אמש בגני התערוכה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז על ניצחון הלימונדה על החמוצים. נתניהו לא חיכה לתוצאות האמת בשביל לעלות על הבמה ולסמן וי של ניצחון, תוצאות המדגמים הספיקו בשביל להודיע על הבסת יריביו ולהשיק את הקרב הבא שהוא ינהל בשבועות הקרובים - הקרב על התודעה. ככל שמתבררות תוצאות האמת, מתגלה שהשמחה של נתניהו לא היתה מוקדמת: כחול לבן אכן נחלו תבוסה קשה, ואילו הוא, נגד כל הסיכויים, קיבל זריקת אמון מחודשת מהעם למרות, ואולי גם בגלל, שלושת כתבי האישום, והביא לליכוד את התוצאה הטובה ביותר בכל שנות כהונתו בראשות המפלגה והצליח, כדבריו, להפוך "לימונים ללימונדה".
יחד עם נתניהו, ברחבי בלוק הימין-חרדים פתחו במעגלי ריקודים והודיה, לרוב בהפרדה, וחגגו את ההתחזקות הניכרת ואת 5-4 המנדטים שעברו אליהם מגוש המרכז-שמאל מאז בחירות ספטמבר. במחנה הלא-ביבי חלמו על חגיגות כמו ב-1999, הפעם האחרונה שבה הצליחו להדיח את נתניהו מהשלטון, אבל הוא שיחזר דווקא את בחירות 2015, בהן התעלה על כל הציפיות הנמוכות וסיים את הבחירות בחגיגה גדולה.
בפני עצמן, החגיגות המוקדמות של נתניהו מוצדקות. עם קמפיין חד וממוקד הוא הפך את תנאי הפתיחה השליליים והביא הישג משמעותי ומרשים בקורות החיים שלו ושל הגוש שבראשו הוא עומד, וחסם את הנתיב של יריבו בני גנץ להקים ממשלה בלעדיו. אבל עד שלא תסתיים ספירת הקלפיות, נתניהו לא יוכל להכריז סופית על ניצחון - שמשמעותו רוב להרכבת ממשלה - אלא לכל היותר על תיקו מוחלט.
אל תפספס
מספירת יותר מ-90% מהקולות עולה שגוש הימין חרדים נע בין 59-60 מנדטים, אבל כל מנדט הוא משמעותי, ובמיוחד לחלומות בליכוד להגיע ל-61 בזכות קולות החיילים והנכים. אם זו אכן תהיה התוצאה הסופית, נתניהו יוכל להכריז על ניצחון בנוקאאוט משוגע ולחדש את כל שאיפות החסינות/התגברות שלו, ולנסות לדחות את פתיחת המשפט בעוד כשבועיים. אם זה ייגמר ב-60, כל שהוא יצטרך זה עריק אחד מהצד השני. אם זה ייגמר ב-59, הוא יצטרך שניים, וכן הלאה וכן הלאה.
בפועל, אם התוצאה תהיה פחות מ-60, למעשה יש רוב לגוש המרכז-שמאל-משותפת-ליברמן. רק שבניגוד ל"בלוק" של הימין והחרדים, הגוש הנגדי סובל מבעיה קשה של פיצול אידיאולוגי ופוליטי; כולם הצהירו בבחירות שלא ישבו עם נתניהו, אבל מרוב פסילות וחרמות הדדיים לא מצליחים לשלב ידיים ולהתנהג כמקשה אחת, ובכך הם מגישים לו את השלטון פעם אחר פעם. אם הם יישארו לכודים, ויהיו לנתניהו פחות מ-60 מנדטים, הם יכולים, באופן תיאורטי, למנוע ממנו את הניצחון.
העריק של צד אחד הוא הקדוש של הצד האחר
תוך כדי חגיגות הניצחון, אנשיו של נתניהו כבר השיקו את המערכה הבאה ופצחו בציד עריקים רשמי. ח"כ מיקי זוהר, שמכוון לתפקיד יו"ר הקואליציה, ודוברו של נתניהו, יונתן אוריך, כבר סימנו מספרית בין 3-6 ח"כים בצד השני שיכולים לעבור צד, והצהירו שגם ישנו את החוק בשביל זה כדי לעקוף את מגבלות הפרישה הנוכחיים. במערכת הפוליטית מצביעים בקלות על החשודים המיידיים בכחול לבן ובעבודה-גשר-מרצ, שיעמדו במוקד תשומת הלב בימים הקרובים ויקבלו הצעות מפתות בתמורה לתמיכה בממשלה בראשות נתניהו.
אצל גנץ, העיניים יהיו על חברי סיעת תל"מ, ובמיוחד על צביקה האוזר ויועז הנדל, הפלג הימני ביותר במפלגה שמקומו הטבעי בצד השני, ובח"כ עומר ינקלביץ', שכיכבה בפרשת ההקלטות של היועץ של גנץ, ישראל בכר, בתור מי שאומרת על יו"ר המפלגה שלה ש"הוא טיפש והוא אפס מאופס". ינקבליץ' פירסמה הכחשה חריפה לדברים, ומכחישה גם כעת שהיא מועמדת לעריקה. לפי דיווח ב"הארץ", בליכוד איימו לחשוף קטעים מביכים עליה מאותה קלטת לוהטת אם לא תעביר להם את תמיכתה. במפלגה מכחישים. גם יו"ר גשר אורלי לוי-אבקסיס הכחישה שוב ושוב שתחבור לנתניהו, אבל היא תעמוד שוב תחת לחץ כבד בשילוב פיתויים מפנקים לעזוב את שורות מפלגת השמאל המאוחדת והמכווצת שנקלעה אליה ולחזור הביתה לחיק הימין.
כל המועמדים כבר קיבלו בעבר הבטחות נדיבות למינויים ושלל תופינים בתמורה לעריקתם, וכולם סירבו; רק אחרי העקיצה המוצלחת של גדי יברקן בינואר האחרון, המחסום המוסרי-ערכי עשוי להתגמש. אחרי שלוש מערכות בחירות, כל מי שיסייע לימין בהרכבת ממשלה ימוסגר כגיבור ישראל, ויקטוף את התהילה כמי שמנע סבב בחירות רביעי. שלושת הח"כים המסומנים של כחול לבן, האוזר, הנדל וינקלביץ', צייצו כולם בצהריים הודעות הכחשה לרב סרן שמועתי והכריזו: "לא יקרה".
בימים הקרובים נתניהו ינסה למצוא דרך שתגרום להם למחוק את הציוצים האלה ולעבור לצדו; בעוד הוא ינסה לעשות זאת מהר ככל האפשר לפני פתיחת המשפט בעוד שבועיים שתזכיר לכולם שלמרות חגיגות הבחירות יש עדיין אירוע משפטי ופלילי, האתגר של גנץ והקוקפיט יהיה לשמור על לכידות ולמנוע התפרקות, למרות שהם המפסידים הברורים באירוע. כל עוד לנתניהו אין 61 מנדטים, זה הדבר היחיד שמשאיר להם סיכוי תאורטי להשלים את המשימה ולמנוע ממנו את ראשות הממשלה.
בהיעדר עריקים או עורקים בכחול לבן, ידיהם של הליכוד יפנו לכיוון עמיר פרץ ולוי-אבקסיס, וגם יתחדשו הניסיונות לשכנע את ליברמן לקצר את הפתיל, להודות בכישלונו, ולחזור לממשלת ימין-חרדים שממנה ברח לפני פחות משנה. ליברמן חזר הבוקר על ההצהרות התקיפות נגד החרדים, אבל הוא גם התחייב שלא יהיו בחירות רביעיות, כך שזה יכול להפוך למקרה פשוט של מילה נגד מילה שמחייב הפרה של הבטחה. וגם גנץ, מוכה בכישלון שלישי להביס את נתניהו, עוד צפוי לקבל הצעות סודיות ממתווכים, בתקווה שאחרי הניצחון נתניהו יצליח לפרק את כחול לבן. כולם מחכים לתוצאות האמת; ככל שנתניהו קרוב ל-61, כך השחקנים יידרשו לחשב מסלול מחדש.