הפיגוע הקשה שאירע בשבת בחברון, שבו נרצח רונן חנניה לעיני בנו ושלושה נוספים נפצעו, מזכיר אירועי טרור קשים מהעבר שהתרחשו ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת. כמו השבוע, גם בפעמים הקודמות מערכות הבחירות היו סוערות וצמודות ויש שייחסו לפיגועים השפעה על תוצאות הבחירות.
הפיגוע בקו 961
אירוע כזה התרחש ב-30 באוקטובר 1988, פחות מ-48 שעות לפני יום הבחירות לכנסת ה-12. באותו יום, יום ראשון לפנות ערב, נסע אוטובוס בקו 961 של אגד מטבריה לירושלים. כשהגיע לפאתי יריחו הגיחו שלושה מחבלים והשליכו עליו בקבוקי תבערה. האוטובוס התלקח במהרה.
רחל וייס, בת 26, שניסתה לחלץ את שלושת ילדיה הקטנים, אפרים, נתנאל ורפאל, נשרפה איתם למוות. דוד דלרוזה, חייל נח"ל בן 19 מירושלים, היה מנוסעי האוטובוס. באותו יום עשה את דרכו לירושלים, לביצוע ניתוח קל, כדי להעלות את הפרופיל הרפואי ולהשתתף בצניחה. כשניסה להציל את האם וילדיה, נכווה קשה בידיו ובפניו. ריאותיו ולבו נפגעו קשה. כעבור כמה שבועות מת מפצעיו, בבית חולים בלונדון, שם היה אמור לעבור ניתוח להשתלת איברים.
אל תפספס
הפיגוע הקשה, במהלך האינתיפאדה הראשונה, הכה את ישראל בהלם. כעבור יממה וחצי, ב-1 בנובמבר, הלכו המצביעים לקלפיות, להצביע לכנסת ה-12. הבחירות הגיעו בתום ארבע שנים של ממשלת אחדות. שמעון פרס שהחל את הקדנציה כראש ממשלה, התחלף אחרי שנתיים עם יצחק שמיר. יצחק רבין כיהן כשר הביטחון. יום לאחר הפיגוע נעצרו המחבלים ורבין קרא לפרקליטות הצבאית כי תשקול לבקש עונש מוות למחבלים. אולם, נראה שזה כבר לא עזר לרבין ולפרס. קמפיין הבחירות של הליכוד ייחס למערך מדיניות תבוסתנית והזהיר מפני ויתורים והתגברות הפיגועים. "אם חס וחלילה פרס יהיה בשלטון, יחגגו בשטחים", נאמר בתשדירי הליכוד שקדמו כמובן לפיגוע.
הבחירות היו צמודות ובסיומן ניצחה הליכוד בראשות שמיר את המערך בראשות פרס, על חודו של מנדט: 39-40. המערך ירדה בחמישה מנדטים מבחירות 1984, והליכוד איבדה רק מנדט אחד. מפלגות הימין - צומת של רפול, מולדת של רחבעם זאבי והתחיה בראשות יובל נאמן, גרפו שבעה מנדטים. רבים ייחסו את הפסד המערך לפיגוע הקשה.
הפיגוע ביריחו נחשב לאירוע המשמעותי ביותר שגרם לתזוזת בוחרים ביום הקלפי, גם בשל ההקשר שלו- מערכת בחירות שהתמקדה באינתיפאדה והשלכותיה, גם בשל הטרגדיה הקשה וגם בשל הסמיכות הרבה ליום הבחירות.
כאמור, בהיסטוריה של הבחירות בישראל היו פיגועים ואירועים ביטחוניים נוספים שבראייה לאחור ייחסו להם השפעה על תוצאות הבחירות. שלוש שנים וחצי אחרי האסון ביריחו, ב-24 במאי 1992, כחודש לפני הבחירות לכנסת ה-13, נרצחה בדקירות סכין בבת ים, הלנה ראפ, נערה בת 15. הרוצח היה פלסטיני מעזה.
רצח הנערה הגיע לאחר שורת פיגועי דקירה שהגבירו את תחושת חוסר הביטחון של תושבי ישראל. בעקבות הפיגוע פרצו בבת ים הפגנות סוערות והוא הפך לאירוע ששב ועלה במהלך הבחירות, בסיומן זכתה מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין הביטחוניסט ב-44 מנדטים. הליכוד עם שמיר צנחה ל-32 מנדטים.
גם הבחירות לכנסת ה-14, ב-1996, נערכו בצלם של אירועים ביטחוניים קשים. שמעון פרס נכנס למערכת הבחירות כמועמד מפלגת העבודה, כשהוא מוביל בפער ניכר על בנימין נתניהו, מועמד הליכוד. פרס היה אז ראש ממשלה, לאחר שמונה לתפקיד אחרי רצח יצחק רבין ב-4/11/1995. שלושה חודשים לאחר מכן, בפברואר, החליט ללכת לבחירות בחודש מאי 1996, חצי שנה לפני המועד.
בחודש ינואר חיסלה ישראל את רב המחבלים - "המהנדס" יחיא עייש. בעקבות כך החל בישראל גל פיגועים קשה. עשרות אזרחים ישראלים נרצחו בפיגועים בירושלים, תל אביב ואשקלון; הסקרים החלו להצביע על סחף חזק לימין. ועידת פסגה נערכה בשארם א-שייח', אליה הגיעה כל הצמרת של מנהיגי העולם כדי להפגין תמיכה במאבק נגד הטרור: ביל קלינטון, בוריס ילצין, הלמוט קוהל, ג'ון מייג'ור, המלך חסן, המלך חוסיין ויאסר ערפאת. הם היו אמורים להפיח רוח גבית בקמפיין של פרס, אך ללא הועיל.
חודש לאחר מכן יצאה ישראל למבצע "ענבי זעם" נגד ארגוני המחבלים בדרום לבנון. פגזים שירה כוח צה"ל פגעו בשגגה במבנה בו חסו אזרחים לבנונים. 102 בני אדם נהרגו. התקרית הקשה גרמה לרבים מהמצביעים הערבים להסיר תמיכתם מפרס.
אירוע ביטחוני קשה אירע גם ערב המהפך של 1977; היום מכירים כולם את אסון המסוקים בשמי הגליל העליון בשנת 1997, אך ממש לא רחוק מהפיגוע הנורא שבו נרצחו רחל וייס, ילדיה ודוד דלרוזה, אירע אסון דומה וגדול בהיקפו, 20 שנים קודם לכן. בליל 10 במאי 1977 ערכה חטיבת הצנחנים תרגיל בבקעת הירדן. 44 לוחמי פלוגת מאי של גדוד 890 ועשרה אנשי צוות אויר המריאו במסוק יסעור. שלוש דקות אחרי ההמראה התנגש המסוק בגבעה, מצפון ליריחו, סמוך לקיבוץ ייט"ב. המסוק התרסק ועלה באש. כל הלוחמים שהיו עליו נספו.
האסון, שנקרא אחר כך אסון הנ"ד, אירע שבוע לפני הבחירות לכנסת ה-9, שנערכו ב-17 במאי. מדינת ישראל הוכתה בהלם. העימות הטלוויזיוני בין ראש הממשלה שמעון פרס לראש הליכוד, מנחם בגין, נדחה ביומיים. בבחירות אלו התרחש המהפך הפוליטי. מפלגת השלטון במשך 29 שנה הובסה והליכוד עלתה לשלטון.
תבוסת המערך הייתה כה גדולה שקשה לייחס לאסון הכבד את הסיבה לניצחונו של בגין. מפלגתו גרפה 43 מנדטים, המערך איבדה 19 מושבים בכנסת ונותרה עם 32 מנדטים, וד"ש, הכוח העולה של אותן בחירות, הפכה למפלגה השלישית בגודלה עם 15 מנדטים.
ולא רק בבחירות לכנסת: הפיגועים שטלטלו את הליכוד
תקריות ביטחוניות קשות אירעו פעמיים גם בעת בחירות של תנועת הליכוד: ב-28 בנובמבר 2002, ביום הפריימריז שבו התמודד שרון מול נתניהו, אירע פיגוע ירי בסניף הליכוד בבית שאן. שישה בני אדם נהרגו ו-60 נפצעו. בבוקר אותו יום היה פיגוע בבית מלון בקניה ובו נהרגו שלושה אזרחים ישראלים ו-10 נפצעו. אחרי הפיגוע בבית שאן ערך שרון מסיבת עיתונאים וקרא לחברי הליכוד "צאו להצביע". בבחירות אלה הביס את נתניהו.
ב-2 במאי 2004 נרצחו בפיגוע בציר כיסופים טלי חתואל וארבע בנותיה - הילה, הדר, רוני ומרב. באותו יום ערכו מתפקדי הליכוד הצבעה במשאל על תכנית ההתנתקות שהוביל ראש המפלגה, אריק שרון. בסוף אותו יום החליטו חברי הליכוד, ברוב של 60%, לדחות את תוכניתו של שרון.
מבצעים מסמרי שיער - דווקא לפני הבחירות
אך אירועים ביטחוניים לא רק נכפו על מפלגות השלטון, יש גם שהן יזמו אותם. ב-7 ביוני 1981 יצאו מטוסי חיל האוויר בדרכם לאחת הפעולות ההרואיות שביצע החיל. 8 טייסי F-16 הצליחו להשמיד את הכור האטומי שהקים סדאם חוסיין בעיראק, במרחק 1,100 קילומטרים מישראל.
למערכת הבחירות נכנס מנחם בגין במצב קשה מאוד ומפלגתו פיגרה בסקרים אחרי המערך של שמעון פרס. תוצאות אותו מבצע ודאי סייעו לו לשפר את מצב הליכוד, שניצח על חודו של מנדט, 47-48, במערך היו שביקרו את עיתוי ההפצצה, אך כמובן שזה לא סייע להם.
20 שנים קודם לכן, ב-1961, היה פרס בצד השני. אז כסגן שר ביטחון צעיר ניצב פרס מחייך לצד ראש הממשלה, דוד בן גוריון, בשעה שישראל שיגרה לראשונה טיל לחלל. שיגורה של "שביט 2", רקטה למחקר מטאורולוגי, עוררה בישראל התרגשות רבה והרימה את מורל העם. אלא שעיתוי השיגור, חודש לפני הבחירות לכנסת ה-5, עורר לא מעט ביקורת. בסופו של דבר לא ברור במה סייע הפרסום לבן-גוריון. מפלגתו, מפא"י, איבדה 5 מנדטים מכוחה וירדה מ-47 מנדטים ל-42.
לא רק פיגועים: הנאום ששמר את בגין בשלטון
ולא רק אירועים ביטחוניים הותירו חותם על מערכות בחירות. יש גם שאירוע מתוקשר, או תרגיל בחירות של הרגע האחרון, יצר משקל משמעותי והשפיע על בוחרים רבים.
בבחירות 1996, למרות גל הפיגועים ותקרית כפר קנא במבצע "ענבי זעם", ראש הממשלה המכהן, פרס, עדיין הצליח לשמור על פער קטן מנתניהו. יומיים לפני הבחירות יצאה תנועת חב"ד בקמפיין חסר תקדים בהיקפו; בלילה אחד התכסתה הארץ בשלטים "רק נתניהו. זה טוב ליהודים". לקמפיין, במימונו של המיליארדר האוסטרלי, חסיד חב"ד, יוסף גוטניק, מייחסים סחף נוסף של הימים האחרונים שהכריע את הכף של הבחירות הצמודות ביותר שנערכו בישראל. במדגמי הטלוויזיה של ליל הבחירות פרס עדיין הוביל, אך ישראל התעוררה עם ראש ממשלה חדש: נתניהו גבר על פרס בפער של 29,457 קולות בלבד.
אירוע מפורסם נוסף שהתרחש סמוך מאוד לבחירות 1981 היה "נאום הצ'חצ'חים" שנשא דודו טופז והשימוש המבריק שעשה בו מנחם בגין. כמו במערכות בחירות רבות, גם באותה שנה כיכר רבין, אז עוד כיכר מלכי ישראל, שימשה כאתר בו שתי המפלגות הגדולות, הליכוד והמערך, הפגינו את כוחן. שלושה ימים לפני הבחירות ערך "המערך" עצרת בחירות גדולה. אלו היו הבחירות האלימות ביותר שנערכו בישראל. השסע העדתי היה אחד הנושאים ששבו ועלו בקמפיין. פרס ספג מטחי עגבניות בעצרות בחירות ולתוך הקלחת הזו נכנס הבדרן דודו טופז שהנחה את עצרת המערך. "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים", קרא להמון שמחא לו כפיים. "... הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות", קרא טופז וחייך.
הנאום היה כשמן שנשפך למדורה. יום לאחר מכן, באותו מקום, ערך הליכוד את העצרת המסכמת שלו, יומיים לפני הבחירות. בגין שוב הלהיב בכושר הרטורי הייחודי לו. ראשית כינה את הדגלים האדומים שהונפו בעצרת השמאל "דגלי הקומנאציזם" אותם הניפו "מי שהובאו הנה במשאיות של הקיבוצים".
אחר כך התפנה לטופז; "אמש בכיכר הזאת עמד שחקן צעיר, מה שמו? דודו? דודו, טו-פז, דודו טופז, כאן הוא אמר... באוזני מאה אלף אנשי המערך: 'הצ'צ'חים, הם במצודת זאב, הם בקושי שין גימלים... כאן... נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות'..., "שאג בגין ונענה בבוז אדיר שכוון לעבר המערך. "עד הבוקר לא שמעתי את המילה צ'חצ'חים ולא ידעתי את פירושה. אבל כאשר אותו, מה שמו, דו-דו טו-פז, אמר את האיוולת... כל הקהל שעמד אמש פה, הריע...", העלה בגין את קולו ועשרות אלפים שרקו בוז. "אומר לדודו טופז למי התכוון. בני עדות המזרח שלנו היו לוחמים גיבורים גם במחתרת... משה ברזאני היה ספרדי מעירק. אשכנזי, עיראקי, יהודים, לוחמים, אחים", שאג.
כעבור יומיים נערכו הבחירות. בגין הצליח לשמור על השלטון על חודו של חצי אחוז מקולות המצביעים. פרס הפסיד בפעם השנייה, אך לא האחרונה.