על פניו, זה אמור להיות בכיס של מרב מיכאלי. בסקירה זריזה של רשימת המועמדים הסופית בפריימריז על ראשות מפלגת העבודה שיתקיימו מחר (ראשון), השם שלה הכי מוכר, והיא הפוליטיקאית המכהנת היחידה שמתמודדת על התפקיד. חוץ ממנה יש עוד שישה מועמדים, רובם כמעט אלמוניים בציבוריות הישראלית, וחלקם אפילו לא מוכרים בשטח המפלגתי שנותר במפלגה.
הסתכלו ושפטו: אבי שקד, יצחק טיים, גיל ביילין, דוד לנדסמן, עופר סגמן, נאוה כץ. בכל הפרמטרים - מוכרות, בולטות, ניסיון פוליטי ועבר של התמודדויות מוצלחות - היד שלה על העליונה.
מיכאלי היא השורדת האחרונה שנלחמת על השאריות האחרונות של מפלגת השלטון ההיסטורית. בשנה האחרונה, המפלגה לא עוברת באף סקר את אחוז החסימה, אבל נותרו לה עוד 37 אלף מתפקדים רשומים ונכסים היסטוריים שמוערכים ביותר ממאה מיליון שקלים, וגם חובות עכשוויים של כמה מיליונים.
אל תפספס
בעשור האחרון העבודה ידעה ארבעה יושבי ראש - שלי יחימוביץ', יצחק הרצוג, אבי גבאי, ועמיר פרץ; היא הגיעה להישג שיא של 24 מנדטים ולשפל של שלושה, וחוץ ממיכאלי, פרץ, ואיציק שמולי - אף אחד מעשרות האנשים שהיו שם, כבר לא נמצא בזירה היום.
מיכאלי היא זו שנלחמה כדי לקיים את הפריימריז מלכתחילה - היא התכוננה למרוץ הזה ונערכה אליו במשך חודשים - שאר המתחרים הצטרפו למרוץ רק בימים האחרונים. אחרי ששמולי הודיע שלא יתמודד והוא מחפש בית פוליטי חדש - המרוץ לכאורה הוכרע, והיא הפייבוריטית שאמורה לשוט בקלילות לעבר ניצחון.
רק שהאויב הכי גדול שלה בכלל לא נמצא על המגרש - אבל משפיע על כללי המשחק, ואף מריץ שחקן מטעמו. היו"ר היוצא פרץ מפעיל את מלוא כוחו הפוליטי וקשריו במנגנון המפלגתי, כדי למנוע ממנה את הניצחון - ולסייע למקורבו, איש העסקים אבי שקד, לזכות בתפקיד.
פרץ אמנם פרש, אך נאבק כדי לשמור על האחיזה במושכות
פרץ אמנם הודיע שהוא פורש ולא מתמודד לכנסת הבאה, אבל מאחורי הקלעים הוא נאבק כדי לשמור על האחיזה במושכות, כדי לעגן את המפלגה כבסיס הכוח שלו במרוץ העתידי שהוא מתכנן לנשיאות בעוד כמה חודשים.
פעם, מיכאלי היתה מהמקורבות ביותר לפרץ, ואפילו נחשבה לבת טיפוחיו. היא תמכה בו בכל ההתמודדויות שלו על ראשות העבודה והוא סייע לה להתקדם בפריימריז לקדמת הרשימה. אבל כל העבר המפואר שלהם החמיץ ונזרק לפח אחרי הבחירות האחרונות, כשהוא ושמולי נכנסו עם כחול לבן לממשלה, והיא נשארה באופוזיציה במעמד מיוחד של מורדת. המאבק ביניהם החריף בחודשים האחרונים ברקע הניסיונות של פרץ לשמור על שליטתו במפלגה.
תחילה, הוא ניסה לבטל את הפריימריז ולהעביר את ההכרעה על זהות היו"ר לוועידת מפלגת העבודה - פורום מצומצם של כמה אלפי צירים. במקביל, הוא פנה לבכירים במרכז-שמאל כמו אבי ניסנקורן, רון חולדאי, עפר שלח, עמוס ידלין ואחרים, והציע להם להתמודד על תפקיד היו"ר. מיכאלי הצליחה לסכל את המהלך באמצעות בתי המשפט, שבצעד חריג התערבו בהליכים פנימיים של מפלגה והורו על קיום הפריימריז אצל המתפקדים לפי תקנון המפלגה.
פרץ לא ויתר. אנשיו חיזרו פומבית אחרי אהוד ברק וניסו להוביל מהלך להצבתו כמועמד מוסכם בראשות המפלגה - בלי בחירות. כמה שעות לפני שברק הודיע שהחליט לא להתמודד, שקד הודיע על הצטרפותו למרוץ, ומאז - אנשיו של פרץ מנהלים עבורו את הקמפיין.
שקד, איש עסקים שעשה את הונו מאתר ההימורים 888, כבר התמודד בעבר על מקום ברשימת העבודה, תחת המיתוג "המיליונר הסוציאליסט", וכשל. בחוגים הפנימיים במפלגה הוא מוכר בעיקר כ"מיליונר שחבר של עמיר פרץ". הוא הכחיש שפרץ הוא שיזם את מועמדותו, אבל יועציו ומקורביו מנהלים את מטה הבחירות שלו ומפיצים בזכותו הודעות תמיכה. לפי גורמים בעבודה, כל מערך השטח של פרץ גויס למטרה.
בנוסף, במטה של מיכאלי יש טענות קשות על קשיים שהערימו במנגנון המפלגתי, שנשלט בידי אנשיו של פרץ, במטרה להוריד את אחוזי ההצבעה ולהקשות על הבוחרים החופשיים לעומת המפקדים המאורגנים והמתוחזקים; בהנהלת המפלגה חיכו עד סוף ההליכים המשפטיים והערעורים של פרץ לעליון כדי לקבוע את סדרי הבחירות, וגם אחר כך עיכבו את פרסום מפת הקלפיות עד הרגע האחרון.
המפה שגובשה - נוחה במיוחד עבור פרץ אבל פחות נוחה עבור מיכאלי. כך לדוגמה, לא הוצבה קלפי במרכז תל אביב - שם יש קרוב ל-1,800 מתפקדים, אבל במושב ברוש, בו מתגורר אחד ממקורביו של פרץ, דווקא יש קלפי - עבור 46 מתפקדים רשומים.
על כך מתווספת חרדת הקורונה - בוועדת הבחירות של המפלגה סירבו להיענות לפניות ובקשות לבחון דרכי הצבעה מרחוק, שיאפשרו להצביע ללא כל חשש מתחלואה או הדבקה, והתעקשו על הצבעה בקלפיות. הצבעה זו עשויה להרחיק את המתפקדים המבוגרים, שמהווים את עמוד השדרה של הפעילים במפלגה.
גורמים בעבודה דוחים את הטענות לגבי ההצבעה מרחוק, ואומרים שהנושא עלה בועדת הבחירות, אבל לא נמצאה חברה שמנהלת בחירות אלקטרוניות שיכלה להתחייב שההצבעה תהיה אישית וחשאית. אנשיו של פרץ דוחים גם את הטענות לגבי פרישת הקלפיות וטוענים שבתל אביב הוצבו שלוש קלפיות ואילו בקלפי בברוש מצביעים כ-220 מתפקדים, גם ממושבים סמוכים.
יש בעבודה מי שסבור שמדובר רק ב"גוועלד" של מיכאלי, ושמחר בערב היא תוכרז כיו"רית הבאה של מפלגת העבודה כמצופה. הגוועלד, אם כך, נועד להיאבק באויב הכי גדול שלה, גדול יותר אפילו מהיריב המשותף שקד/פרץ - שיעור הצבעה נמוך. אם המתפקדים החופשיים יעדיפו להישאר בבית, היתרון של המפקדים המאורגנים יגדל והיא תתקשה לתפוס את ההובלה.
המלחמה הגדולה היא לא על הרסיסים האלקטורליים האחרונים שנותרו מהעבר המפואר של מפלגת העבודה אלא על מה שצופן לה העתיד, בעיקר הקרוב ביותר. לתוצאות הפריימריז בעבודה ממתינים בציפייה דרוכה כל ראשי המפלגות בגוש המרכז-שמאל, והן יתנו את האות לפתיחת מסע החיבורים והאיחודים לקראת סגירת הרשימות בסוף השבוע הבא.
לפי ההערכה, אם מיכאלי תנצח היא תחבור לרון חולדאי ומפלגת "הישראלים". אולי הם אפילו ירוצו עם הפתק המיתולוגי "אמת", ויפנו ללבבות המפא"יניקים בקלפי. אם שקד יזכה, וצריך לומר בבירור שזה יהיה כנגד כל הסיכויים, הברית הקרובה עם פרץ ככל הנראה תהפוך אותו לפסול חיתון אצל כל השחקנים, שכבר הבהירו בשבועות האחרונים שחיבור אתו לא בא בחשבון.
מתפקדי מפלגת העבודה יבחרו מחר אם לתת למיכאלי עוד אפשרות הנשמה אחרונה, או לאפשר לפרץ לסיים באיטיות את דרכה ההיסטורית.