העליון דן בפסילת ח"כ יזבק: "היא הקימה פנתיאון של רוצחים"

הח"כית מהרשימה המשותפת נפסלה בוועדת הבחירות, אך ההחלטה זקוקה לאישור בית המשפט העליון. עורך דינה אמר כי "מלבד שני פוסטים קשים, לא תמצאו תמיכה במאבק מזוין". מנגד, טען נציג הליכוד: "מדובר בתפיסת עולם". בן גביר: "לא יכול להיות דין אחד ליזבק ודין אחר לבן ארי"

צילום: רוני כנפו, עריכה: אסף דרורי

בית המשפט העליון דן היום (רביעי) בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את ח"כ היבא יזבק (הרשימה המשותפת) מריצה לכנסת ה-23. הוועדה החליטה לפסול את יזבק הן בעילה של התנגדות לאופייה של ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, והן בשל תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. אולם, לפי החוק, ההחלטה צריכה לקבל את אישור בית המשפט העליון. במהלך הדיון, טען עורך דינה של יזבק כי היא לא הביעה תמיכה במעשי המחבלים, והבהירה את כוונתה בנוגע לפוסטים שפרסמה לפני כמה שנים, בעוד שנציגי המפלגות שביקשו לפסול אותה מהתמודדות טענו כי לא ניתן לפרש אחרת את התבטאויותיה בנוגע לאותם מחבלים.

עו"ד אבי הלוי, שמייצג את הליכוד, אמר במהלך הדיון כי "אנחנו סבורים שיש מסה קריטית של ראיות שצריכה להביא לפסילתה של ח"כ יזבק. לא מדובר בהתבטאות אחת, אלא בעשרים פרסומים. לא מדובר בראיה אחת או בהתבטאות אחת שניתנה בשנה אחת או בחודש אחד, אלא בהתבטאויות מרובות שהתפרשו על פני שבע שנים, מאז 2013, כשבחלק מהתקופה הזו ח"כ יזבק הייתה מועמדת לכנסת".

הראיות נגד יזבק כוללות שני פוסטים שפרסמה לפני חמש ושבע שנים בנוגע למחבלת דלאל מוגרבי, שביצעה את הפיגוע בכביש החוף, ולמחבל סמיר קונטאר, שרצח את משפחת הרן. הלוי האשים את יזבק כי היא "הקימה לה פנתיאון גדול שאליו הכניסה לא מחבל אחד, אלא רוצחים שרצחו עשרות אזרחים, ומרגלים אחרים. ולא מדובר כמובן בשיתוף אילם של פוסט או באמירה אגבית, אלא בתפיסת עולם".

טענה כי הטענות נגדה "מסולפות". ח"כ יזבק בדיון בבית המשפט העליון, היום (צילום: יהונתן ולצר, TPS)

עו"ד הלוי טען שאין לתת משקל לחרטה שהביעה יזבק על ההתבטאויות. "לאף אחד אין סמכות מוסרית לקבל חרטה מאיש ציבור שתומך, או שתמך ברוצחים שרצחו עשרות אזרחים במדינת ישראל", טען. השופטת ברק-ארז שאלה בתגובה: "אדוני סבור שבכלל אין מקום להבעת חרטה בבקשות פסילה? גם לא לחרטה על הסתה לגזענות? כי השאלה אם אדוני מבקש לבסס כאן דוקטרינה חדשה שלא הוכרה בפסיקה".

הלוי אמר כי "ח"כ יזבק אומרת שהיא בעצם רוצה לבטא העצמה של נשים במגזר הערבי. אבל אם את בעד הערכים האלה, מה את מביאה טרוריסטית? למה אנשים שרצחו? תביאי רופאים, מדענים, שופטים".

השופט מני מזוז ציין כי "החרטה היא לא על המעשים. היא אומרת שגם כשהיא פרסמה את הדברים היא לא התכוונה לתמוך בפעילות טרור. החרטה היא שבאופן שהיא פרסמה את הפוסטים ניתן היה להסיק בתמיכה הפעילות הזו".

"אין מקום להבעת חרטה?". הרכב השופטים בדיון בפסילתה של יזבק, היום (צילום: יהונתן ולצר, TPS)

עו"ד מיכל רומנו בטהולץ, המייצגת את ישראל ביתנו, אמרה כי "ח"כ יזבק היא אמרה שהיא רוצה להיאבק בכל הכוח בציונות. לא יכול להיות ספק שח"כ יזבק לא עומדת בתנאי הבסיסי של הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". בתגובה, אמרה השופטת חיות כי "היא אמרה שהיא עומדת מאחורי המצע של בל"ד והמצע של הרשימה המשותפת, והמצעים האלו הועמדו לבחינתנו יותר מפעם אחת".

עו"ד רומנו ברטהולץ השיבה כי "אין דרך אלטרנטיבית מלהבין את תיאורו של הרוצח סמיר קונטאר כשהיד לוחם ג'יהאד. אין דרך אחרת להבין את הברכות ששולחת ח"כ יזבק לשייח ראאד סלאח ולאמיר מח'ול, או את האיחולים שח"כ יזבק מייחלת לנפילת הכיבוש רשויותיו ומוסדותיו. אי אפשר גם לפרש בדרך אחרת את ההצטברות של כל הדברים האלה יחד".

לדבריה, "שום הסבר מיתמם לא יכול לשנות את המשמעות הברורה והטבעית של הדברים. היא לא הביעה מילה אחת של גינוי למעשים של המחבלים האלה. כל מה שהיא אמרה זה שהתמיכה שלה בהם לא אומרת שהיא תומכת במעשיהם".

"ברור לי כי היום הייתי מתנסחת אחרת". יזבק בדיון בעליון, היום (צילום: יהונתן ולצר, TPS)

הדיון שהתקיים כשמחוץ לאולם צעקו כמה מפגינים "מחבלים" לעבר חברי הרשימה המשותפת, בטרם הורחקו על ידי אנשי משמר בית המשפט. עו"ד איתמר בן גביר מעוצמה יהודית הצטרף אליהם וקרא: "תומכים של רוצחי תינוקות".

בן גביר, שייצג את מפלגתו בדיון, פתח את דבריו ואמר: "אני את דבריי בוועדת הבחירות ואמרתי שאני לא עומד לבדי", ברמיזה לנאומו של התובע במשפט אייכמן, עו"ד גדעון האוזנר. חיות, בתגובה, השיבה: "נו באמת".

בן גביר הזכיר שבסיבוב הראשון, השופטים פסלו את מיכאל בן ארי, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין, ואילו השופט עוזי פוגלמן השיב: "אדוני צריך להזכיר גם את מי שלא נפסל", כשהוא מתייחס לבן גביר עצמו.

בן גביר הזכיר את פסילתו של מיכאל בן ארי מעוצמה יהודית, שהיועץ המשפטי לממשלה קבע אז שיש לפרש את הדברים במשמעותם הפשוטה והדרך שבה אוכלוסיית היעד הייתה יכולה לקלוט אותם. לדבריו, "לא יכול להיות דין אחד ליזבק ודין אחר לבן ארי. אכיפה בררנית מסוכנת לשלטון החוק, היא מסכנת את מערכת המשפט, ומה שבאתי לבקש הוא שהדין יהיה אותו דין".

"לא תמצאו תמיכה במאבק מזוין"

מנגד, עו"ד חסן ג'בארין, שמייצג את יזבק מטעם ארגון "עדאלה", טען כי "מלבד שני הפוסטים הקשים והמזעזעים (בעניין קונטאר ומוגרבי, ד"ד), שאר הראיות שמיוחסות לח"כ יזבק הן דברים שנופלים בלב הקונצנזוס של התרבות הפוליטית הערבית בישראל". בנוגע לשביתת האסירים, אמר ג'בארין: "אין קשר בין תמיכה בשביתת רעב או התנגדות למעצרים מנהליים ובין תמיכה במעשים שלהם. מלבד ההתנסחות הקשה ביותר, שח"כ יזבק הוסיפה בעניין מוגרבי, לא תמצאו בכל הראיות שבפניכם משפט אחד שאומר שהיא תומכת במאבק מזוין".

בנוגע לפוסט של יזבק שעסק בסמיר קונטאר, הסביר ג'בארין כי "הייתה בו התנגדות למדיניות החיסולים - לא תמיכה במעשים שלו". לדבריו, היא חזרה פעם אחר פעם על עמדתה, במאמר ב"הארץ" וכן בריאיון עם "ניר גונטז'" ובתצהיר שפרסמה, שלפיו היא "לא נגד משפחת הרן ולא נגד מאות הסורים שהוא היה מעורב בהרג שלהם". בתגובה לשאלתה של השופטת דפנה ברק ארז, האם הסברים אלה פורסמו גם בשפה הערבית, השיב ג'בארין: "בוודאי, כמעט כל יום".

"אין קשר בין תמיכה בשביתה לבין תמיכה במעשי האסירים". עו"ד חסן ג'בארין בדיון, היום (צילום: יהונתן ולצר/TPS)

לגבי הפוסט שעסק בדלאל מוגרבי, הזכיר ג'בארין כי הוא פורסם בשנת 2013, הדגיש כי "הוא מזעזע" והסכים שדבריה, לגבי מועד פרסום הפוסט ביום האישה, "לא היה מניח את הדעת אם היא לא הייתה מודה בעמה שהיא בעייתית". לדבריו, היא "בחרה ברטוריקה מאוד ראדיקלית כדי לנצח בוויכוח, אבל אם היא לא הייתה מסבירה, העניין היה נשאר בגדר טעות".

הוא הקריא את התצהיר של יזבק, שהסבירה: "ההתנסחות שלי בפוסט הזה הייתה שגויה ובעייתית. אני אומרת את זה לא מפני שאני עומדת בפני הליך פסילת מועמדותי, אלא כי זו עמדתי המוסרית ומשנתי הפוליטית שלמענה אני נאבקת. אני נמצאת בפוליטיקה כי יש לי אמירה ברורה נגד אלימות, דיכוי וכוחניות. ברור לי כי היום הייתי מתנסחת אחרת ולא משום שאני חברת כנסת אלא בעיקר כי אני רוצה שכל ניסוח מטעמי יהיה אחראי, מוסרי, שייצג את עמדותיי האישיות ושל מפלגתי, שותפיי היהודים לדרך וכי יזדהה עמו כל אדם שנאבק למען צדק, שוויון, שלום וסיום הכיבוש. זוהי עמדתי המוסרית והפוליטית שהחזקתי בה לפני היותי חסרת כנסת. וזו עמדתי היום ומחר".

נציג היועמ"ש: "כשיש ספק - צריך לפעול לטובת המועמד"

ביום שני שעבר הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי הוא מתנגד לבקשה לפסול את יזבק, והסביר כי הוא סבור שהתבטאויותיה מקרבות אותה לרף הפסילה, אך לאור הבהרותיה בפני ועדת הבחירות - היא לא חוצה אותו. נציג היועמ"ש, עו"ד ענר הלמן, אמר היום כי "בחלק לא קטן מבקשות הפסילה, עוד לפני שאתה מבקש תגובה אתה רואה שאין ראיות. הבקשות בעניין יזבק אינן מהסוג הזה. ההתבטאויות דורשות הסברים, זו אינה בקשת סרק".

הוא הסביר כי היו ארבע ראיות שהטרידו את מנדלבליט - הפוסט על מוגרבי, הפוסט על קונטאר, פוסט לפני כשלשו שנים על באסל אלערג' והריאיון של יזבק לערוץ 13. "לכן היועמ"ש ביקש את עמדתה של יזבק", הסביר עו"ד הלמן. "הדברים העלו שאלה שאולי יזבק נגד פגיעה באזרחים, אבל לא נגד פגיעה בחיילים. ואז הגיע התצהיר של ח"כ יזבק, והיא נתנה הסברים שם שעל חלקם עו"ד ג'בארין חזר היום - אבל לריאיון מהשנה שעברה לא היה אזכור. אולי הם לא הבינו את החומרה שבה היועמ"ש רואה את הדברים".

יזבק בדרכה לדיון בבית המשפט העליון, היום (צילום: יהונתן ולצר, TPS)

הוא הבהיר כי אם יבוא מועמד שיצהיר שהוא בעד פגיעה בחיילים, "היועמ"ש סבור שהוא לא יכול להיות בכנסת ישראל. כשיש ספק ההלכה היא שהוא צריך לפעול לטובת המועמד. מדובר בסופו של דבר בארבע ראיות. מסה קריטית נותרת מכמות הראיות, איכותן, והתדירות שלהן. יכולה להיות ראיית זהב אחת שתספיק, אבל בדרך כלל זה לא המצב".

לדבריו, "בשים לב לזה שמדובר בארבע ראיות, ולתצהיר שהגישה ח"כ יזבק, בו היא אומרת ששגתה ושמדובר בהתנסחות בעייתית, אז בסופו של דבר היועץ סבור שהיא קרובה מאוד לרף האסור. וכל אחד יכול לחשוב אם הוא מאמין לח"כ יזבק או לא, אבל בסוף נותר ספק".

חיות שאלה את נציג היועמ"ש האם היועמ"ש היה סבור שדי בראיות האלה, בהנחה שהסבריה של יזבק לא היו מותירים ספק. הלמן השיב: "כן. הם הצליחו לעורר ספק. אם הפוסט שלה היה נכתב לפני חודש, ולא היה ניתן לו הסבר, היועץ היה סבור שיש לפסול אותה".

יזבק: "החלטה פוליטית"

ועדת הבחירות החליטה לפסול את יזבק בניגוד לעמדת מנדלבליט, ברוב של 27 תומכים מול שבעה מתנגדים - נציגי מרצ והרשימה המשותפת. נציגי העבודה-גשר תמכו בפסילה, וכך גם אגודת ישראל ודגל התורה, שכמעט תמיד נמנעו בשל התנגדות עקרונית לפסילת מועמדים.

ח"כ יזבק אמרה בתגובה לפסילה כי מדובר ב"החלטה פוליטית". "אני מתנגדת לעצם קיומה של ועדת הבחירות שיכולה לדון בפסילות, ואני מתנגדת לניסיון העצוב והמצער של המפלגות שמתאגדות סביב פסילת הח"כית הערבייה", מסרה. "זה אבסורד שמתאחדים נגד מי שנושאת את דגל הדמוקרטיה והשוויון בין כל אזרחי המדינה. זו עוד החמרה ועוד צעד של דה לגיטימציה נגד החברה הערבית והרשימה המושתפת". לטענתה, היא אינה קוראת לאלימות וזו אינה דרכה הפוליטית, "עצם זה שחלק ממפלגות הימין הקיצוני ניסו להלביש עליי את זה - לא עושה את זה נכון".

השופט הנדל בדיון בוועדת הבחירות, בשבוע שעבר (צילום: ראובן קסטרו)

במקביל, ועדת הבחירות המרכזית דנה בבקשות פסילה נוספות. הוועדה דחתה את בקשת רשימת עוצמה יהודית לפסול את הרשימה המשותפת כולה מריצה בבחירות לכנסת ה-23, ואישרה את מועמדותה לכנסת. 18 חברי כנסת התנגדו לפסילה, ורק ארבעה תמכו בה. בנוסף, חברי הוועדה אישרו פה אחד את פסילת הרשימה "משפט בצדק" של לריסה טרימבובלר, רעייתו של יגאל עמיר, מהתמודדות בבחירות הקרובות. 13 תמכו, אף אחד לא התנגד. מי שתמך בכך היו נציגי כחול לבן, העבודה-גשר וישראל ביתנו.

(עדכון ראשון: 08:04)

עוד בוואלה! NEWS

"לגנץ אין ממשלה בלי המשותפת"? גם נתניהו ידע לסגור דיל עם הח"כים הערבים

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully