המצב הכמעט חלומי של נתניהו, הפצלת בימין ובשמאל: 3 הערות על סגירת הרשימות

ריבוי המפלגות לא פסח הפעם על אף גוש, ומסכן המוני קולות מתחת לאחוז החסימה - השאלה מאיזה צד. נתניהו חוגג הישג אסטרטגי עם פיצול המשותפת אך גורלו יהיה תלוי בבנט ובעיקר בקורונה ההפכפכה - שבה הוא האחראי הבלעדי והבלבדי. וגם: על מפגן התעופה העצמית בשמאל שהתרסק

בווידאו הגשת הרשימות לכנסת - המשותפת התפרקה (צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: טל רזניק)

1. עם סגירת הרשימות, המפה של בחירות 2021 מתעצבת; גם אחרי גלי החיבורים והפרישות של השבוע האחרון - היא עדיין מפוצלת יותר מאי פעם. מחלת הפצלת, שלרוב תוקפת במרכז-שמאל, לא פסחה הפעם גם על הצד השני. מימין לליכוד מתמודדות לראשונה שלוש רשימות, ולא אחת או שתיים כפי שהיה בסבבי הבחירות הקודמים: תקווה חדשה של גדעון סער, ימינה של נפתלי בנט, והציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר.

בשמאל, אחרי נשורת מיזמי האגו בשבוע האחרון - יש חמש רשימות: יש עתיד, העבודה, מרצ, כחול לבן והכלכלית של ירון זליכה. הפצלת מדבקת, גם לרשימה המשותפת - הריצה העצמאית של מנסור עבאס פירקה אותה לשני חלקים. ורק נתניהו נותר מחוסן ועמיד: בתוך כל הפצלת בולט ליכוד אחד גדול, שנמצא בנקודת זינוק כמעט מיטבית להמשך הקמפיין, וליום שאחרי הבחירות.

הפצלת גם הורגת: 13 מפלגות מתמודדות על מקום בכנסת הבאה. בנוכחית, לשם השוואה, יש שמונה. בקודמת - נכנסו תשע מפלגות ולזו שלפניה נבחרו 11. בחישוב פשוט - לפחות שתיים עד חמש רשימות לא יעברו את אחוז החסימה. השאלה מאיזה צד, ומי יאבד יותר קולות.

עוד בוואלה!

בתום סגירת הרשימות: אלו המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-24

לכתבה המלאה
מי יאבד יותר קולות. נתניהו (צילום: לירון מולדובן )

המחנה המתנגד לנתניהו נמצא בסכנה יותר גדולה, עם ארבע מפלגות קטנות שמרחפות באזור לא בטוח - זליכה לא עובר את אחוז החסימה אבל ירוץ עד הסוף, גנץ נע ונד מעליו ומתחתיו ונחוש בינתיים לא לפרוש, והעבודה ומרצ עלולות להידרדר לתהום במאבק על בייס שמאלני מוגבל.

מצד שני, גם התכניות של נתניהו למיצוי קולות הימין במשחקי שיבוצים סרוגים השתבשו: ההחלטה של הבית היהודי לפרוש מהמרוץ ולתמוך בבנט משאירה את סמוטריץ' עם מפלגה כהניסטית קיצונית, שעשויה לדשדש באזור אחוז החסימה ולהעמיד בסכנה עשרות אלפי קולות, אם לא יותר.

העקיצה של בנט ברגע האחרון לא פוגמת בהישג האסטרטגי שנתניהו הבקיע אתמול, עם הגשת רשימת רע"מ בנפרד מהרשימה המשותפת. זה היה הפרויקט הגדול שלו ושל יו"ר הכנסת יריב לוין, שנועד לפרק את המכשול שמנע הקמת ממשלה בסבבים הקודמים, ולשבור את התיקו במשוואה. הרומן שלוין טיפח עם מנסור עבאס בכנסת, הציף את המתחים במשותפת עד כדי פירוק - ויחד עם החיזור הער של נתניהו אחר הקול הערבי החל לשנות את השיח.

המתנגדים לנתניהו בסכנה יותר גדולה. זליכה לאחר הגשת רשימתו, אתמול (צילום: אתר רשמי, ועדת הבחירות המרכזית)

אם עבאס יעבור את אחוז החסימה, הוא לא יונח אוטומטית בכיס הממליצים של היריב, ויכול להפוך לפרטנר בהצבעות גורליות. אם הוא לא יעבור, כפי שצופים הסקרים, אדרבא: הקולות פשוט ילכו לפח.

בכל מקרה, המשותפת נחלשת והמיאוס מהריב והאכזבה מהפוליטיקאים צפוי להוריד דרמטית את אחוזי ההצבעה במגזר. אחד ממקורבי נתניהו התגאה אתמול שמדובר ב"הצלחה מסחררת", ושלולא האירוע של סמוטריץ' - "היינו במצב חלומי".

2. בהתחשב במה שקורה מחוץ למערכת הבחירות בחודש האחרון, נתניהו אכן במצב חלומי. תוך כדי סגר מתמשך, ברמות תחלואה מטורפות ויותר מ-5,000 מתים, זעם ציבורי גדול על ההפרות ההמוניות ומחדלי האכיפה, ובצל כאוס מוחלט בקבלת ההחלטות - הליכוד שומר על יציבות בסקרים ולא יורד מאזור ה-30 מנדטים, בעוד כולם מסביב חולים בפצלת.

גם ההתחזקות של יאיר לפיד ויש עתיד מיטיבה עמו. היא גורעת קולות מסער ובנט ומחזירה את הבחירות לוויכוח שמאל-ימין ולא קרב בין ימין לימין. לא לחינם קמפיין הליכוד מתעלם מסער: ככל שהם יקטנו, לפיד יתבסס כמי שעומד בראש החץ להחלפתו, על כל הקשיים הקואליציוניים העתידיים הנלווים לכך.

הבסיס לדרישה של סער ובנט לקבל את תפקיד ראש הממשלה יתערער, והליכוד יוכל לצייר אותם כמי שמפילים ממשלת ימין וממליכים את השמאל. הגורל של נתניהו נמצא בעיקר בידיים של בנט - בלעדיו אין לו שום סיכוי להקים ממשלה. בבלפור משוכנעים שהוא מתכוון להפיל אותו, ואפשר לצפות למתקפות קשות במאמץ להחליש את כוחו.

בלעדיו אין לנתניהו שום סיכוי להקים ממשלה. בנט (צילום: אתר רשמי, אורי כהן)

אבל המצב החלומי של נתניהו תלוי גם בקורונה, אויב מסוכן ולא צפוי שיכול להתל בו ובנו בששת השבועות הנותרים. כך, אפקט החיסונים שאתו השיק את הקמפיין כבר נמוג, ופינה את מקומו למספרי חולים גואים וסיפורים שוברי לב על נספי הקורונה.

גם התכניות לפתוח הכול לקראת פסח, ולשגר המוני ישראלים מחוסנים עם דרכון ירוק לחופשות ביוון וקפריסין מיד אחרי הבחירות, לא בהכרח יסתדרו עם המוטציות והווריאנטים שמתגלים מדי שבוע. על אלו מתווסף הבלגן בקבלת ההחלטות בממשלה ובכנסת, שמבלבל, ממרמר ומעייף את הציבור.

אמש, קרבות הסגר בממשלה הגיעו לשיא חדש של ביזיון: אחרי שבמשך יומיים נתניהו מסמס ועיכב את ישיבת הממשלה באופן חד צדדי, הוא ניסה לכפות על כחול לבן את הארכת הסגר, בניגוד לעמדתם, ובעיקר בניגוד לסעיף הפריטטיות בהסכם הקואליציוני, שדורש את הסכמתם להצבעה על כל הצעה.

צעקות ביניהם הפכו באחרונה לדבר שבשגרה. נתניהו וגנץ בישיבת ממשלה (צילום: אתר רשמי, מרק ישראל סלם/פלאש 90)
זו שיטת נתניהו: את הקרדיט על מבצע החיסונים הוא לקח רק לעצמו, אך את הכשלונות הוא מפיל על אחרים

צעקות בין נתניהו וגנץ הפכו באחרונה לדבר שבשגרה, אך הפעם האירוע הדרדר גם לעימות חריף עם הצמרת המשפטית, ומתקפה קשה של נתניהו ואמיר אוחנה על היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שקבע שלאור סעיף הפריטטיות ההצבעה בטלה. תוך כדי, צייצני הליכוד כבר החלו לזמר ‏את ההאשמות החמורות שהוטחו בשיחת הזום הלילית הסוערת, לפיהם גנץ ומנדלבליט מסכנים את בריאותם של אזרחי המדינה.

זו שיטת נתניהו: את הקרדיט על מבצע החיסונים הוא לקח רק לעצמו, אך את הכשלונות הוא מפיל על אחרים. כחול לבן אכן גילתה עמוד שדרה רק ברגע שהוכרזו בחירות, אבל את משחקי הכוח והתרגילים - הוא לרוב זה שיוזם ומוביל. מבחינת יריביו הפוליטיים - גנץ לא רלוונטי. והם יעשו כמיטב יכולתם עד הבחירות לסמן רק אותו כאחראי הבלבדי והבלעדי לברדק.

3. במיתולוגיה היוונית מסופר על דדאלוס ואיקרוס, אב ובנו שניסו לרחף אל החופש עם כנפי נוצות מלאכותיות. איקרוס, הבן ההרפתקן והפזיז, לא הקשיב לעצת אביו והתקרב יותר מדי לאור השמש, שהמיסה את כנפיו והפילה אותו אל מותו. כך, גם מפגן התעופה העצמית שהתחולל בשמי גוש המרכז-שמאל והתרסק השבוע התרסקות מפוארת.

משה יעלון, עפר שלח ורון חולדאי, חשבו שיש להם מתת אל שאיתו ימריאו להנהגת האלטרנטיבה - ונשרפו במבחן המציאות. כל המיזמים האישיים שאיתם תיכננו להשתלב במערכת הפוליטית לא התרוממו, והם הבינו שלא קראו נכון את מפת השמים.

הטרנד הלוהט של הבחירות הקודמות, מיזוגים ורשימות מאוחדות, איבד את ערכו אחרי הטראומות של פירוק כחול לבן והעבודה-גשר-מרצ. כל המפלגות שנכוו - יש עתיד, העבודה ומרצ - החליטו שהם יכולים להסתדר בלי איחוד, והשאירו את המעופפים בין שמים לארץ.

הטרנד הפעם היה נשירה. חולדאי בהצהרה על הקמת מפלגתו (צילום: אתר רשמי, נס הפקות)

הטרנד הפעם היה נשירה: יעלון, חולדאי ושלח ניסו להנדס חיבור או איחוד שישאיר אותם במשחק, אבל ללא הצלחה. אבי ניסנקורן, שותפו של חולדאי, היה הראשון לזהות את הנשורת ופרש כבר ביום ראשון. יעלון - יום אחריו. שלח וחולדאי המתינו והמתינו למרב מיכאלי, שלא הסכימה לנהל מגעים עד אחרי הפריימריז לרשימת העבודה. בינתיים, לאור ההתחזקות בסקרים, היא עלתה על טיסה משל עצמה. בלעדיהם.

הזינוק של מיכאלי הפתיע את כולם. התכניות המקוריות של שלח וחולדאי להוביל את השמאל המתחדש ושהיא תיכנס תחתם ירדו לטמיון, ובעוד המחיר שלהם ירד מתחת לאחוז החסימה, העבודה עברה למגמת צמיחה והעלתה את המחיר שלה.

עלתה על טיסה משל עצמה, בלי חולדאי ושלח. מרב מיכאלי לאחר הפריימריז בעבודה (צילום: ראובן קסטרו)

כמו לפיד, מיכאלי סירבה מראש לכל הצעה שכללה מיזוג או איחוד רשימות, ולא רצתה לקחת על כתפיה את המיזמים הכושלים של חולדאי ושלח. היא משכה את המגעים איתם עד הרגע האחרון, וכשכבר החלו - לא הביאה הצעה משמעותית עם תוכן. עם שלח היא נפגשה אתמול פעמיים, ואפילו לא הציעה לו מקום ברשימה, בנימוק של נאמנות לנבחרת הפריימריז.

גם חולדאי וגם שלח טעו בניווט. חולדאי היה יכול מלכתחילה להתמודד על ראשות העבודה ושלח סירב להצעה לרוץ בפריימריז. אבל שניהם היו יכולים לחזק את רשימת העבודה, שבהרכבה הנוכחי צבועה בגוון דומה מאוד למרצ, שכבר החלה להיחלש בעקבות הדרמות אצל מפלגת האחות.

מיכאלי ויתרה על שלח וחולדאי, שהיו יכולים לחדד את ההבדלים בין שתי המפלגות ולקרוץ גם לבוחרי לפיד. לא מן הנמנע שהיא תמצא את עצמה בהמשך בקרב הישרדות ראש בראש עם מרצ על מאגר מנדטים מוגבל, ותתקשה לשמור על הגובה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully