ד"ש לפייגלין: נתניהו נתן הבטחת סרק לברקת, וקומם עליו את בכירי הליכוד

השבוע, לכבוד ט"ו בשבט, כל הפוליטיקאים לבשו חג שמהול בבחירות וקיימו את מצוות הנטיעות. בהשראת הריבים בנגמ"ש, בכירי הימין התפזרו ברחבי יהודה ושומרון, ואחרי שהממשל גדע זמנית את חלומות הסיפוח - גם ראש הממשלה בנימין נתניהו לבש את מעיל היוניקלו וירד להכות כמה שורשים בבקעת הירדן. אבל עד סוף השבוע, אווירת חג האילנות כבר נשכחה, לפחות בליכוד. ההכרזה של נתניהו אתמול (חמישי) בכנס באור יהודה על כוונתו למנות את ניר ברקת לתפקיד שר האוצר הבא מעוררת תסיסה וזעם גדול. פחות משלושה שבועות לפני הבחירות, לקראת השלב המכריע ביותר בקמפיין, הוא נתן סטירת לחי מצלצלת לכל בכירי הליכוד, בהם גם קרובי מקורביו, שהפצירו בו שלא לעשות את זה. במקום להעמיק את השורשים ולצמוח, נתניהו מסתכן בכך שהוא כורת את הענף שעליו הוא יושב.

במידה רבה, זו מהומה רבה על לא מאומה, שכן הסיכוי שניר ברקת אכן ימונה לתיק האוצר די קלוש: ההיסטוריה רצופה בהבטחות כוזבות של נתניהו שנותרו על הנייר, ולא צריך ללכת רחוק מדי כדי להיזכר בהבטחת הבחירות הקודמות למנות את משה פייגלין לתפקיד שר כלכלי בכיר בתמורה לפרישת "זהות" מהמירוץ, או כשהבטיח לגלעד ארדן לקבל את התיק הליכודי הבכיר לפני בחירות 2015. איך אומרים? ד"ש. גם אם נתניהו יצליח להרכיב ממשלה אחרי ה-2 במרץ, מה שלא בטוח בכלל, בהתחשב בתסבוכת הפוליטית המורכבת, חלוקת התיקים תהיה תלויה קודם כל בשותפים הקואליציוניים, ורק אחר כך תרד לרזולוציות פנים ליכודיות. ואולם, למרות שזו הבטחת סרק שעשויה להישאר בחלל הקמפיין בלבד, היא מסמנת טריטוריה, ומשדרגת את ברקת, שרק לפני שנה נבחר לראשונה לליכוד, לליגה של הגדולים-גדולים, הרבה לפני פז"מניקים בכירים שמחכים בכנסת ובממשלה מזה שנים לקבל שדרוג לתיק בכיר.

הסאגה של ברקת הסעירה את הליכוד כל השבוע, וחלק מבכירי המפלגה כבר היו בטוחים שזה מאחוריהם, אבל בסופו של יום הוא סימן וי של ניצחון על שורה ארוכה של שרים ותיקים ומקורבים הרבה יותר ממנו לבלפור. ראש עיריית ירושלים לשעבר סימן את משרד האוצר כמטרה כבר לפני כמה חודשים, גיבש תכנית כלכלית יומרנית ומפורטת, והחל לאסוף נתונים על מידת הפופולריות שלו בציבור הרחב. כשהתחיל להתברר שמשה כחלון מתכוון לפרוש מהפוליטיקה ולא להתמודד בבחירות הקרובות, הוא העלה את רף המאמצים מול נתניהו, והחל להציג לו סקרים שהראו שמינוי שלו לאוצר יכול להוסיף עד שלושה מנדטים לליכוד. כחלון, שלא ידוע בחיבה גדולה לברקת, בלשון המעטה, לא מיהר לפנות לו את הכסא, ושב וסיכם שוב ושוב עם נתניהו שהוא ימשיך לכהן בתפקידו עד הבחירות - אז ברקת נאלץ להסתפק בהתחייבות עתידית בלבד. לא בטוח שהיא תביא אותו לאוצר, בליכוד מסופקים שהיא תביא אפילו מנדט אחד, אבל בינתיים, היא מקוממת עליו - ועל נתניהו - את כל בכירי מפלגתו.

ברקת ניסה לקבל את המינוי כבר בחודש שעבר, כשנתניהו חילק את התיקים שמהם נאלץ להתפטר עם הגשת כתב האישום, אבל אחרי שבכירי הליכוד נעמדו על רגליהם האחוריות וכחלון הבהיר שהוא לא הולך לשום מקום, המינוי ירד מהפרק. בשבוע שעבר, ידיעה באתר "0404" המקורב לבלפור, בישרה על המינוי המסתמן ותדלקה את חרושת השמועות מחדש. באותה שעה, ברקת היה בדרכו לארצות הברית, שם היה אמור לנאום ביום ראשון בבוקר בכנס של ארגון ZOA, שבראשו עומד מורט קליין, אחד היהודים המקורבים ביותר לממשל טראמפ, ולהמשיך לפגישות בוושינגטון (יודעי דבר טוענים שבבלפור לא רווים נחת מכך שברקת מסתובב קרוב מדי למסדרונות הבית הלבן). בסוף השבוע, נתניהו עשה שיחה טרנס-אטלנטית וביקש ממנו לקצר את הביקור, כי הוא שוקל להצהיר על כך שהוא יהיה המועמד לתפקיד שר האוצר אחרי הבחירות. ברקת לא חשב פעמיים, ועשה אחורה פנה.

בזמן שברקת היה במטוס חזרה לארץ, ביום ראשון בצהריים, נתניהו כינס התייעצות עם ישראל כץ ומירי רגב, שמובילים את מטה הבחירות והשטח, יריב לוין, המקורב האולטימטיבי, ואנשי הסקרים. הוא הסביר להם שיש כאן אפשרות לקרוץ לקולות הימין הרך ואולי אפילו להעביר כמה מצביעי כחול לבן, ושהתכניות הכלכליות של ברקת הן הזדמנות למינוף קמפיין חיובי. הם העלו סימני שאלה על מהימנות הסקרים החיוביים, אמרו שמדובר בשגיאה, תהו למה נתניהו צריך להכתיר את ברקת כיורש, והזהירו שתפרוץ שערורייה שתפגע ברגשות הליכודיים. בהמשך נכנס לתמונה גם דודי אמסלם, שיש לו יריבות היסטורית עם ברקת עוד מימי סניף ירושלים, וגל של ראשי רשויות ופעילים בכירים מכל הארץ התחילו להעביר ללשכת רה"מ מסרים זועמים.

ברקת "הצעיר", שעוד לא צבר אפילו ניסיון כח"כ זוטר בכנסת ונבחר למקום ה-9 בפריימריז, קיבל צ'ופר ממשי ומשמעותי הרבה לפני פז"מניקים גדולים שגם נבחרו לפניו ברשימה וגם מחכים כבר שנים בכנסת ובתיקי ממשלה זוטרים כדי לקבל הזדמנות בתיק בכיר, כמו גלעד ארדן, גדעון סער, רגב, לוין ויואב גלנט שלפניו ברשימה. עם ארדן וסער, מילא, יש לו מערכות יחסים נוראיות, וגלנט כבר למוד אכזבה מהמינוי הביטחוני שנתניהו נתן לבנט; אבל לוין, השר החרוץ והנאמן ביותר לצדו של נתניהו ורגב, הביביסטית הכי נלהבת ואוהדת מבין כל שרי הממשלה, בוודאי ראויים לגמול על עמלם. ביום שלישי, בכנס בלוד, נתניהו קרא ללוין לקום מהקהל ופירגן לו על היותו "שר גדול בישראל", והוסיף: "העבודה שהוא עושה בצנעה היא כבירה", אתמול, באור יהודה, הוא שיבח גם את רגב, אבל אלה היו רק ניסיונות לרצות אותם ולהמתיק את ההתעלמות שלו מהפצרותיהם וזעמם.   

בשלב כלשהו, היה נדמה שקרב הבלימה נושא תוצאות. עם חזרתו של ברקת לארץ דווח בחדשות 12 שנתניהו שוקל למנותו לשר האוצר עוד לפני הבחירות, ותוך רבע שעה יצאה הכחשה של נתניהו שלא חל שינוי בסיכום עם כחלון והוא ממשיך בתפקידו עד הבחירות. היה מי שכבר חגג בעוקצנות את 15 הדקות התהילה הקצרות של של ברקת באוצר, אבל אמש התברר שהחגיגות היו מוקדמות, שברקת הצליח לחלץ הבטחה פומבית על מינוי לאחרי הבחירות, ושניהם עוד יצטרכו להתמודד ההנגאובר של נפגעי ההקפצה והדחיקה. "יש אנשים בסיעה שהכרזה על מינוי ברקת בשבילם זו שבירת כלים", אמר אחד מבכירי הליכוד השבוע. "זו סתם תסיסה באמצע קמפיין בלי שום תועלת, ספק אם זה יועיל במשהו, וזה ישאיר הרבה מאוד ממורמרים".

בזמן הקצר שנותר עד הבחירות, ההבטחה לברקת יכולה לפגוע קלות במוטיבציה של חלק מהליכודניקים להשתתף במשמעת הקמפיין, אבל גם ככה זה קמפיין בעיקר של איש אחד. המחיר האמיתי שלה יתברר רק אחרי הבחירות. אם נתניהו יצליח להרכיב ממשלה, קרוב לוודאי שהם ישכחו לו את זה, אבל אם לא - הפזילה והשדרוג לברקת יהדהדו היטב בזכרונם.