התרגיל שלא קרה, העימות שלא היה: מאחורי הגימיקים של הסוף הקמפיין

סוף השבוע האחרון של בחירות 2021 נפתח בגימיק והסתיים בגימיק: ביום שישי בבוקר, ראש הממשלה בנימין נתניהו תיכנן ביקור פתע בשכונה של נפתלי בנט, בניסיון לסחוט ממנו הצהרת נאמנות לאחרי הבחירות. ביום שבת, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד נזכר לאתגר את נתניהו בקריאה לעימות טלוויזיוני דו ראשי.

שני הגימיקים הסתיימו בלא כלום של ממש: בנט הגיב מהר ומוקדם וסיכל את תרגיל רעננה של הליכוד, ואילו נתניהו גילגל את אתגר העימות ללפיד בחזרה, והמשיך לדרוש כתנאי מוקדם שהאחרון יכריז על התמודדותו לראשות הממשלה. אבל התרגיל שלא היה והעימות שלא קרה העסיקו את הסייקל הפוליטי במשך יממה שלמה, ובכך מילאו את ייעודם בתור ממלאי סדר יום. הם גם מסמנים את הכיוון של נתניהו ולפיד והמסרים שלהם בשלושת הימים האחרונים שנותרו עד סגירת הקלפיות. וגם לאחר מכן.

בליכוד יגבירו את הרמקולים בכל השכונות של בנט, במעוזי הימין והציונות הדתית - וימשיכו לצעוק בקול גדול נגד האפשרות שיחבור ללפיד. המטרה של הקמפיין כפולה: בראש ובראשונה, להחזיר 3-2 מנדטים מימינה לליכוד ולהחליש את בנט ככל שאפשר כדי להגחיך את דרישותיו וחלומותיו לעמוד בראשות הממשלה, אבל גם לעשות דה לגיטימציה לאפשרות שיחבור לגוש להחלפת השלטון.

אם לנתניהו לא יהיו 61 מנדטים - המשימה העיקרית והראשונה שלו תהיה לבלום את ההצטרפות של בנט ושקד ללפיד, סער וליברמן. הקמפיין השלילי שמתנגן עכשיו צופה גם פני עתיד, ונועד לפרוט על נימי הבייס הימני ולייצר לחץ שלילי נגד שיתוף פעולה עם המחנה הנגדי.

עד עכשיו, הקמפיין על הראש של בנט עובד מצוין - עוד לפני שהופעלו התותחים הכבדים וההיסטריה המוכרת של נתניהו מיום הבחירות: בשבועיים האחרונים הליכוד מתחזק בהדרגה - בזמן שבנט נחלש וירד למספר חד ספרתי. בנט ניסה להתגונן מראש מפני הקדיחה על נימי נאמנותו לימין - הוא הכריז בכל במה שלא ישב תחת לפיד ופסל בחדות ישיבה עם מרצ ואפילו הודיע שלא יתמוך בחוק שימנע מנתניהו לכהן בראשות הממשלה. מהסקרים האחרונים נראה שזה לא הספיק, והלחץ הליכודי של היומיים הקרובים יכול לגרום לו להמשיך להידרדר.

בתווך, הקמפיין האינטנסיבי של הליכוד נותן את אותותיו גם בתקווה חדשה. אמנם נתניהו לא תיכנן ביקור אצל השכן של גדעון סער, בהמשך לרוב הקמפיין בו השתדל בעיקר להקטין אותו ולהתעלם ממנו. אבל גם אותו הצליח נתניהו להחליש - וכמו בנט הוא ניצב על סף מספר חד ספרתי. הקולות שחוזרים ממנו לליכוד הם עוד יותר יקרי ערך, שכן הם מחלישים בהדרגה את הגוש הנגדי.

בכל מערכת בחירות בשנים האחרונות נשמע אותו ניגון חוזר: כלי התקשורת מייחלים ומתפללים לעימות טלוויזיוני עתיר רייטינג וסוחף, ומאתגרים את המועמדים השונים לאתגר את נתניהו לעמוד באתגר. מאז 1999 נתניהו לא הסכים להשתתף באף פורמט מהסוג הזה, אבל הפעם - הוא שיחק עם הרעיון לשימושו שלו. במשך שבועות, בנט וסער התחננו לעימות איתו, והוא התעלם; אבל כשנשאל בראיונות אם יסכים לעימות עם לפיד השיב בחיוב - בתנאי שהאחרון יצהיר רשמית שהוא מתחרה מולו. לפיד, שהתחמק עד כה בכל כוחו מהקרב הדו-ראשי אליו ניסה לגרור אותו נתניהו - עשה אתמול על העימות סיבוב משל עצמו.

לפיד כבר קרא לנתניהו לעימות לפני שבועיים, בוועידת המשפיעים של חדשות 12. זו היתה אחת ההופעות הנדירות שלפיד נתן בקמפיין, שבו התנזר בקיצוניות מהמנהג להתרוצץ באולפנים מריאיון לריאיון. הוא גם לא הסכים להגיע אתמול למשדרי הכסא החם המסורתיים לראשי המפלגות, אליהם הגיע אפילו ראש הממשלה. הוא לא הגיב לאף עקיצה, מתקפה או מודעה של נתניהו - ולא נגרר לדרישה שיצהיר בריש גלי שהוא זה שיחליפו. האיפוק הזהיר והמחושב של לפיד הצליח לשרוד את גל המגלומניה של המפלגות הקטנות בתחילת הקמפיין, ולבצר את יש עתיד בתור המפלגה השניה אחרי הליכוד בפער גדול מסער ובנט, אבל עלול להיות לו גם מחיר.

לפיד הגיע לישורת האחרונה ללא מומנטום, מתחת ל-20 מנדטים, בעוד נתניהו והבלוק שלו במגמת עליה וקרובים לתיקו חוסם. התחושה שאין קרב או רעב אמיתי להחלפת השלטון יכולה לפגוע באנרגיות במחנה של לפיד ולהשפיע על הנתון החשוב ביותר - שיעורי ההצבעה. לכן, ההזמנה המחודשת לעימות היתה קודם כל ניסיון לעורר את האווירה. נתניהו, כצפוי, לא נענה לאתגר, אבל לפיד קיבל את 15 שניות ההצהרה שלו בהן הכריז ש"הוא מפחד". לא בטוח שזה מספיק כדי לפצות על היעדרותו מהזירה התקשורתית אבל יש לו עוד שלושה ימים להעיר את תומכיו ולהחזיר להם את רוח הקרב.