בתוך הערפל הפוליטי הכבד והקודר, קרן אור בודדה נזקפה אתמול (חמישי) מוועדת הבחירות המרכזית. במהירות ויעילות שיא, גם תחת הגבלות הקורונה, ספירת הקולות הסתיימה מוקדם מהמצופה, ושחררה את ראשי המפלגות לחגוג את חג הפסח עם תוצאות אמת ברורות שאיתן מתחיל המשחק של היום שאחרי. מכאן והלאה, שום דבר לא יהיה יעיל או מהיר בכלל: תוצאות האמת מבשרות שאין באופק אף תרחיש פשוט שיוביל להקמת ממשלה. ובליל הסדר של הפוליטיקאים השנה יתווסף מזמור חדש: "בצאת ישראל מהפלונטר".
הכותרת הגדולה של הבחירות הרביעיות היא שראש הממשלה בנימין נתניהו שוב לא הצליח להשיג את מספר החלומות 61 שמוביל אותנו מסבב לסבב. גם בפעם הרביעית, רוב הציבור לא הצביע למפלגות שהצהירו לו אמונים ומוכנות לתמוך בכל מהלך חסינות שישאיר אותו ואת הימין בשלטון. ליבת הבלוק הנאמן של הליכוד, הסיעות החרדיות והציונות הדתית, קיבלה 52 מנדטים, וגם עם ימינה - מגיעה ל-59 בלבד.
אבל לגוש המתנגד לו, שמנסה למתג את עצמו מחדש כעת תחת השם "גוש השינוי", אין אפילו רוב חוסם: העמדה הבלתי מזדהה של רע"ם משאירה את מתנגדי נתניהו עם 57 מנדטים בלבד, ומגבילה את היכולת שלהם להוביל מהלכים בכנסת, שלא לדבר על גיבוש קואליציה להחלפת השלטון. כך שנתניהו אולי לא ניצח, אבל הוא עדיין לא הפסיד.
לקריאה נוספת על הבחירות
כדי שנתניהו יפסיד, יריביו צריכים להביס אותו - רק שבמפת המנדטים של הכנסת ה-24 המשימה מורכבת מתמיד וכוללת שני לשונות מאזניים שעל פיהם יישק דבר: הגוש שמתנגד לנתניהו כולל שבע מפלגות - יש עתיד, כחול לבן, ישראל ביתנו, העבודה, תקווה חדשה, מרצ והרשימה המשותפת - עם אינטרסים הפוכים צולבים, השקפות עולם הפוכות, ופסילות וחרמות.
אין בו נתיב להקמת ממשלה בלי שיתוף פעולה של הרשימה המשותפת, ותקווה חדשה מטילה עליה וטו; אין בו אפילו נתיב לתוכנית ההשתלטות על הכנסת של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, כי רע"ם והמשותפת לא ממהרות להצטרף למהלך להחלפת היו"ר ולחקיקת חוק שימנע את ראשות הממשלה ממי שהוגש נגדו כתב אישום. בלי יו"ר רע"ם מנסור עבאס, ובעיקר בלי יו"ר ימינה נפתלי בנט - כל הדרכים להחלפת נתניהו חסומות, ובשבועות הקרובים הוא יעשה הכול כדי לוודא שכך זה יישאר.
בצד השני, ליברמן, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ויו"ר תקווה חדשה גדעון סער נחושים שהפעם הם יצליחו. עוד לפני פרסום תוצאות האמת הם כבר החלו בתיאומים ומגעים לגבי ההמשך. ההחלטה הראשונה שתיפול לפתחו של הגוש היא סבב ההמלצות בבית הנשיא, ויש חילוקי דעות לגבי הטקטיקה מול נתניהו ומי צריך לקחת את המנדט ראשון. הנשיא ריבלין בכוונה לוקח את הזמן ורק בסוף השבוע הבא, אולי אחרי החג, יתחיל טקס ההמלצות.
עד אז, הם ינסו לקבל קריאת כיוון מבנט - ועל סיכויי ההצטרפות שלו למהלך שיחליף את השלטון. כדי שבנט יעבור צד, מודים בכירים במרכז-שמאל, לא תהיה ברירה אלא להציע לו את המלכות - ראשות הממשלה. זו תהיה שעת מבחן להצהרות האלטרואיסטיות של לפיד שיהיה מוכן לוותר על התפקיד כדי להזיז את נתניהו, אבל בעיקר שעת מבחן לבנט - שלא בהכרח בשל להניף את הגרדום על המנהיג הכי פופולרי שהיה לימין אי פעם.
אין סימטריה
בנט ועבאס הם השולטים בדינמיקה בשבועות הקרובים - כשמצד אחד לפיד וסער מתדפקים על דלתותיהם ומהצד השני נתניהו שינסה לסגור אותם עם בריח. המאמץ העיקרי של בלפור, במקביל לניסיונות לאתר עריקים, יופנה ללחץ מסיבי מימין על בנט ותחזוק שקט של הציר עם רע"ם. יו"ר הציוניות הדתית בצלאל סמוטריץ' אמנם הוריד אתמול בחדות את האפשרות שהאצבעות של עבאס וחבריו ישביעו אותו לתפקיד שר, אבל נתניהו ינסה לשמור אותו בכיס שלו כדי לבלום כל מהלך של הגוש הנגדי. גם לבנט ושותפתו לרשימה איילת שקד ישוגרו שליחים עם הצעות מפתות על שריונים ותפקידים.
במקביל, בליכוד מתכננים מחאות והפגנות על ראשיהם ובתיהם של חברי ימינה ותקווה חדשה, ולעשות דה-לגיטימציה לכל חבירה לשמאל ולח"כים הערבים. אמנם, גם הם דנים ברצינות באפשרות להקים ממשלת מיעוט בתמיכה חיצונית של רע"ם אם יכולו כל הקיצין, אבל כמו שאומרים בעברית ביביסטית - "זה לא אותו דבר".
זה באמת לא אותו דבר: נתניהו לא פוסל אף אחד, פותח את הדלת לרווחה ומשגר הצעות פיתוי לאנשים שעד לפני רגע טינפו עליו כמו זאב אלקין ויפעת שאשא ביטון מתקווה חדשה, ומטפח קשר גם עם בעלי הברית של חמאס כדי לשמור על השלטון. היריבים שלו, מאידך, הם פיינשמקרים: גם פוסלים אותו וגם מחרימים בינם לבין עצמם - וכבולים ברשת של התחייבויות קמפיין מוקדמות לא לשתף פעולה עם גורם כזה או אחר.
סער רוצה להחליף את נתניהו אבל התחייב שלא עם איימן עודה ואחמד טיבי, ליברמן לא מת על הרשימה משותפת אבל הצהיר מראש שהוא לא מוכן לשמוע על החרדים, בנט הטיל וטו על המשותפת, מרצ, ואפילו על האצבע של אבתיסאם מרעאנה, מספר 7 במפלגת העבודה, הכריז שהוא לא מוכן להסתמך. בחלומם של בנט וסער, בסוף גם החרדים יתייאשו מנתניהו וייכנסו למשוואה - ויבלעו שנים של שנאה וחרם על לפיד.
על פניו, חזרנו בדיוק לאותה נקודה: אם כל ההבטחות קדושות, אין אף תרחיש שיוביל להקמת ממשלה. לכן, רבים במערכת הפוליטית פוסקים בקלילות שסבב בחירות חמישי הוא התרחיש הכי סביר. אבל לפני שנכנעים לבנאליות ולנורמליזציה של הבחירות החוזרות והנשנות שהשתלטו על חיינו, חייבים להשאיר פתח לקלישאה שבפוליטיקה הכול אפשרי. יש עוד שבועות ארוכים של תמרונים, פתיחת צירים ותרגילים בפתח. כן, זה יהיה מטורף אם בסוף יהיה ראש ממשלה עם 7 מנדטים. כמעט מטורף כמו שנתניהו יקים ממשלה עם אנשי התנועה האסלאמיסטית, או שהמדינה תצא לבחירות חמישיות תוך שנתיים וחצי בגלל סיפור של איש אחד. הדרך היחידה למנוע את זה - היא שמישהו ישבור את מילתו.