בסלומון טקה, ראו בני הקהילה כיצד המועמדים יוצאי אתיופיה נדחקו למקומות לא ריאליים ברשימות השונות. ברקע האכזבה מתגובת מפלגת השלטון למחאה, מזהים בקהילה זליגה לעבר כחול-לבן: "ההתעלמות מהמחאות הביאה רבים למחשבה שבא הזמן לשינוי"

      "הליכוד עשה את שלו": אחרי המחאה, יוצאי אתיופיה מחפשים בית פוליטי חדש
      צילום: יותם רונן, עריכה: טל רזניק

      מחאת יוצאי אתיופיה, שהובערה שוב לאחר שסלומון טקה נורה למוות על ידי שוטר, העלתה פעם נוספת לסדר היום הציבורי סוגיות כמו אלימות משטרתית, גזענות, סגרגציה, עוני ומעמד של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. אלא שנדמה שבתקופת הבחירות הנוכחית סוגיות אלו כלל לא באו לידי ביטוי במצעי המפלגות השונות, ויותר ויותר נציגי הקהילה האתיופית נדחקו למקומות לא ריאליים ברשימות המועמדים לכנסת. יחד עם זאת, אותותיה של המחאה - כך אומרים בקרב חברי הקהילה - באים בכל זאת לידי ביטוי גם בבחירות הנוכחיות: אם בעבר הרוב הגדול הצביע לליכוד, כעת רואים זליגה של קולות למפלגות מרכז-שמאל.

      "חוסר הזדהות של מפלגת השלטון עם מחאת יוצאי אתיופיה", "אי טיפול בפרשת השוטר היורה בסלמון טקה", "דחיקתו של אברהם נגוסה למקום ה-51 ברשימת הליכוד" ונוכחותם של שני חברי כנסת יוצאי אתיופיה כמו פנינה תמנו שטה וגדי יברקן במקומות ריאליים במפלגת כחול-לבן אלו רק חלק מהנימוקים שהביאו לראשונה לזליגת קולות ממפלגות הימין, שהיו בעבר בטוחות בקרב קהילת יוצאי אתיופיה.

      הפגנת יוצאי אתיופיה, עזריאלי, ת"א 8 ביוני 2019 (אתר רשמי , קובי ריכטר, TPS)
      "השלטון נתפס כאחראי למה שקרה לסלומון טקה, יהודה ביאדגה ויוסף סלמסה". מחאת יוצאי אתיופיה, יוני 2019 (צילום: קובי ריכטר, TPS)

      ח"כ תמנו-שטה מוקמה במקום העשירי ברשימת יש עתיד, שהומר למקום ה-24 ברשימת כחול לבן. היא נחשבת לחברת כנסת שהייתה פעילה בנושא גם בכנסת ה-19 וגם ב-20 ומוכרת בקרב בני ובנות הקהילה, הגיעה לכל מחאה ופעלה לקידום סוגיות בוערות בכנסת הקשורות לגזענות, אפליה, סגרגציה ועוד. לטענתה, מועד המחאה שהתלקחה שוב בסמוך למועד הבחירות הובילה לכך שרבים החליטו הפעם לא להצביע ליכוד, אלא דווקא למפלגת כחול-לבן, שבניגוד למפלגות אחרות השקיעה בקהילה, הקימה מטה ייעודי וערכה כינוסים בכל רחבי הארץ.

      "הרבה מפלגות מציגות הבטחות בחירות, אבל רק כחול לבן בהרכב של גדי יברקן ואנוכי יכולים להציג עשייה אינטנסיבית בקהילה בשנים האחרונות. לקהילה נמאס מסיסמאות והבטחות ריקות מתוכן שבסוף אף אחד לא מממש", אומר ח"כ תמנו שטה. "בקהילה הבינו שכדי לשים את הבעיות של הקהילה בפרונט הם צריכים לתת אמון בפוליטיקאים שצמחו מתוכם. כרגע האלטרנטיבה היחידה להחלפת השלטון שבהם מאסו רבים מהקהילה זה רק כחול לבן, כי היא המפלגה היחידה שהציגה מועמדים מהקהילה במקומות ריאליים".

      "חברי הקהילה מבינים שהצבעה לכחול לבן משמעותה שיהיו להם נציגים בטוחים בתוך הכנסת שיפעלו למענם בעוד שבמפלגות אחרות כמו ליכוד, עבודה ומרץ הציגו מועמדים שכלל לא נמצאים במקומות ריאליים. אנחנו חרשנו את השטח והארץ לאורכה ולרוחב, יש לנו נגישות גבוהה לבני הקהילה, אנחנו חיים בתוך עמנו והקהילה שלנו", היא מסכמת.

      "אנחנו לא רואים בליכוד אף נציג מהקהילה שלנו"

      ואכן בדיקה קצרה מעלה כי בשאר המפלגות בני הקהילה האתיופית מוקמו במקומות לא ריאליים. אם בליכוד עד עכשיו אברהם נגוסה ישב על משבצת העולה, וכיהן כחבר כנסת, הרי שבבחירות הנוכחיות הוא נדחק למקום ה-51 הלא ריאלי. בבחירות האחרונות במרצ מוקמה מהרטה ברוך, לשעבר סגנית ראש עיריית תל אביב, במקום ה-6 והריאלי, ואילו עכשיו, בעקבות הפריימריז במפלגה והאיחוד עם המחנה הדמוקרטי, היא נדחקה אל המקום ה-26. למפלגת העבודה-גשר יש שני נציגים מהקהילה ברשימה, שאף הם לא משובצים במקומות ריאליים: אליאס אינברם, מועמד של גשר, ממוקם במקום ה-20 ויצחק טיים במקום ה-24. גם הם לא צפויים להיכנס לכנסת.

      דווקא ש"ס, שבבחירות האחרונות השיגה 8 מנדטים, הציגה ברשימה הנוכחית יוצא אתיופיה במקום ה-11 - הרב ברוך גזהיי, ראש קהילת "עוד יוסף חי" בבאר שבע, ראש כולל, אשר אלפים צופים בשיעורי התורה בערוץ היוטיוב שלו. גזהיי אומר כי מדובר במקום ריאלי, שכן בכוונת ש"ס לממש את החוק הנורבגי במקרה שיהיו שותפים בקואליציה, בנוסף להכרעת המועצה כי שניים מחברי הרשימה יפרשו בעוד כשנתיים.

      ח"כ גדי יברקן, נרגש רגע לפני השבעתו לכנסת (ראובן קסטרו)
      "העובדה שיש מועמדים חזקים מהקהילה במקומות ריאליים משנה את התמונה". גדי יברקן, לפני השבעתו לכנסת (צילום: ראובן קסטרו)

      "בשנת 2006 הרב מזור בהיינה היה חבר כנסת ממוצא אתיופי בש"ס ואני המועמד השני יוצא אתיופיה במפלגה", אומר הרב גזהיי. "ש"ס בבחירות הקודמות קיבלה 8 מנדטים, ועכשיו אין לי מושג מה יהיה. ש"ס רצתה שיהיה לה נציג אתיופי ברשימה, אני ראש כולל ויש לי קהילה גדולה בבאר שבע, היא מונה מאות אנשים ומדובר בקהילה מעורבת. האתיופים בדרך כלל מצביעים או ש"ס או ליכוד, זה מה שאני רואה. יכול להיות שהפעם אלו לא יהיו דברים מדויקים. אנחנו רואים קצת זליגה מהליכוד למפלגות אחרות בגלל המחאה האחרונה. יכול להיות שבגלל שלכחול לבן יש נציגות אז כן יצביעו להם מהקהילה".

      לדבריו, "הרבה מהאתיופים מצביעים לש"ס כי בדרך כלל יש להם את הכרת התודה לרב עובדיה שהכיר בהם כיהודים גמורים, ורובם בדרך כלל אנשים מסורתיים. המבוגרים בדרך כלל מצביעים ליכוד, החרדים הצעירים מצביעים ש"ס. אני לא יודע מה יהיו בסוף התוצאות, את זה רק ימים יגידו, בואו נראה אם אני אכנס לכנסת או לא".

      פנינה תמנו שטה בהפגנת הורים להצבת פיקוח בגני ילדים, 10 ביוני 2018 (ראובן קסטרו)
      "לקהילה נמאס מסיסמאות והבטחות ריקות מתוכן שבסוף אף אחד לא מממש". ח"כ תמנו שטה (צילום: ראובן קסטרו)

      גם שי טרונך, מנהל קבוצת הפייסבוק "הכל התחיל פה" שבה חברים יותר מ-32 אלף איש מבני הקהילה, מזהה אצל הגולשים שינויים בדפוסי ההצבעה בעקבות המחאה האחרונה, ותמיכה גוברת ברשימת כחול-לבן. "קודם כל יש בכחול-לבן שני נציגים ראויים שנותנים מעצמם למען העדה, גם אם זה גדי וגם אם זו פנינה. אחרי כל המחאות, הרצח של סלומון טקה, הרצח של יוסף סלמסה, יהודה ביאדגה, אחרי כל מה שעברנו עם אברה מנגיסטו ועדיין הממשלה לא מטפלת בעניין, וכמובן מחאות חוזרות ונשנות מול בתי השרים כדי שישחררו לנו את הסרטונים של סלומון טקה ללא מענה - אם זה מתחת לבית של אמיר אוחנה או מנדלבליט וללא כל מענה - במשך עשר שנים הצבענו, ביבי, ביבי. ההתעלמות הזאת הביאה הרבה אנשים למחשבה שהגיע הזמן לעשות שינוי", אומר טרונך.

      "אנחנו לא רואים בליכוד אף נציג מהקהילה שלנו, כל יוצאי הקהילה שנמצאים בליכוד הם קבלני קולות של ביבי, לא רואה איך אברהם נגוסה יכול לעשות שינוי עבור הקהילה כשהוא ממוקם במקום ה-51 הלא ריאלי. הליכוד עשה את שלו. הגיע הזמן לתת הזדמנות לאנשים כמו פנינה וגדי, חבר'ה צעירים, כריזמטיים, לוחמים אמיתיים. אני באמת מחזיק מהם", הוא מוסיף.

      שי טרונך (אתר רשמי)
      "אני היום לא רואה איך בני הקהילה האתיופית מצביעים למחנה הדמוקרטי". שי טרונך

      מנגד, הוא מביע אכזבה גם מהדחיקה של ברוך ברשימת המחנה הדמוקרטי. "היום אין לה שום סיכוי להיכנס לכנסת, היא ממוקמת במקום לא ריאלי. אני היום לא רואה איך בני הקהילה האתיופית מצביעים למחנה הדמוקרטי. זה מאוד עצוב שבשנת 2019, אין מספיק נציגים של חברי הקהילה האתיופית במקומות ריאליים ברשימות השונות. אם פעם היינו רואים איך בני הקהילה מצביעים לנתניהו, העובדה שיש שני מועמדים חזקים מהקהילה במקומות ריאליים משנה את התמונה".

      האם יש בכלל "קול אתיופי"?

      גם בליכוד מודעים לזליגת הקולות ממפלגת השלטון למפלגות מרכז שמאל, ותולים זאת בעיקר במחאה, לצד דחיקת נגוסה לאחור ברשימה והנוכחות של שני המועמדים בכחול-לבן המתחרה. "הקול האתיופי בבחירות האלה התפזר על פני שאר המפלגות", מסביר שחר סימני, חבר מועצת יבנה ומצביע ליכוד. "יש נטייה, לא מאסיבית, אבל פעם ראשונה שיש זליגה מלהצביע לליכוד לכיוון כחול-לבן. הסיבה האמיתית היא בגלל המחאה. השלטון הוא זה שנתפס לאחראי על האירועים האחרונים בקרב בני הקהילה, למרות שאני אישית לא מסכים עם זה", הוא אומר.

      "האנשים שמחו רואים את השלטון כמי שאחראי על כל מה שקרה לסלומון טקה, יהודה ביאדגה ויוסף סלמסה. האנשים שהיו בוחרים ימין יכולים לבחור בש"ס או ימינה ואחרים ילכו לכחול לבן או יתפזרו. אם עד עכשיו הצביעו לליכוד, המחאה הזיזה קולות למפלגות אחרות. החשיבה היא שהשלטון לא טיפל נכון במחאה ואלו ההשלכות של זה. הם מרגישים שלא הייתה מספיק הזדהות עם הקהילה, ושהאירוע של השוטר שירה לא טופל כהלכה - אדם נהרג ובינתיים יש אדם שמתהלך חופשי, זה נראה כאילו לאף אחד לא אכפת", הוא אומר.

      ח"כ אברהם נגוסה בפגישה עם ראשי הסונויות היהודיות בכנסת 27 ביוני 2017 (ניב אהרונסון)
      "איך הוא יכול לעשות שינוי מהמקום ה-51?". ח"כ לשעבר אברהם נגוסה (צילום: ניב אהרונסון)

      ליוצאי הקהילה האתיופית יש עוד נציג בולט ודומיננטי שדווקא החליט שלא לרוץ באחת המפלגות הגדולות - אלא להקים מפלגה חברתית בשם "צדק". זהו אבי ילאו, פעיל בולט במחאות האחרונות של יוצאי הקהילה האתיופית. מטרתה של המפלגה, שבין ראשיה נמצאים גם ד"ר איציק ספורטא ויוליה זמלינסקי, לחבר בין כל הקהילות השונות בישראל, ערבים ויהודים, חילונים ודתיים, מזרחים ואשכנזים, תחת המאבקים בגזענות ואפליה ולמען שוויון, צדק וכלכלה. מי שעובר בכבישי איילון, יכול לראות נוכחות גדולה של המפלגה הזאת עם תמונות של ילאו ושל ספורטא. כששואלים מי עומד מאחורי המימון, ילאו לא ממהר לחשוף את הקלפים וטוען כי מדובר בתורם אנונימי.

      "את אבי ילאו אני מכיר באופן אישי ומאחל לו בהצלחה. אבל אני לא חושב שהוא היה צריך להקים עכשיו מפלגה לבד", אומר טרונך, "זה מיותר לפי דעתי, קשה לי להאמין שהם יעברו את אחוז החסימה. עם כל הכבוד, יש לו תקציב וגם לא ברור מאיפה התקציב, אני חושב שהוא היה צריך ללכת למפלגות ששם הוא היה מקבל הרבה בולטות וקולות. בשורה התחתונה יש לו מה להציע, אבל המפלגה שלו לא תעבור את אחוז החסימה".

      הגשת רשימת ארץ ישראל שלנו- אבי ילאו- לבחירות לכנסת ה-22, ועדת הבחירות המרכזית, 1 באוגוסט 2018 (ראובן קסטרו)
      "אברה מנגיסטו לא מעניין אף אחד, גם לא במערכת הבחירות הזאת". ילאו מגיש את רשימת "צדק" (צילום: ראובן קסטרו)

      בשיחה עם וואלה! NEWS, ילאו דוחה את הניסיון לתאר "קול אתיופי" בעל גוון אחד, ולדבריו דפוס ההצבעה של בני הקהילה מגוון למדי. "למרות מה שמייחסים לקהילה האתיופית, היא לא קהילה שניתן להתייחס אליה כמקשה אחת. למרבה ההפתעה יש בה הרבה זרמים. מטבע הדברים, החבר'ה החרדים יצביעו לש"ס, יש חבר'ה שגדלו בישיבות או מכינות קדם צבאיות והם יצביעו אוטומטית על פי מי שמייצג את האג'נדות שלהם, ויש גם את הקהילה המבוגרת יותר שזוכרת חסד למפלגת הליכוד, כי בתקופת בגין ושמיר התקיימו העליות לישראל", הוא אומר. "מטבע הדברים הנטייה עד לא מזמן הייתה יותר להצביע לליכוד ופחות למפלגות מרכז-שמאל, אבל בשנים האחרונות זה השתנה לא מעט. הרבה אנשים שהצביעו למפלגת הליכוד או הצביעו למפלגות בציונות הדתית הבינו שצריך לעשות חשיבה מחודשת ומצביעים בצורה אחרת. יש כאלה שמצביעים כחול לבן כמחאה על המדיניות של נתניהו".

      לדבריו, השיח היום יותר ביקורתי, בן הקהילה האתיופית יותר שואל ובודק מה יש למפלגות הבולטות לומר, ולטענתו - לאלו אין באמת מה להציע. "אני הקמתי את מפלגת צדק מהטעם הפשוט שהמפלגות הקיימות לא באמת מתעניינות בסוגיות עמם אנחנו מתמודדים ברמה החברתית והכלכלית. בעשור האחרון לא ראיתי אף אחת מהמפלגות שהתעקשו לעשות משהו שמדבר על מיגור הגזענות, אפליה, אלימות משטרתית", אומר ילאו. "אמנם במפלגות כמו כחול לבן יש פרסונות ואנשים מעולים מהקהילה האתיופית, אך הגזענות המשיכה לשגשג, הרימה את הראש והאפליה המשיכה. הסיפור של אברה מנגיסטו לא מעניין אף אחד, גם לא במערכת הבחירות הזאת. במובן הזה היו את כל ההזדמנויות לקחת את הנושאים האלו וליישם אותם. אם אני אהיה חבר באחת המפלגות הבולטות, זה לא בהכרח יחייב אותם להכליל את הסוגיות האלו בהסכם הקואליציוני".

      מחאת יוצאי אתיופיה בתל אביב, 2 ביולי 2019 (רויטרס)
      אחרי כל המחאות, ההתעלמות הביאה הרבה אנשים למחשבה שהגיע הזמן לשינוי". מחאת יוצאי אתיופיה, יולי 2019 (צילום: רויטרס)

      על השאלה האם יש למפלגה שלו סיכוי לעבור את אחוז החסימה הוא צוחק. "אם תשאלי את אמא שלי אז היא תגיד כן, אבל אנחנו לא נאיבים. אני מאוד ריאלי, עשינו קמפיין מוצלח מאוד גם ברמה הפיזית. הייתה הנכחה בולטת, שלטי חוצות, סרטונים ופידבקים טובים. אלא שהרבה מהמצביעים שתומכים רעיונית בנו אומרים: 'מה נבזבז את הקול שלנו? נצביע למפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה?'. אנחנו באים ואומרים: להצביע למפלגת שלטון שמשקרת שוב ושוב זה לבזבז את הקול שלך, להצביע למפלגת גנרלים שבינם ובין המאבקים החברתיים אין שום קשר זה גם לבזבז את הקול שלך".