818 יום עברו מאז שכיהנה ממשלה מתפקדת. הדרך היחידה לשינוי עוברת בקלפי

בבחירות הרביעיות כבר קשה להרגיש חגיגה לדמוקרטיה, אלא משבר פוליטי עמוק שמשתק את המדינה ומונע ממנה להתקדם. ובכל זאת, כל מערכת בחירות שונה מקודמותיה: המשחק הפעם תלוי בקצוות הגושים הפוליטיים, ואחוזי ההצבעה הם שיכריעו אם אפשר לשבור את התיקו

  • בחירות 2021
  • בחירות
בווידאו: פרומו למשדר הבוקר המיוחד של וואלה! ו-103fm (עיצוב גרפי: אביחי ברוך)

1. בפעם הרביעית בשנתיים, ישראל תצא הבוקר (שלישי) להצביע. כשההגעה לקלפי הופכת לאירוע חוזר ושגרתי יותר ממפגשים משפחתיים מורכבים, אין טעם להעמיד פנים שזו חגיגה לדמוקרטיה, אלא עוד שלב במשבר פוליטי עמוק, שמשתק את המדינה ומונע ממנה להתקדם.

כמו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, גם הפעם המספר המרכזי שכולם מדברים עליו הוא 61 - מספר הקסם שיקים ממשלת ימין ויתן חסינות לשלטון נתניהו. אבל הנה מספר אחר לחשוב עליו עד שיתחילו שעות המתמטיקה של האחוזים וחישובי הקואליציות בערב עם פרסום תוצאות המדגמים. 818. עברו 818 ימים מאז שהתפזרה הכנסת ה-20 בשלהי דצמבר 2018. זו הפעם האחרונה שכיהנה בישראל ממשלה יציבה ומתפקדת.

הצטרפו למשדר הבחירות המיוחד של וואלה! ו-103FM ביום רביעי ב-07:00 עם כל התוצאות, הפרשנויות והניתוחים בבוקר שאחרי הדרמה

אירוע חוזר ושגרתי יותר ממפגשים משפחתיים מורכבים. קלפיות במטה ועדת הבחירות (צילום: ראובן קסטרו)

ב-818 הימים הללו הציבור יצא לקלפי כבר שלוש פעמים, ובכל פעם בחר 120 חברי כנסת בהם נתן את אמונו. פעם אחר פעם, הם כשלו במשימה ולא הצליחו לצאת מהפלונטר; אפילו בשעת החירום הבריאותית והכלכלית הגדולה בתולדותינו - הממשלה שהוקמה לא עמדה במבחנה הראשון - העברת תקציב שיתן יציבות ואופק ליציאה מהמשבר.

אחרי 818 ימים של תמרונים ותרגילים, התחייבויות ריקות והבטחות מופרות, פסילות, החרמות והכפשות - קשה להתווכח עם האדישות והמיאוס כלפי הפוליטיקה וגרורותיה. אבל הדרך היחידה שאפשר לעצור את מניין הימים ולשנות את זה - עוברת דרך הקלפי. וביום ה-818, כך ייכתב בספרי ההיסטוריה, הישראלים קיבלו הזדמנות נוספת להביע את רצון הבוחר. גם אם זה לא חגיגי במיוחד, זו זכות וחובה שאסור לוותר עליה.

עוד בוואלה!

בשוק, במטות ובמוקדים הטלפוניים: כך נראה היום האחרון של המועמדים בבחירות

לכתבה המלאה
ברגע שהפך לנאשם בשוחד, הציבור נחצה לשניים. ראש הממשלה נתניהו (צילום: פלאש 90, אוליבייה פיטוסי)

2. הציטוט החביב ביותר על מיואשי הפלונטר הפוליטי מיוחס לאלברט איינשטיין, לפיו אי שפיות היא לעשות את אותו דבר שוב ושוב ולצפות למשהו אחר. על פניו, לא משתנה שום דבר מבחירות לבחירות: השאלה המסדרת נותרה בעינה - כן או לא ביבי - והסקרים האחרונים מבשרים שהתיקו הבין-גושי לא הולך להיעלם לשום מקום בערב.

ברגע שהפוליטיקאי החזק והפופולרי ביותר, אולי בכל תולדות ישראל, הפך לנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, הציבור נחצה לשניים: אלה שזה לא משנה להם, ואלה שעבורם הוא הפך ללא לגיטימי. גם אחרי שלוש מערכות בחירות, החלוקה הזאת לא קרובה להכרעה.

אבל כל מערכת בחירות בכל זאת שונה מקודמותיה: באמוציות שהיא מעוררת, בנושאים על סדר היום, ובעיקר - בחלוקת הכוח הפוליטי על המפה. כך, אם בכל שלוש מערכות הבחירות הקודמות הזרקור התמקד בקרב בין ביבי לבני, הפעם לא עומד מול נתניהו יריב אחד גדול, אלא לפיד, סער, בנט - שלושה מתחרים בינוניים עד קטנים על ראשות הממשלה.

הפעם לא עומד מול נתניהו יריב אחד גדול. שלטי חוצות בנתיבי איילון (צילום: ראובן קסטרו)

מספר המנדטים שהם יקבלו ביחד משנה, אבל לא מספיק לניצחון: יותר מאי פעם, המשחק יוכרע במיצוי פוטנציאל ההצבעה בקצוות הגושים.

חמש מפלגות קטנות - מרצ, כחול לבן, העבודה, הציונות הדתית ורע"ם - מתנדנדות באזור הסכנה של אחוז החסימה, ויהיו שחקניות המפתח בכל מאמץ לגבש רוב, וחלום ה-61 של צד אחד הוא הסיוט של הצד האחר. בדרך כלל, שיעור הצבעה גבוה נחשב לכזה שמסכן את המפלגות הקטנות, כי איתו עולה גם אחוז החסימה ומספר הקולות שהן צריכות כדי לעבור. אבל ככל שיש יותר מפלגות קטנות בסכנה, יש גם יותר צעקות "גוועלד" שפועלות למנוע את אובדן המנדטים ולהעלות את אחוזי ההצבעה.

גם מרצ וגם כחול לבן עבדו שעות נוספות בהפחדת המרכז-שמאל מפני תחזיות אימה אפוקליפטיות על המזימות העתידיות של נתניהו ואיתמר בן גביר. אם זה לא יעבוד ואחת מהן לא תעבור - הדרך שלו ל-61 תתקצר משמעותית. במקביל, בליכוד יעקבו בדריכות אחרי ספירת הקולות של בצלאל סמוטריץ', כי אם בטעות הוא לא יעבור - הגוש של נתניהו לא קיים. אחוז הצבעה גבוה - בכל אחד מהגושים - ימנע ממנדטים מתנדנדים להיזרק לפח ולעוות את חלוקת הקולות הסופית: וכל מפלגה קטנה שתעבור או לא - תשפיע על התיקו.

שחקן מפתח בקרב על ה-61. יו"ר מרצ הורוביץ (צילום: ראובן קסטרו)

3. 818 ימי הפלונטר לא יסתיימו עם פרסום תוצאות המדגמים, וגם שעות אחרי ספירת הקלפיות לא בטוח שנדע מי מנצח. ימים ארוכים יכולים לעבור בהמתנה לגורל המפלגות הקטנות, שיקבעו את יחסי הכוחות על המפה. אז, המאמץ העיקרי של המפלגות יעבור מהשטח לחדרי חדרים סגורים, שם יתחילו שלל השחקנים את מעשה המרכבה - או מניעתה.

אם לנתניהו יהיו 61 מנדטים, לבנט ככל הנראה לא תהיה ברירה אלא להצטרף אליו, אבל אם לא - גורלו יהיו תלוי בכישורים הפוליטיים של הגוש השני. נפתלי בנט סנדל את עצמו בישורת האחרונה עם הצהרות נאמנות ילדותיות לימין וסירוב גורף לכל סידור עם יאיר לפיד, גדעון סער דווקא פתח את הדלת אתמול ואמר שישקול רוטציה עם שניהם. כל ההבטחות, ההנחות, ההצהרות וההכרזות של הימים האחרונים - תלויות בסוף בתוצאות האמת. אם יהיה אחוז הצבעה גבוה - אולי אפילו יהיו בהן גם הפתעות גדולות.

בחדרים הסגורים יתחילו שלל השחקנים את מעשה המרכבה - או מניעתה. בנט וסער (צילום: פלאש 90, -)

אז נכון, 818 ימים של כאוס פוליטי שחקו את האמון והאמונה שמשהו יכול להשתנות, והממשלה המנופחת והמסוכסכת שהוקמה כדי לנווט במשבר הקורונה רק החמירה את המצב. וגם במערכת הבחירות הזו, במקום לדבר על חינוך, תעסוקה, תחבורה ודיור - רוב הזמן הם (ואנחנו) התעסקו בסידורי ישיבה סביב שולחן הממשלה העתידית. אבל התשובה לכך לא יכולה להיות אדישות ומיאוס, אלא רק בהתייצבות בקלפי: שיעור השתתפות גבוה בבחירות יוכיח לפוליטיקאים, שאם לא להם, לציבור אכפת ממה שקורה פה, ויזכיר להם, שוב, עבור מי הם עובדים. הוא גם ישמש מבצר מפני כל ניסיון, מכל צד, לעשות דה לגיטימציה לתוצאות הבחירות.

אז צאו להצביע, לא משנה עבור מי, כדי שאולי יהיו הפתעות, ובשביל שגם אם הפלונטר לא יגיע להכרעה - לפחות הדמוקרטיה תנצח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully