בית המשפט העליון אישר היום (ראשון) לאבתיסאם מראענה-מנוחין, המשובצת במקום השביעי ברשימת העבודה, להתמודד בבחירות לכנסת. בכך, הפך בית המשפט את החלטת ועדת הבחירות, שלפני שבועיים הצביעה לפסול אותה מהתמודדות.
שמונה מהשופטים תמכו בהתמודדותה של מראענה-מנוחין בבחירות, בעוד שופט יחיד, דוד מינץ, חשב שיש לפסול אותה. השופטים שתמכו באישור התמודדותה היו הנשיאה אסתר חיות והשופטים ניל הנדל, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון וג'ורג' קרא.
לקריאה נוספת
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, אמרה כי "התשתית הראייתית ששימשה בסיס להחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מראענה היא מצומצמת וברובה מבוססת על פרסומים מלפני שנים. התבטאויותיה של מראענה באותם הפרסומים הן אכן בעייתיות ומקוממות ביותר, וכפי שהיא עצמה בחרה לכנות חלק מהן בדיעבד - 'עלובות'. אך כפי שכבר חזרנו ושנינו, תחושת קבס לחוד ועילות הפסילה הסטטוטוריות לחוד".
חיות התייחסה לדברים שאמרה מראענה בריאיון ב"מגזין המושבות", ואמרה כי "לא שוכנעתי כי איזו מן ההתבטאויות של מראענה ובכלל זה ההתבטאות בנוגע לזכרון יעקב, עולה ולו בקירוב כדי תמיכה במאבק מזוין, לא כל שכן במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור. עוצמה יהודית בחרה לצטט בבקשתה חלקים בלבד מאמירתה המלאה של מראענה, ולהציג התבטאות זו בתור קריאה להשמדת מועצה מקומית בישראל. עיון בציטוט זה בהקשרו המלא מעלה, לכל הפחות, ספק באשר לפרשנות שמנסה עוצמה יהודית לייחס לדבריה".
"מועמדות בבחירות אינה פרס, הניתן רק לאזרחים למופת או רק לכאלה שדעותיהם רצויות לאחרים", כתבה השופטת דפנה ברק-ארז. "בכך מתחיל הדיון בתיק זה, ובמידה רבה אף מסתיים בו... בדבריכם. אולם, הדרך למועמדות לכנסת אינה אמורה לעבור בכור המצרף של 'בדיקת ניקיון' ביחס לכל פרסום מן העבר שכבר אינו מייצג את פועלו הציבורי של אדם. השאלה שיש לשאול היא עד כמה הדברים, קשים וכואבים ככל שיהיו, משקפים את עמדותיה ודרכה של המועמדת באופן כללי, ובעת הזו בפרט".
מפלגת העבודה בירכה על ההחלטה, ומסרה כי "בית המשפט העליון אמר את דברו. המועמדת אבתיסאם מראענה-מנוחין הביעה חרטה על הדברים שכתבה לפני למעלה מעשור. אנחנו רואים את הפרשה מאחורינו ונערכים לבניית עתיד חדש למדינת ישראל; עתיד של חיבור ושיתוף חלקי החברה הישראלית לטובת כל אזרחית ואזרח".
יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, שמפלגתו הגישה את הבקשה לפסילת מראענה, ביקר בחריפות את החלטת בית המשפט. "שוב בית המשפט העליון מוכיח שהוא לא מסוגל לפסול תומכת טרור. ההחלטה המבישה והמנוגדת לחוק להכשיר את מי שקוראת להשמיד את זכרון יעקב, לועגת לניצולי שואה ובזה לחיילי צה"ל - מעלה מסקנה אחת בלבד: בבחירות הקרובות יש לעם ישראל הזדמנות לבחור בממשלת ימין חזקה עם ציונות דתית גדולה, שתגוון את הרכב בית המשפט העליון ותבצע את התיקונים הנדרשים במערכת המשפט".
בן גביר הוסיף כי "כל בר דעת מבין שהנימוקים לפיהם מראענה 'התנצלה' על דבריה שווים כקליפת השום ועל עשירית מדבריה של מראענה נפסלו ד"ר בן ארי, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין, ולהם לא הועילה כל התנצלות. כעת יש הזדמנות נדירה להביא להקמת ממשלה שתערוך רפורמה אמיתית בעולם המשפט".
יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין (ליכוד), אמר כי החלטת בית המשפט לאשר את ההתמודדות היא טעות קשה. "בית המשפט העליון שוב נכשל ערכית ומוסרית בהגנה על הערכים הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל, בראשם זכר קורבנות השואה. החלטת השופטים להתיר התמודדות לכנסת למי שביזתה את ששת המיליונים בכוונה לפגוע היא טעות קשה. זוהי עוד הוכחה לכך שבתי המשפט זקוקים לשינוי יסודי ולרפורמה מקיפה, בראש ובראשונה בשיטת בחירת השופטים", אמר.
עו"ד גיא בוסי ממשרד בוסי, נגבי, אביאני, כהן איל ושות', שייצג את מראענה בהליך, אמר כי "בית המשפט העליון הציל את הפוליטיקאים המרכיבים את ועדת הבחירות מידי עצמם. פסילת רשימת מועמדים ועל אחת כמה וכמה מועמד ספציפי, חובה שתעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד. אבתיסאם מראענה כתבה דברים מקוממים ומרתיחים, אך מכאן ועד הדרישה לפסילתה רחוקה הדרך. תיאטרון האבסורד השב וחוזר על עצמו כל מערכת בחירות חייב להיפסק. יש ליטול מחברי הכנסת את הזכות לקבוע אל מול מי יתמודדו בבחירות, באמצעות חקיקה וכל המקדים הרי זה משובח".
בשבוע שעבר בג"ץ דן בשאלה האם מראענה-מנוחין התנצלה על הדברים שאמרה בריאיון ב"מגזין המושבות", והאם היא חוזרת מהם. בג"ץ נדרש לדיון בעקבות ההצבעה בוועדת הבחירות, בה נפסלה מועמדותה של מראענה-מנוחין ברוב של 16 תומכים מול 15 מתנגדים. את בקשות הפסילה לוועדה הגישו רשימת עוצמה יהודית ומעוזיה סגל, שנפצע באורח קשה ביותר בקרב החווה הסינית.
"שלא ישתמע לשתי פנים, אני מתנצלת על כל דבר שהיה יכול להישמע גזעני, מסית, לא אוהב, לא אוהד", אמרה אז מראענה בדיון. "מעולם לא הסתתי נגד אף אדם. אני נשואה שנים לבחור יהודי בשם בועז. בחור מהמם, ואנחנו מגדלים יחד את הילדה שלנו בת השש. היא מאה אחוז יהודיה ומאה אחוז ערביה".
מראענה-מנוחין התייחסה לראיון שנתנה לכתב יואב איתיאל (כיום כתב וואלה! NEWS) ב"מגזין המושבות" ואמרה כי "ב-2008 בדיוק קברתי את אבא שלי. הגיע עיתונאי, נחמד, מנוסה בראיונות. מה לעשות, אני יכולה לטעות בלשוני. אני לא קראתי להשמדת זכרון יעקב. זכרון ופרדיס זה מקומות שאי אפשר להפריד אותם. זה הקיום שלנו. גיאוגרפית, מוסרית, חברתית".
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אמר לפני הדיון בוועדת הבחירות כי הוא סבור שאין לפסול מועמדותה של מראענה-מנוחין. "לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, לנוכח פסיקת בית המשפט העליון ביחס לאמות המידה לפסילת מועמדים, חומר הראיות המצומצם שהוצג במסגרת שתי הבקשות לפסילת מועמדותה לכנסת של המשיבה, שרובו ככולו כלל אינו מבסס אף לא אחת משלוש עילות הפסילה", נכתב בעמדת מנדלבליט.
"(הוא) אינו מקים תשתית ראייתית לקבלתן של בקשות הפסילה, ובוודאי שלא הצטברה "מסה ראייתית קריטית" של ראיות חד-משמעיות, ברורות ומשכנעות ביחס לאחת לפחות משלוש עילות הפסילה, המתחייבת לפי פסיקת בית המשפט העליון לשם פסילת מועמד מלהתמודד בבחירות לכנסת".
מראענה הביעה מוקדם יותר החודש חרטה על הפוסט שכתבה ב-2013, בו אמרה שהיא לא עמדה בצפירה ביום הזיכרון. בריאיון בחדשות 12, אמרה מרעאנה כי "אני עומדת בצפירה כשאני בחוץ. אני מצטערת שזה (הפוסט) פוגע בכל לב של אמא או אבא או אח או אחות ששכל את הבן שלו". היא הוסיפה כי "זה סטטוס ישן מאוד ועלוב. היום, אם הייתי משכתבת אותו, כותבת אותו מחדש, לא הייתי כותבת אותו בכלל".