האתגר הגדול ביותר עבור פעילי המפלגות בחברה הערבית היה ונשאר הוצאת הבוחרים לקלפיות. למרות זאת, ואולי בשל הדרמה הפוליטית ברשימה המשותפת, כולל פרישתה של רע"ם, הרחוב הערבי נותר אדיש. זאת, לאחר ששיעור המצביעים ביישובים הערביים בבחירות האחרונות עמד על 64.8%, עלייה עקבית מ-49.2% שהצביעו בבחירות לכנסת ה-21 ומ-59.2% בכנסת ה-22.
"ברחוב הערבי לא כל כך חשים התרגשות של בחירות", אומר אחד ממנהיגי הציבור הערבי, שבחר שלא להיות מצוטט. לא מתרגשים, אבל חוששים ועוקבים.
הצטרפו למשדר הבחירות המיוחד של וואלה! ו-103FM ביום רביעי ב-07:00 עם כל התוצאות, הפרשנויות והניתוחים בבוקר שאחרי הדרמה
לקריאה נוספת בנושא
"השחקנים הרגילים ישנו בעמידה, כרגיל חשבו שאנחנו אוטומטית מצביעים להם", אמר לוואלה! בילאל חסדייה בן ה-40 מהיישוב פוריידיס הסמוך לזכרון יעקב, נשוי ואב לשתי בנות, שעדיין מתלבט למי יצביע. "הקמפיין של המשותפת היה חלש, בלי מסרים ברורים. דווקא רע"ם באו עם מסר ממוקד, וחייבים להודות על האמת - גם 'אבו יאיר' היה שחקן מרכזי".
חסדייה טוען שצעירי החברה הערבית מחפשים שינוי. "לצעירים נמאס מההנהגה הקיימת, שלא תורמת בכלל למאבק שלנו לשיווין אזרחי", אמר. "אנחנו מייחלים לשינוי, שנעלה על המגרש, נבקיע שערים וננצח. מספיק שההורים שלנו ישבו עשרות שנים ביציע. אנחנו לא בכיס של אף אחד ומצביעים כל אחד על פי מצפונו, אמונתו ולפי האינטרסים שלו. הבחירות האלה הוכיחו שהקול הערבי שווה לקול היהודי וכל המפלגות נאבקות עליו. נקווה שכולם ייצאו להצביע".
החשש העיקרי במפלגות הערביות הוא שילוב קטסטרופלי של ירידה באחוזי ההצבעה, תוך עלייה בשיעור ההצבעה למפלגות הציוניות. במפלגות פוחדים מאובדן של כשליש במספר המנדטים שהשיגו בעבר הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה, ממנה התפצלה רע"ם בראשות מנסור עבאס. אם השלם נתן בבחירות האחרונות תוצאה גדולה מסכום חלקיו, אז עתה עלול הייצוג הערבי להצטמק.
לפי סקר של חברת המחקר סטאט-נט בניהול יוסף מקלדה מיום שישי שעבר, 19-18% מהבוחרים הערבים יצביעו למפלגות ציוניות, 30% לרע"ם ובין 52-50% לרשימה המשותפת. "זה מעמיד את רע"ם עם ארבעה וחצי מנדטים, ואם היא הצליחה להביא עוד 15 אלף בוחרים השבוע - היא עשויה לקבל חמישה מנדטים ולהיות ההפתעה האמיתית של הבחירות", אומר מקלדה. הסקר שלו צופה רק 58-57% אחוזי הצבעה, אך לדבריו "כל אירוע הסתה חריג במהלך היום עשוי לשנות נתון זה בצורה משמעותית". לדבריו, "זו הייתה מערכת בחירות מאד יצרית, הדת נכנסה מאוד חזק מצד התנועה האיסלמית ורע"ם, שטוענות שכל הפיצול בא בגלל הריחוק באג'נדות, שמשם זה התחיל".
"יש אווירת שבר בשל האכזבה מכך שאי אפשר היה להמשיך יחד ברשימה המשותפת", אמר ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערביים בישראל. "יש תחושה שהרבה אנשים רוצים להעניש את המנהיגות על הפיצול, שבא דווקא לאחר ההישג של המשותפת בבחירות האחרונות", אמר. במקביל, טען כי יש תחושה שמכירים עכשיו יותר בכוחה של החברה הערבית. "הקול הערבי הפך להיות קול חשוב והמצביע הערבי מחוזר. יש פחות הסתה גזענית כלפיו. אנשים כמו נתניהו וליברמן שינו לגמרי את השיח הפוליטי שלהם בעקבות הכשלון לקושש קולות בבחירות הקודמות, שבמהלכן ההתקפה הגזענית לא עבדה".
פרח טען כי "הזליגה" למפלגות הציוניות בנסיגה. עם זאת, הוסיף כי ייתכן שקמפיין "כולנו אבו יאיר" של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כולל שלטי החוצות שנתלו והוסרו בריכוזים ערביים, הצליח לאסוף את הקולות שניתנו בבחירות האחרונות לכחול לבן ומרצ, וכי אולי בכל זאת יוסיפו מנדט-שניים לליכוד. "הוא צפוי לנחול אכזבה קשה אצל הערבים הדרוזים, שתמכו בכחול לבן בגלל ח"כ ע'דיר מריח והפעם מגלים אפאתיות", אמר פרח.
צריך לזכור שהבחירות הנוכחיות באות על רקע הישגים חסרי תקדים בבחירות 2020, וכפי שציין ד"ר אריק רודניצקי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לא רק ש-15 נציגים נבחרו מטעם הרשימה המשותפת לכנסת, אלא לראשונה נבחרה אישה מטעם כל אחת מארבע המפלגות שהרכיבו את הרשימה. בסך הכול נבחרו ארבע נשים, שהיוו 27% מחברי הסיעה. הרשימה המשותפת הובילה את סיעות המשכן גם בגיוון הדתי של נבחריה: עשרה מוסלמים, שלושה נוצרים, דרוזי ויהודי. ההישגים הללו עלולים לרדת לטמיון בבחירות ולהוביל לייצוג מוגבל. בשיח ברחוב איש אינו מציין את הערבים ששובצו לראשונה במפלגות הציוניות, לא את נאיל זועבי בליכוד, ולא את אבתיסאם מראענה בעבודה.
דומה שהפיצול קטע את תהליך הפלורליזציה וה'חד"שיזציה' של המשותפת, תוך שהביא גם ל'רע"מיזציה' של הקמפיינים. ניתן להבחין בפחות דיבור על קיום משותף, ויותר כנסי בחירות בהם קיימת הפרדה בין גברים ונשים, גם אצל הרשימה המשותפת. קיים גם חשש לדבר בגלוי על ערכים פמיניסטים, לתמוך בזכויות להט"בים ולפעול למען נישואים אזרחיים, הנדרשים לא מעט בחברה הערבית המוסלמית-נוצרית. בשל כך, יש מי שקורא לא להצביע למפלגות הערביות ויש מי שקוראים לא להצביע בבחירות כלל.
בד בבד, ישנה פחות התלהבות בקרב הצעירים, וחלק גדול מהם, בייחוד אלו הפעילים פוליטית, חברו לתנועות שלא משתתפות במשחק הפרלמנטרי הישראלי. רבים מהצעירים שמפגינים שבוע אחר שבוע באום אל-פחם לא ילכו להצביע כלל.
"הבחירות האלה גורליות גם ליציבות הפוליטית וגם לעתיד החברה הערבית, ובמקום זאת הן היו הכי מכוערות מבחינת המסרים אחד נגד השני", אמר ינאל ג'בארין, פעיל פוליטי בן 23 מאום אל פחם. "יש שני מחנות עם אג'נדה שונה לגמרי. הצעירים לא הרגישו שהם בלב קמפיין הבחירות בכלל. במקום זאת הם שמעו הצהרות של מחנה נגד מחנה מאנשים שעד לפני שלושה חדשים היו שותפים. זה מתפרש כ'פייק', וזה יפגע בשיעורי ההצבעה".
ג'בארין, בוגר האוניברסיטה העברית בתקשורת ומדעי המדינה, הוסיף כי "יש גם כאלה שהגיעו למסקנה שהמחאה ברחוב משפיעה יותר מאשר בכנסת. אני אישית מאמין בשילוב של שניהם. לכן אני כן אצביע, בנוסף להפגנות שהייתי פעיל בהן גם בבלפור וגם באום אל-פחם".
ישנם גם המזכירים שאם מנסור עבאס ומפלגתו יעברו את אחוז החסימה, הוא יוכל ככל הנראה להתפאר בכך שרע"ם היא המפלגה החזקה ביותר בציבור הערבי. הדבר יסייע לו להצדיק את ההתפצלות מהגוף הקודם בו יו"ר חד"ש, איימן עודה, היה יו"ר הרשימה ויו"ר תע"ל, אחמד טיבי, היה יו"ר הסיעה, בעוד עבאס נותר כמעין כינור שלישי, למרות חוזקו היחסי. "במקביל, קיים חשש שרע"ם לא תעבור, הכול ירד לטמיון וכרגיל ביבי ייצא המרוויח", אומר אחד הפעילים.